פסגות: זה מה שצריך לדעת על רפורמת המס של טראמפ
לאחר עיכובים רבים והרבה אי ודאות נחשפה בשבוע שעבר רפורמת המסים החדשה של הממשל האמריקאי, והשווקים קיבלו אותה בזרועות פתוחות. התשואה על אג"ח ל-10 שנים קפצה, כך גם הדולר, והמניות הקטנות שבמדד הראסל 2000 הניבו ביצוע יתר משמעותי ביחס לאלו שבמדד S&P500. בתכנית לא היו הרבה הפתעות אך עצם ההגעה להסכמה בין הרפובליקנים לבין עצמם היוו חידוש לשווקים.
גיא בית-אור, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, מסביר את הבעייתיות בתכנית, מספק צפי להעלאת ריבית של הפד' לאחר נאום יילן, ומסביר כיצד יפעל הבנק המרכזי של אירופה לאחר צמצום המאזן כפי שהציג הפד'.
עיקרי התכנית:
- הפחתת מס החברות מ-35% ל-20%
- ביטול מיסוי על רווחים מחו"ל
- החזרת "רווחים כלואים" בחו"ל על ידי תשלום מס חד פעמי נמוך
- ריווח והנמכת מדרגות המס ליחידים מ- 7 מדרגות מס ל- 3 (12%, 25% ו-35%)
- נקודות זיכוי לילדים והגדלת שיעורי הכרה במס
- ביטול מס ירושה
(לעיקרי תכנית המסים של טראפ - לחץ כאן)
גיא בית-אור: "הבעיה העיקרית בתכנית ממשיכה להיות צד המימון שעדיין לא ברור מהיכן יגיע. גם אם התכנית תייצר צמיחה פוטנציאלית גבוהה יותר וצמיחה בפועל של כ-3% לאורך זמן, גם אז לא נראה שבסיס המס יוכל לגדול באופן מספיק על מנת לשמור על הגירעון התקציבי ברמתו, במיוחד לאור העלייה הצפויה בהוצאות הממשלה כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה במהלך העשור הקרוב. על פי ההערכות הראשוניות של מכון המחקר Tax Policy Center בארה"ב, העלות הכוללת של תכנית המסים צפויה לעמוד על כ-2.4 טריליון דולר באבדן הכנסות. חשוב לציין כי אומדן זה נוגע רק לצד העלויות ואינו כולל קיזוזים כתוצאה מצמיחה מהירה יותר/הרחבת בסיס המס".
"על פי התכנית ובהנחה והצמיחה נותרת פחות או יותר ברמתה, הגירעון ב-2018 צפוי לעלות ב- 226 מיליארד דולר, ב-2019 ב-300 מיליארד דולר וב-2020 ב-340 מיליארד דולר. על מנת לקבל סדר גודל, הגירעון התקציבי של ארה"ב ב-2016 עמד על 582 מיליארד דולר (3.1% תוצר) ועד כה ב-2017 הוא כבר עומד על 640 מיליארד דולר (3.7% תוצר)".
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אז למעשה מדובר פה על הגדלה דרמטית של הגירעון התקציבי, כזו שספק אם עלייה בצמיחה ו/או הרחבה של בסיס המס תוכל לקזז באופן מלא. על כן, אם התכנית תעבור את כל הדיונים והאישורים בקונגרס במתכונתה הנוכחית, אנו מצפים לעלייה משמעותית בגירעון התקציבי של ארה"ב במהלך השנים הבאות. עם זאת, חשוב לצזכור כי למרות החזית האחידה של הרפובליקנים, עד שהתכנית תצא מן הכוח אל הפועל היא תעבור עוד שינויים רבים".
"לאחר שבהחלטת הריבית האחרונה של הפד', העריכו חברי הועדה כי הירידה באינפלציה היא תוצאה של גורמים זמניים וכי הם מצפים כי היא תחזור לעלות לכיוון יעד יציבות המחירים, נתוני האינפלציה שיצאו בשבוע שעבר בארה"ב שוב אכזבו כאשר אינפלציית הליבה ירדה מקצב שנתי של 1.4% ל-1.3% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2015, אז הריבית עוד הייתה אפסית והפד' בדיוק התחיל בתהליך העלאות הריבית (שעלתה מאז 4 פעמים). אולי כדאי גם להזכיר שבאותה תקופה, דצמבר 2015, במועד העלאת הריבית הראשונה, בפד' העריכו שהיום האינפלציה כבר תעמוד על 1.9% אך ברור שאנו רחוקים מכך".
זאת ועוד, במהלך השבוע האחרון קיבלנו הצצה להלך המחשבה של חברי הפד כאשר ילן נאמה בכנס בקליבלנד שכותרתו "Inflation, Uncertainty, and Monetary Policy" ועל פי דבריה, אי ודאות לגבי הגורמים המניעים את האינפלציה לאחרונה היא מאוד מרכזית. לדבריה - "ייתכן שאני ועמיתי טעינו בהערכה שלנו לגבי חוזקו של שוק העבודה, המתאם בין הציפיות האינפלציוניות ומשמעותן לאינפלציה בפועל, ובכלל לגבי הכוחות הבסיסיים שדוחפים את האינפלציה".
- אנבידיה יורדת וטסלה עולה - איך וול סטריט הולכת לפתוח את השבוע?
- זינוק של 150% לצ'ק קאפ הישראלית - נכנסת לתחום ה-AI
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
"במהלך הנאום היא הציגה את הלך המחשבה בצורה שבה אנו הכלכלנים הכי אוהבים - מודל אקונומטרי. באמצעות המודל היא מסבירה מהם הגורמים שהניעו את האינפלציה במהלך השנים האחרונות. כפי שניתן לראות בתרשים להלן, הגורמים שדוחפים את האינפלציה מעל או מתחת ליעד יציבות המחירים לאורך זמן הם הרפיון בשוק העבודה, מחירי היבוא (במללים פשוטות - השפעת שע"ח) ומחירי המזון והאנרגיה. הגורם הנוסף הוא "גורמים אחרים" או במלים פשוטות - השארית שהמודל לא מסביר".
ההשפעות המרכזיות על הסטייה מיעד האינפלציה של הפד'
"מודל זה מאיר באופן מאוד ברור את הבעיה שהבנקאים המרכזיים מתמודדים איתה כיום בארה"ב בפרט, אך גם באירופה בישראל ובמקומות אחרים. ישנו "גורם נוסף" שהמודלים הקלאסיים מתקשים לזהות. ייתכן וזו השפעת הטכנולוגיה, הדמוגרפיה או דברים אחרים. מה שכן ניתן לראות מהמודל הוא ששני גורמים מרכזיים שתרמו לאינפלציה הנמוכה בשנים האחרונות – מחירי המזון והאנרגיה והרפיון בשוק העבודה - כבר לא דיפלציוניים ב-2017 אלא אינפלציוניים. בנוסף, ההשפעה הדיפלציונית של מחירי היבוא עדיין קיימת אך עוצמתה פחתה באופן משמעותי במהלך 2017. זאת ועוד, ההיחלשות של הדולר מתחילת השנה צפויה לגרום למחירי היבוא לשנות כיוון מבחינת השפעתם על האינפלציה במהלך החודשים הבאים. השאלה היחידה כעת היא מהם "הגורמים האחרים" והאם השפעתם היא זמנית או קבועה? לשאלה זו לא תהיה תשובה מוחלטת בזמן הקרוב אך להערכת ילן ורוב חברי הפד', מדובר בהשפעות זמניות שצפויות לחלוף ולתמוך בחזרתה של האינפלציה לכיוון מרכז יעד יציבות המחירים".
"עם זאת, אנו עדיין מתקשים לקנות את הטיעון של "הגורמים הזמניים" שכן נראה כי כל פעם מדובר בגורמים זמניים אחרים. אם זה מחירי הרכב, מלחמת המחירים בשוק הסלולר או ירידת מחירי התרופות הגנריות. למעשה, כאשר בדקנו מה קרה לקצב הגידול השנתי במחירים של סעיפי ה-PCE, מתקבלת תמונה אחרת ב-54% מסעיפי מדד (אלו המסומנים באדום בעמודה השלישית) המחירים על פי ה-PCE נרשמה האטה בקצב הגידול במהלך השנה האחרונה. האם כך נראית השפעה של גורמים זמניים או שמא מדובר כאן בשינוי מבני עמוק יותר?"
"בשורה התחתונה", כותב גרינפלד, "נתוני האינפלציה האחרונים כבר מעמידים בסיכון את עדכון התחזית שקיבלנו מהפד' רק לפני שבועיים בו הם העריכו כי אינפלציית הליבה תגיע בסוף השנה ל-1.5%. להערכתנו, למרות נתוני האינפלציה החלשים ולאור הנתונים החזקים המתקבלים משוק העבודה ונתוני הצמיחה, בפד' ידחפו בכל מקרה להעלאת ריבית בדצמבר".
גם באירופה האינפלציה אכזבה
"כמו ארה"ב, גם באירופה התפרסמו נתוני אינפלציה מאכזבים למרות שגוש האירו נמצא בעיצומה של צמיחה כלכלית מהירה במיוחד המלווה בירידה מתמשכת בשיעורי האבטלה. מהנתונים האחרונים עולה כי קצב האינפלציה השנתי בגוש האירו נותר יציב על 1.5% אך אינפלציית הליבה האטה ל-1.1% לעומת 1.2% בחודש שעבר. אין ספק שחברי ה-ECB נמצאים בצומת דרכים שכן המנדט הבלעדי שלהם הוא הגעה לאינפלציה של מעט מתחת ל-2% אך למרות הפעילות הכלכלית החזקה, האינפלציה מסרבת לעלות ויותר מכך, לאור הייסוף החזק בשער האירו מתחילת השנה, לא נראה כי היא צפויה לעלות באופן משמעותי גם בחודשים הבאים".
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.
וול סטריט השוק האמריקאיאנבידיה יורדת וטסלה עולה - איך וול סטריט הולכת לפתוח את השבוע?
החוזים מטפסים במתינות עד 0.2% בהובלת החוזים על ה-S&P - המשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית מחרתיים; אנבידיה מאבדת גובה בגלל חקירה בסין וסוחבת איתה את טקסס אינסטרומנט ומניות השבבים, טסלה מקבלת תמיכה מרכישות עצמיות של מאסק ומטפסת - האם הורדת הריבית כבר מגולמת בשוק?
אנבידיה המסחר המוקדם של טרום שבוע המסחר מתנהל בזהירות יחסית. האופטימיות כאן אבל היא זהירה. בינתיים החוזים העתידיים על המדדים מספרים לנו שהפתיחה תהיה בטריטוריה חיובית ככל הנראה כשהם מטפסים במתינות. החוזים על הדאו מוסיפים 0.2% (כ-78 נקודות), החוזים על ה-S&P 500 מטפסים בכ-0.2%, בעוד החוזים על הנאסד"ק עולים בשיעור מתון יותר של כ-0.1%. העיניים של כולם על יום רביעי, במה שצפוי להיות ההתחלה של הפיבוט במדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי הפדרלי.
אקורד הסיום שבוע שעבר היה עליז. הנאסד"ק סגר בשיא כל הזמנים עם עלייה שבועית של 2% שבוע שני ברציפות של עליות, כשה- S&P 500 הוסיף 1.6% ורשם את הביצוע השבועי הטוב ביותר מאז אוגוסט, גם הדאו ג'ונס סיים את השבוע שעבר בטריטוריה חיובית לראשונה מזה שלושה שבועות.
העליות בשבוע שעבר לא היו בחלל ריק, הם הגיעו אחרי נתוני מאקרו "חיוביים". שוק עבודה חלש ואינפלציה מתונה יחסית. החיוביים במרכאות כי זה מה שמחזק את ההערכה בשוק שהפד יבחר להפחית את הריבית לפחות ברבע אחוז. אם נסתכל על ה-FedWatch של CME, ההסתברות להפחתה של 0.25% כבר מטפסת ל-96%, כשיש כאלה שאפילו נוטים להמר על סיכוי של 3.6% שהפד' יהיה יותר אגרסיבי ויוריד חצי אחוז. כך או כך כל השוק תמים דעים שהפד' הולך לפתוח את החגורה. אבל אתם יודעים, כאן גם טמון הסיכון, כי כשכולם בטוחים ב-100% שמשהו צריך לקרות, כל שינוי בתוכניות יכול לגרום לתגובת שרשרת.
בינתיים, המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד מנהלי הרכש של ניו יורק כשהקונצנזוס עומד על 4.5 נקודות בלבד, ירידה משמעותית לעומת 11.9 בקריאה הקודמת. בנוסף לזה, המשקיעים מחכים לחדשות מוושינגטון, שם ממתינים לראות אם סטיבן מירן יושבע לתפקיד נגיד הפד עוד לפני ישיבת ה-FOMC הקרובה. הציפייה להפחתת ריבית מוסיפה רוח גבית לשוק, שנמצא עדיין בתוך ה-AI מאניה, כמו שכבר נוהגים לכנות את זה מעבר לים. ההתלהבות מהפיכת הבינה המלאכותית לא נרגעת אבל יש עננה מסוימת של סיכונים כלכליים שנובעים בעיקר מהחרפת המתיחות מול סין שהיא אחד משווקי ה-AI הגדולים בעולם וגם מכוונת להתחרות בו עם השחקניות האמריקאיות.
- סין פותחת בחקירה נגד אנבידיה בנוגע לעסקת מלאנוקס; המניה יורדת 1.5% בטרום
- "המלצתי ללקוח לממש אנבידיה ומאז היא עלתה 300%": יועצי השקעות משתפים בהמלצות הטובות והגרועות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זווית מעניינת: בשלוש השנים האחרונות שוק המניות האמריקאי רשם עליות חדות. מאז השפל של אוקטובר 2022 עלה מדד S&P 500 בכ-88%, והפך לאחד מעשרת מחזורי השוק השוריים הארוכים מאז 1932. לצד העליות הגיעו גם ספקות. באפריל האחרון למשל, ברקע הצגת תכנית המכסים הרחבה של ממשל טראמפ, צלל הנאסדק ביותר מ-20% מהשיא, ונכנס טכנית לשוק דובי, אך ההתאוששות הייתה מהירה, ושוב הוכח עד כמה קשה לתזמן את הסוף של מחזור שורי - באופנהיימר סבורים כי כל עוד ההובלה נשארת בידי מניות מחזוריות ובעלות מומנטום חזק וללא סימני אזהרה קלאסיים, אין צורך להספיד את המחזור השורי רק כי הוא ארוך - שוק שורי לא מת מזקנה: וול סטריט ממשיכה לשעוט, ומה עם ישראל?
אבל מעבר למאקרו - יש מניות שתופסות כותרות:
