ווקמי עם דוחות בינוניים: פספסה את הרווח בסנט וירדה 6% באפטר מרקט
חברת התוכנה ווקמי (סימול: WKME) העוסקת בהנעה והכוונה של אתרי אינטרנט וענן מדווחת ברבעון הרביעי על הכנסות שהסתכמו בכ-53.3 מיליון דולר, גידול של 37% לעומת אשתקד ומעל לצפי האנליסטים שעמד על 52.1 מיליון דולר. ההפסד על בסיס non-GAAP העמיק ברבעון והסתכם בכ-18.9 מיליון דולר (35% מההכנסות) או כ-0.23 דולר למניה ומעט מתחת לצפי שעמד על 0.22 דולר למניה, וזאת בהשוואה לאשתקד אז הסתכם ההפסד בכ-9.5 מיליון דולר (אז 24% מההכנסות). בעקבות הדוחות ירדה החברה 6% באפטר.
ההכנסות על בסיס מנויים הסתכמו ברבעון בכ-48.6 מיליון דולר, גידול של 39% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסה השנתית החוזרת (ARR) הסתכמה בסוף הרבעון (וסוף השנה) בכ-219.6 מיליון דולר, גידול של 34% אשתקד.
יתרת חובות הביצוע (PRO) של החברה בסוף השנה עמדה על סך של 316.2 מיליון דולר, גידול של 54% אשתקד. ההפסד התפעולי על בסיס GAAP עמד על 29.1 מיליון דולר (55% מההכנסות), וזאת בהשוואה ל-15.5 מיליון דולר (40% מההכנסות) אשתקד.
שווי המזומנים הנקי שהושקע בפעילות החברה השוטפת עמד ברבעון על 13.9 מיליון דולר (26%) מההכנסות וזאת בהשוואה ל-2.1 מיליון דולר (5% מההכנסות) אשתקד. תזרים המזומנים של החברה היה שלילי ועמד על 16.4 מיליון דולר ברבעון (31% מההכנסות) וזאת בהשוואה לתזרים שלילי של 2.6 מיליון דולר (7%) מההכנסות ברבעון המקביל. נכון לסוף השנה לחברה מזומנים ושווי מזומנים של 342.4 מיליון דולר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית לרבעון הקרוב ולשנה כולה: מעל צפי האנליסטים
תחזית החברה לרבעון הקרוב היא להכנסות של 55.5-56.5 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-54.61 מיליון דולר. החברה צופה הפסד תפעולי Non-GAAP של 20.4-19.4 מיליון דולר.
לשנה כולה החברה צופה הכנסות של 251-255 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-244.6 מיליון דולר, והפסד תפעולי Non-GAAP של 81-75 מיליון דולר.
עבור כל שנת 2021
עבור כל השנה דיווחה החברה על הכנסות של 193.3 מיליון דולר, גידול של 30% אשתקד. 175.3 מיליון דולר מתוך ההכנסות יוחסו למשתמשים הרשומים של ווקמי, גידול של 35% אשתקד. ההפסד התפעולי על בסיס non-GAAP עמד על 50.2 מיליון דולר (26%) מההכנסות וזאת בהשוואה ל-29.1 מיליון דולר (20% מההכנסות) אשתקד.
תזרים המזומנים לכל השנה היה שלילי גם הוא והסתכם בכ-40.8 מיליון דולר (21% מההכנסות) וזאת בהשוואה ל-11 מיליון דולר (7% מההכנסות אשתקד). שווי המזומנים הנקי שהושקע בפעילות החברה השוטפת הסתכם במהלך כל השנה בכ-34.2 מיליון דולר (18% מההכנסות) וזאת בהשוואה ל-8.7 מיליון דולר (6%) מההכנסות בשנה הקודמת.
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
