למה הדוחות המוצלחים של מארוול הם בשורה טובה לטאואר?
על המידע הקריטי ביותר למשקיעים אצל חברה נסחרת ישנה חובת דיווח, אך לא פעם המידע הוולנטרי שבוחרות החברות לפרסם יכול להיות בעל חשיבות גדולה. לבטח המשקיעים ביצרנית השבבים הישראלית טאואר (US) (TSEM) הדואלית היו שמחים לדעת מה טיב היחסים בינם לבין מפתחת השבבים מארוול (MRVL), בהתחשב בדוחות הטובים שהוציאה ושהלהיבו את השוק כפי שסיפרנו לכם. אז בטאואר אישרו כי מדובר ב"לקוח" אך לא פירטו מעבר. ואולם מבט לארכיון, ובחינה נוספת מקרוב של התפתחויות מהתקופה האחרונה, יכולה לספק מידע נוסף למשקיעים.
הכל מתחיל בשם. כיום טאואר מכונה טאואר סמיקונדקטור בשמה המלא, קודם לכן הייתה טאואר-ג'אז. לא בגלל החיבה למיילס דייויס אלא בשל מיזוג בינה לבין החברה שקרויה על שם הז'אנר, שבוצע אי אז ב-2008. הודעת המיזוג מאז מגלה שכבר בזמנו מארוול הייתה לקוח של ג'אז. טאואר אם כן ירשה אותו, כך שמדובר בלקוח ותיק. כבר בכתבה הקודמת כאן בביזפורטל מקורות המעורים בעסקיה של טאואר אישרו בפנינו כי מדובר בלקוח גדול.
בדוחות טאואר ובמצגות לא תמצאו פילוח ללקוחות – מה נחשב מבחינת המכירות לקוח גדול, וכמה כאלה יש (כלומר מה מידת התלות בהם). גם אזכור למארוול אין, ובוודאי שטאואר אינה מוזכרת בדוחותיה של זו. יש חברות שעבורן לקוח גדול הוא כזה ש-10% מההזמנות מגיעות ממנו. בהנחה שמרנית אפשר לומר כי גם אם מדובר ב-5%, הצמיחה של מארוול מבשרת טובות לטאואר.
ובחזרה להיסטריה מסוף השבוע סביב מארוול: קפיצה בניגוד למגמה בשוק, צמיחה של 61% בהכנסות הרבעון השלישי שהסתכמו ב-1.21 מיליארד דולר. ובשיחת המשקיעים: צפי לצמיחה של 60% בזה הנוכחי להכנסות של כ-1.32 מיליארד דולר. שני דברים חשובים לענייננו אמר המנכ"ל מאט מרפי: ברבעון השלישי צמיחה בכל חמשת מגזרי הפעילות, ובשיעור 109% בפיתוחי השבבים לשימוש בדאטה סנטרים (נתח של 41% מההכנסות) וברבעון הנוכחי צפי לצמיחה במגזר השבבים ליישומי דור 5 בשיעור 30% מהרבעון השלישי, ומגזר הדאטה סנטרים ימשיך לצמוח בשיעור דו-ספרתי.
למה חשוב? בשביל זה צריך להבין מה בעצם קונים במארוול מטאואר. מדובר אם כן בשירותי ייצור של רכיבי RF (קיצור של Radio Frequencies). תמצאו את השירותים האלה בשני מגזרים של טאואר, האחד הוא תחום המובייל (26% מהכנסות הרבעון השלישי שלה) והשני הוא התשתיות (13%). אמרתם מובייל, אמרתם דור חמישי – מנוע צמיחה גדול אצל מארוול.
מנכ"ל טאואר ראסל אלוואנגר הסביר בשיחת המשקיעים בזמנו כי "הטכנולוגיה שהניעה 75% מהצמיחה האורגנית שלנו (40%) הייתה ה-RF-CMOS ובתוכה החלק החזק היה זה של ה-RF-SOI". על המונח האחרון הסביר "הצהרתי כבר שעסקי ה-RF-SOI שלנו הרוויחו מהגידול בתכנים שקשורים בדור החמישי בסלולר, אבל גם מהגידול בנתח השוק שלנו, וזו צמיחה שנמשיך לראות לתוך 2022".
RF - תחום שירותי הייצור שטאואר מספקת למארוול, ו-41% מההכנסות הרבעוניות שלה
(מקור: מצגת החברה)
בראיון לביזפורטל הסביר אז "ככל שמתקדם המעבר מהדור הרביעי לדור החמישי של מכשירי הקצה והמובייל, יש צורך גדול יותר בהעברת תוכן. מדובר לא רק ביותר תוכן, אלא בתוכן מורכב יותר. למשל, טכנולוגיית שבבים שמוטמעת עבור יישומים כמו הגברת ווליום. משום שמדובר בתוכן מתקדם יותר, גם מחירי המכירה גבוהים יותר מאלה שבדור הקודם".
- "תיאוריית ההרס היצירתי" - על המחקרים שהובילו לפרס נובל בכלכלה ואיך זה מתחבר לצמיחה?
- נורמליזציה עם אינדונזיה: הפוטנציאל הכלכלי ענק, אבל יש משוכות לעבור
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...
לכך מתווספת רכישת Inphi ב-10 מיליארד דולר על ידי מארוול השנה. אינפי היא לקוחה של טאואר מאז סוף 2019, והיא מייצרת באמצעותה סיליקון-RF וסיליקון פוטוניקס לשימושים של דור חמישי ודאטה סנטרים. כאמור, גם על הצמיחה בדאטה סנטרים דיברו במארוול, והיות ולזו תכנית להמשיך להצמיח את הפיתוחים בטכנולוגיות הדור החמישי, המשמעות היא על אחת כמה וכמה שתצמיח את אינפי אותה רכשה. צמיחת אינפי ועוד שירותים שתצטרך מטאואר הם כמובן בשורה טובה לחברה מישראל.
אגב, על הסיליקון פוטוניקס אמר לנו אלוואנגר בראיון "במגזר זה אנחנו רואים הכנסות ברמה שהיא כבר מדידה – ופעם הן היו אפסיות. זה לא היה שוק בכלל וב-2022 זה יתרום משמעותית לשולי הרווח. מכל מה שאנחנו מוכרים, המחיר שלהם הוא הגבוה ביותר".
נחזור למספרים ונזכיר כי טאואר דיווחה ברבעון השלישי על רווח מתואם ברמה של 0.41 דולר למניה בדילול מלא על הכנסות של 387 מיליון דולר - בצמיחה של 25% בשורה העליונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי עלה בשיעור גבוה יותר מההכנסות, של 60% גם בחסות תמהיל ייצור רווחי יותר והעלאת מחירי המכירה.
אצל מארוול הרווח היה 364 מיליון דולר או 43 סנט למניה בעוד בשוק ציפו ל-38 סנט למניה. בפירמה Mizuho האנליסט ג'ורדן קליין כתב ש"התוצאות מציבות את מארוול בקבוצה המצטיינת של החברות הצומחות בסקטור הסמיקונדקטור ל-2022. החברה הולכת להיות באותו המחנה לצד ADVANCED MICRO DEVICES (AMD) ו- NVIDIA COR (NVDA) . האופק של מארוול נראה בהיר, בהתחשב בצבר ההזמנות שלה שמבטיח צמיחה בשיעור עליו דיברה".
- 2.אריק 06/12/2021 22:55הגב לתגובה זואחלה ניתוח ואחלה של חברה
- 1.שמואל 06/12/2021 22:24הגב לתגובה זוסוף סוף קוראים נתונים לעומק.
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה
השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן
דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים.
שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.
הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים
נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.
ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.
- גלדיאטור 2 - הכנסות של 150 מיליון דולר בשבוע הראשון; האם יגיע להכנסות הסרט הראשון?
- המספרים מאחורי הטקס היוקרתי: כמה שווה זכייה באוסקר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.
זוכי פרס נובל לכלכלה: ג'ואל מוקר, פיליפ אג'יון ופיטר הוויץ' על תיאוריית ההרס היצירתי"תיאוריית ההרס היצירתי" - על המחקרים שהובילו לפרס נובל בכלכלה ואיך זה מתחבר לצמיחה?
פרס נובל לכלכלה לג'ואל מוקר, פיליפ אג'יון ופיטר הוויץ' על תיאוריית ההרס היצירתי
פרס נובל פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה מהכלכלנים הבולטים של תקופתנו: ג'ואל מוקר, פיליפ אג'יון ופיטר הוויץ'. ההכרזה שניתנה על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הייתה קצרה וברורה: "על תרומתם לתיאוריה של צמיחה כלכלית מתמשכת באמצעות הרס יצירתי". שלושה חוקרים, שלוש גישות, חוט אחד שמחבר ביניהן - ההבנה שצמיחה כלכלית איננה תוצאה של יציבות, אלא של תהליך בלתי פוסק של חידוש, תחרות ושבירה של הקיים.
המושג "הרס יצירתי" (creative destruction) נטבע כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת על ידי יוזף שומפטר, אך רק בזכות עבודתם של אג'יון והוויץ', ולאחר מכן בזכות העמקה והרחבת המידע ההיסטורי של מוקר, הפך לתיאוריה שלמה, מדידה ומשפיעה. לפי מודל זה, צמיחה איננה תוצר של עוד מאותו הדבר, אלא של שבירה של תהליכים ישנים, טכנולוגיות שכבר אינן מייצרות ערך, מערכות ביורוקרטיות נוקשות או מבנים כלכליים ריכוזיים. במקומם מופיעות חדשנות, יזמות ותחרות שמניעה את כל השוק קדימה, גם במחיר של פירוק שיטות עבודה ישנות ויציאה של שחקנים קיימים מהמשחק.
ג'ואל מוקר, היסטוריון כלכלי בהכשרתו, פרופסור באוניברסיטת נורתווסטרן, חקר לעומק את התנאים התרבותיים, החברתיים והטכנולוגיים שאפשרו את המהפכה התעשייתית. הוא הראה כי החדשנות לא הופיעה בחלל ריק, אלא הייתה תוצאה של מוסדות תומכים, השקעה בחינוך, פתיחות תרבותית כלפי רעיונות חדשים, ויכולת של מדינות להכיל שינוי. עבודתו טענה, למעשה, שנכונות לחידוש היא תוצאה של אקלים רעיוני שבו ניסוי וטעייה, ולא שימור מסורת, מהווים בסיס למדיניות ציבורית. התובנה של מוקר הייתה פשוטה: תרבות יכולה לקדם או לחסום חדשנות, ובכך לעצב את מסלול הצמיחה של מדינות.
פיליפ אג'יון, כלכלן צרפתי שפועל כיום ב-LSE, INSEAD וב-Collège de France, הוביל בעשורים האחרונים את התיאוריה המודרנית של צמיחה מבוססת חדשנות. יחד עם פיטר הוויץ', מאוניברסיטת בראון האמריקאית, הם ניסחו מודל צמיחה שבו כל שיפור טכנולוגי גורם להיעלמות של טכנולוגיה ישנה. במילים אחרות: כל חדשנות דוחפת קדימה, אך גם מדיחה את הקיים. ההרס איננו תופעת לוואי, הוא חלק בלתי נפרד מהשיפור.
- פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
- נורווגיה בלחץ: מה יקרה אם טראמפ לא יזכה בפרס נובל לשלום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במודל של אג'יון והוויץ', חברות שואפות להשיג יתרון תחרותי זמני באמצעות פיתוח חדשנות, וכאשר הן מצליחות, הן מרוויחות, אך במקביל גורמות להרס של יתר החברות שלא התאימו את עצמן. כך נוצרת דינמיקה מחזורית של צמיחה: חדשנות גוררת צמיחה, הצמיחה יוצרת תמריץ לחיקוי ולפיתוח נוסף, אך בו זמנית מוחקת את התשתית שעליה התבססה הצמיחה הקודמת.
