קלע דוד
צילום: רפאל

ארבע שנים בלי טיל אחד: רומניה חוזרת לרפאל כדי להציל את ייצור המיירטים

משרד ההגנה הרומני חידש את השיחות עם רפאל על הקמת קו ייצור ל-SkyCeptor, גרסת הפטריוט של המיירט מקלע דוד. המפעל בפלואשט אמור לספק גם ללקוחות זרים, אבל חוזה מחייב עוד אין
עדן יונה | (6)

בתוך שנה חתמה רומניה עם רפאל על הסכם המסגרת שהחברה מגדירה כהסכם הגדול בתולדותיה, ועל החוזה הראשון שיוצא ממנו. דווקא הפרויקט הוותיק שלה בתחום המיירטים תקוע: קו ייצור לטילי SkyCeptor במפעל אלקטרומקניקה בפלואשט, שעליו חתמו בבוקרשט עוד במאי 2022. בתחילת נובמבר אישרו גורמים במשרד ההגנה הרומני בפני עיתונאים שהמגעים חודשו, והפעם מול רפאל עצמה. בשלב הזה מדובר במגעים בלבד, בלי חוזה, לוח זמנים, כמות טילים או סכום השקעה.

SkyCeptor נשען על סטאנר, הטיל המיירט של קלע דוד, פרי פיתוח משותף של רפאל וריית'און, שכיום שייכת ל-RTX. ריית'און התאימה אותו לשיגור ממשגרי פטריוט, וכך הוא אמור להשתלב במערכת שמופעלת בכ-19 מדינות, ובהן רומניה עצמה, שרכשה פטריוט מארה"ב ב-2017 והעבירה סוללה אחת לאוקראינה ב-2024. הוא משמיד את המטרה בפגיעה ישירה, בלי חומר נפץ. עלות הייצור של סטאנר הוערכה בכ-מיליון דולר ליחידה, מול ארבעה עד חמישה מיליון דולר לטיל פטריוט, אם כי מדובר בהערכה לגרסה הישראלית, ומחיר לרומניה עדיין לא סוכם. עבור מדינה שחולקת גבול של כ-650 קילומטר עם אוקראינה, ושחלקי רחפנים רוסיים נוחתים בשטחה שוב ושוב, מיירט זול שמתאים למשגרים הקיימים הוא אפשרות מעניינת.

ספיידר: הסכם של 2 מיליארד אירו והחוזה הראשון מתוכו

העסקה הגדולה בין השתיים כבר בביצוע. ב-18 ביולי 2025 חתם משרד ההגנה הרומני, דרך חברת הרכש הממשלתית רומטהניקה, על הסכם מסגרת עם רפאל לרכש מערכות הגנה אווירית לטווח קצר ולטווח קצר מאוד. ההיקף הכולל עומד על 10.33 מיליארד ליי לפני מע"מ, כ-2.04 מיליארד אירו, והוא מתפרס על שבע שנים ושלושה חוזי ביצוע. בסך הכול אמורות לעבור לצבא הרומני שש מערכות משולבות, שש מערכות לטווח קצר ושש לטווח קצר מאוד, יחד עם מערכת הדרכה, סימולטור להסמכת מפעילים, תחמושת ותמיכה לוגיסטית. המכרז פורסם בנובמבר 2023 כהליך מוגבל, קיבל אישור מוקדם של הפרלמנט, וכלל דרישה לשלב את התעשייה הביטחונית המקומית בשיתוף טכנולוגי ותעשייתי. שר ההגנה דאז, יונוץ מושטיאנו, הציג את הבחירה בטלוויזיה הרומנית דרך הדוגמה של כיפת ברזל, אבל בפועל נבחרה ספיידר, שמשגרת טילי פייתון ודרבי. להרחבה: רפאל בהסכם של מעל 2 מיליארד אירו ברומניה.

החוזה הראשון נחתם ב-24 ביוני 2026, בהיקף של 3.049 מיליארד ליי לפני מע"מ, כ-600 מיליון אירו. זה בערך 30% מהמסגרת, כך שכ-7.3 מיליארד ליי נשארים לשני החוזים הבאים. בחבילה הראשונה נכללות מערכת משולבת אחת, שלוש מערכות לטווח קצר מאוד, מערכת אחת לטווח קצר, מערכת הדרכה וסימולטור. את שתי מערכות הטווח הקצר מאוד הראשונות רומניה אמורה לקבל עד אמצע 2029, שלוש שנים מהחתימה, וההכשרה של המפעילים תסתיים עוד לפני בדיקות הקבלה. רפאל מדגישה שהעסקה כוללת שיתוף תעשייתי רחב וייצור בתוך רומניה. גם התעשייה האווירית נהנית ממנה, דרך מכ"ם MMR של אלתא שמשולב בספיידר, ונתח שלה הוערך בכ-100 מיליון דולר.

SkyCeptor, רומארו וספייק: שאר הערוצים מול בוקרשט

הסיפור של SkyCeptor מתנהל במסלול אחר לגמרי, ועד עכשיו הוא נשאר על הנייר. המזכר הראשון נחתם ב-4 במאי 2022 בין קבוצת הנשק הממשלתית רומארם, החברה הבת שלה אלקטרומקניקה פלואשט וריית'און, בנוכחות שרי הכלכלה וההגנה. כבר אז דיברו בבוקרשט על טילים שיסופקו גם לשוק המקומי וגם ללקוחות בחו"ל. באוגוסט 2023 נחתם מסמך שני: משרד הכלכלה הרומני הציג אותו כמכתב כוונות, וריית'און כמזכר הבנות נוסף. המסמך השני עסק בתכנון ובהקמה משותפים של מפעל. בשלב הראשון הרכיבים היו אמורים להגיע מארה"ב ומישראל, ההרכבה הסופית הייתה אמורה להיעשות בפלואשט, ובהמשך הייצור עצמו אמור היה לעבור בהדרגה לרומניה. ריית'און כיוונה את המפעל גם למפעילות פטריוט באירופה. שני המסמכים ביטאו כוונה בלבד, ונשארו פתוחות שאלות של מימון, מבנים מאושרים, כוח אדם ושרשרת אספקה לרכיבים אמריקאיים וישראליים. הזכויות בגרסת הפטריוט שייכות לשתי החברות יחד, ולכן חוזה ייצור יחייב כנראה את שתיהן.

הקשר של רפאל עם התעשייה הרומנית התחיל עוד קודם. במאי 2018 חתמה רפאל על הסכם שיתוף עם רומארו, חברת התעופה והביטחון שבשליטת המדינה, להעברת ידע וייצור מקומי בפרויקטי רכש שהפרלמנט הרומני כבר אישר. הרשימה כללה את כיפת ברזל, ספיידר, כיפת ברזל ימית (C-Dome), עמדות נשק מרחוק SAMSON בקוטר 30 מ"מ וטילי ספייק. מתוכה, ספיידר הבשילה לחוזה שבע שנים אחר כך, ובמסלול אחר, דרך מכרז של רומטהניקה ולצד שותפויות תעשייתיות חדשות.

ספייק כבר נמצא בשירות. ב-2018 רכשה רומניה טילי ספייק ER למסוקי התקיפה שלה, ובפברואר 2024 נחתם הסכם מסגרת לארבע שנים מול יורוספייק, המיזם של רפאל עם דיהל וריינמטל הגרמניות, לרכש טילי ספייק LR2. ההיקף עמד על כ-358 מיליון ליי לפני מע"מ, כ-70 מיליון אירו. אלה סכומים קטנים לצד ספיידר, אבל הם מראים שהצבא הרומני מכיר את מוצרי רפאל כבר שנים, גם דרך שותפות אירופית.

SAFE, יוון ומה זה אומר לרפאל ולאלביט

המימון האירופי פותח לרומניה דלת גדולה, אבל הוא בנוי סביב ספקים מאירופה. בתוכנית SAFE, קרן הלוואות של 150 מיליארד אירו לרכש ביטחוני, קיבלה רומניה את ההקצאה השנייה בגודלה אחרי פולין, 16.68 מיליארד אירו. ההלוואות ל-45 שנה כוללות עשר שנות גרייס, והחזר הקרן יתחיל ב-2035. התנאי המרכזי: לפחות 65% מעלות המוצר צריכים להגיע ממדינות שמשתתפות בתוכנית. בשלב הרכש הבודד, שהסתיים ב-30 במאי 2026, הלך הכסף להגנה אווירית בעיקר לריינמטל, עם שבע מערכות Skynex, שתי Skyranger ושתי מערכות ימיות בכ-982 מיליון אירו, ועוד כ-450 מיליון אירו לתחמושת 35 מ"מ שתיוצר במפעל חדש ברומניה. במקביל נרכשו 231 מערכות מיסטרל בכ-626 מיליון אירו, ומערכות IRIS-T נכנסו דרך יוזמת ההגנה האווירית האירופית. החוזה של ספיידר נחתם קרוב לחודש אחרי המועד, והיא נעדרת מרשימת החוזים שממשלת רומניה פרסמה, כך שנראה שהיא ממומנת מחוץ לתוכנית.

הדרך לכסף של SAFE עוברת כנראה דרך ייצור מקומי. סימולטק, החברה הרומנית שבבעלות אלביט, זכתה בחוזה של כ-43 מיליון אירו במימון התוכנית, לסימולטור טיסה למסוקי איירבוס H135 וסיקורסקי S70M. ייצור SkyCeptor בפלואשט עשוי לפעול באותו היגיון, אם רוב הערך יישאר בתוך האיחוד.

יוון בחרה במודל אחר, עסקה ישירה בין ממשלות. ב-31 באוגוסט 2026 נחתמה עסקת "מגן אכילס" שמוערכת בכ-3 מיליארד אירו, הגדולה ביחסים הביטחוניים בין המדינות. חלקה של רפאל כולל את קלע דוד, את ספיידר ומערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה שהיא תפתח, והתעשייה האווירית מביאה את ברק MX ואת מכ"מי MMR. באותו מעמד נחתמה גם עסקה משלימה של 26 מיליון אירו למערכות Drone Dome של רפאל, ויעד הפריסה המלאה נקבע ליולי 2029. יוון היא הלקוחה האירופית השנייה של קלע דוד, אחרי פינלנד, שחתמה ב-2023 על עסקה של כ-316 מיליון אירו. קודם לכן רכשה אתונה טילי ספייק NLOS בכ-370 מיליון אירו, ובאפריל 2026 חתמה על משגרי PULS של אלביט בכ-650 מיליון אירו. להרחבה: עסקת ענק לישראל: יוון רוכשת מערך הגנה אווירית ב-3 מיליארד אירו.

העסקאות האלה הן חלק מגל רחב של יצוא ביטחוני לאירופה. ב-2025 הגיע היצוא הביטחוני הישראלי ל-19.2 מיליארד דולר, עלייה של כמעט 30%, כשאירופה היא היעד הגדול עם 36% מהעסקאות, ומערכות טילים, רקטות והגנה אווירית מהוות 29% מההיקף. ברפאל זה מתורגם לשנת שיא: מכירות של כ-21.7 מיליארד שקל ב-2025, רווח נקי של כ-1.35 מיליארד שקל, עלייה של 42%, והזמנות חדשות של כ-33 מיליארד שקל. צבר ההזמנות הגיע לכ-74.4 מיליארד שקל, כ-3.3 שנות עבודה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה ואינה נסחרת, כך שהמשקיעים בבורסה פוגשים את התוצאות שלה בעיקר דרך הספקים שלה ודרך דיונים על הנפקה עתידית, שהמדינה בוחנת. במקביל היא ממשיכה להרחיב את סל המוצרים. להרחבה: SUPER ICE: רפאל מוסיפה למשפחת ICE BREAKER טיל שיוט עם ראש קרב של 454 ק"ג.

החשיפה הישירה לרומניה בשוק ההון היא של אלביט מערכות, ושם הניסיון מורכב יותר. בדצמבר 2022 זכתה החברה בהסכם מסגרת של עד 410 מיליון דולר לשבע מערכות Watchkeeper X, שש יבשתיות ואחת ימית, עם 21 כלי טיס בסך הכול ודרישה לייצור מקומי. המסירה, שתוכננה ליוני 2025, התעכבה, משרד ההגנה הרומני דרש קנסות של עשרות מיליוני אירו, ובאפריל 2026 השר רדו מירוצה אף איים לבטל את ההסכם. בסוף אותו חודש חנכה אלביט בצ'יטילה, ליד בוקרשט, את מפעל הייצור השביעי שלה ברומניה, שם היא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים מקומיים, ובאותו יום טס ה-Watchkeeper לראשונה בשמי המדינה. ברבעון השני של 2026 הכניסה אלביט כ-2.29 מיליארד דולר, עם צבר של 32 מיליארד דולר, כך שרומניה מהווה חלק קטן מהעסקים שלה. ועדיין, מבחינת משקיעים, הפרשה מראה כמה התחייבות לייצור מקומי עלולה להתארך ולעלות כסף. אותו מבחן מחכה לרפאל בספיידר, עם שתי המערכות הראשונות שאמורות להגיע עד 2029, וב-SkyCeptor, שבו עדיין פתוחות השאלות מי מייצר, מי מממן ומתי.

הוספת תגובה
6 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לימון 15/11/2026 22:29
    הגב לתגובה זו
    ואם יורים אותם לאיומים זולים במליון דולר לאחד אפשר להפסיד את המלחמה מבחינה כלכלית....
  • 4.
    חוקר מידע גלוי 15/11/2026 21:55
    הגב לתגובה זו
    תכתבו ביוטיוב כיפת ברזל היא בלוף ותראו את ההוכחות של חתן פרס ביטחון ישראל על פיתוח טילים לא הראיון המגוחך עם פתחי ושי
  • 3.
    אנונימי 14/11/2026 11:46
    הגב לתגובה זו
    בצלאל מכאליס אלביטכל השאר רמאים.כולם.
  • 2.
    אין על רפאל. הטובים ביותר (ל"ת)
    אנונימי 13/11/2026 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 13/11/2026 19:10
    הגב לתגובה זו
    מדובר בכספים שהושקעו בפיתוח מתוך כספי המיסים של תושבי ישראל. אין שום סיבה לתת להם ידע ויכולות ייצור שישיגו להם בהמשך לפתח את תעשיית הנשק המקומית. אפשר לייצר בארץ ולמכור להם.
  • דור 14/11/2026 07:41
    הגב לתגובה זו
    אם יש לך ידע תצא