אודיוקודס עמדה בציפיות הרווח וההכנסות; השאלה מה יהיה בהמשך?
חברת אודיוקודס 0.73% הדואלית (סימול: AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, מפרסמת דוח פושר לרבעון השני. החברה דיווחה על רווח Non-GAAP למניה של 0.34 דולר (6.93 מיליון דולר בסך הכל) ובשורה העליונה על הכנסות של 68.36 מיליון דולר (גידול של 12.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד). התוצאות פושרות, כשבינתיים המניה מאבדת גובה.
ההכנסות הרבעוניות משירותים הסתכמו ב-27.8 מיליון דולר, גידול של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הרבעוני עמד על 65.1% (כ-44.5 מיליון דולר), שיעור הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם ב-11.6%. החברה תחלק דיבידנדים בסך 0.18 דולר למניה בתאריך 31.8.22 (לפי התאריך הקובע ה-17.8).
ברבעון הראשון הציגה אודיוקודס דוחות מעורבים כאשר החברה הכניסה 66.4 מיליון דולר לעומת צפי האנליסטים ל-66.2. הרווח המתואם על בסיס Non-GAAP עמד על 0.33 ד' למניה - נמוך מצפי האנליסטים שעמד על 0.36 ד' למניה.
מניית אודיוקודס הישראלית ירדה מתחילת השנה ב-26% למחיר של 79 שקל המבטא שווי של 2.6 מיליארד שקל. מכפיל הרווח של החברה הוא כ-16-18.
לחברה מזומנים נטו של כ-480 מיליון שקל (138 מיליון דולר). מדובר על ירידה של כ-20% במזומנים בחצי השנה האחרונה בשל רכישת מניות עצמית ודיבידנדים.
שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס אמר על רקע פרסום הדוחות: "חווינו ברבעון ביקושים גבוהים למוצרים ולשירותים שלנו הנובעים מצמיחה של שווקי ה-UCC וה-CX והאצת המעבר למוצרי תוכנה ושירותים מנוהלים. המכירות לארגונים בסביבות Microsoft צמחו ביותר מ-20% בהשוואה לאשתקד, והמכירות בסביבות Zoom Phone צמחו במעל ל-50%. ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) מהשירותים המנוהלים AudioCodes Live ל- Microsoft Teams, המשיכו לצמוח והגיעו ל-24 מיליון דולר, גידול של 100% בהשוואה לאשתקד. התחלנו במספר פרויקטי Live בהיקף של שבע ספרות ברבעון השני, כאשר הערך הכולל של החוזים (TCV) עולה על 60 מיליון דולר".
- אופנהיימר בהמלצה על אודיוקודס עם מחיר יעד של 12 דולר
- "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%" - מנכ"ל אודיוקודס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בפלח השוק של חווית הלקוח (CX) ראינו התאוששות יפה ברבעון עם גידול של יותר מ-20% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד הנובע מהמעבר המתמשך של מרכזי השירות לענן וסביבת הוצאות בריאה יותר. ההכנסות משירותים צמחו ביותר מ-20% בהשוואה לאשתקד, בעיקר משירותים מקצועיים ושירותי AudioCodes Live מנוהלים, והגיעו לרמה של יותר מ-40% מסך הכנסות החברה".
"למרות סביבת מאקרו לא וודאית, אנו ממשיכים לפעול בהתאם לתוכניות שלנו ושולטים במבנה ההוצאות של החברה. אנו מזהים הזדמנויות חדשות בשווקי הליבה שלנו, ומנצלים את היצע הטכנולוגיות והפתרונות אותם אנו מציעים לבסיס לקוחות החברה ב-F500, ולכן אנחנו נחושים להגדיל את השקעותינו במו"פ ובגיוס הון אנושי. למרות שאנחנו עדיין מושפעים משיבושים בשרשרת האספקה, אנו מאמינים כי מדובר בתופעת קצרת טווח אשר תדעך ברבעונים הקרובים. אנחנו חווים גידול במכירות של יישומים הקשורים לקול בחטיבת ה Voice AI ואנו צפויים להשיק מספר מוצרים ושותפויות בתחום זה במחצית השנייה של השנה".
- 3.מוזר שהמניה יורדת למרות שהדוח היה טוב !!!!!!! (ל"ת)אאא 02/08/2022 16:35הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 02/08/2022 14:38הגב לתגובה זוכשל שוק רציני.אחת החברות שלדעתי הכי קרובה לאקזיט.במוקדם או מאוחר מר ביל גייס ישכיל להוריד אותה מהמדף.לא מוכר כלום ממנה יקח כמה זמן שיקח אני בטוח בדעה שלי ואני פועל לפי זה.
- 1.ינשוף 02/08/2022 13:43הגב לתגובה זוהחברה כמעט לא נפגעה למרות ההאטה עם קצב צמיחה יפה תעבור את ה 30דולר עד סוף 2022
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
