שוק התעסוקה מתקרר - מספר המשרות הפנויות במרץ מתחת לצפי
נתוני התעסוקה לחודש מרץ הראו שהמעסיקים כבר מתחילים להיזהר ומגייסים פחות עובדים; האם הנתונים ישפיעו על החלטת הריבית של הפד'?
אי הוודאות שיוצרת מדיניות המכסים של טראמפ מחלחלת גם לשוק העבודה - לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית (JOLT) לחודש מרץ, מספר המשרות הפנויות בארה"ב עמד על 7.192 מיליון, מתחת לצפי האנליסטים שהיה ל-7.48 מיליון, וירידה לעומת פברואר שבו נרשמו 7.48 מיליון משרות פנויות. מנגד, קצב הפיטורים דווקא האט ל-1.558 מיליון במרץ, לעומת 1.78 מיליון מפוטרים בפברואר.
הכלכלנים מעריכים שהמכסים יגרמו לעליית מחירים ולשיבושים בשרשראות האספקה, כאשר הפגיעה המשמעותית בשוק העבודה צפויה להתרחש בחודשים הקרובים. בנוסף, הקפאת גיוסים ופיטורים נרחבים של עובדי מדינה - כחלק מהקמפיין של ממשל טראמפ לצמצום דרסטי בעלויות של הממשל הפדרלי - צפויים להחליש עוד יותר את עמידותו של שוק העבודה.
ביום שישי הקרוב צפוי הממשל לפרסם כי מספר המשרות במשק (Nonfarm
Payrolls) עלה ב-130 אלף בחודש אפריל, לאחר תוספת של 228 אלף משרות במרץ, כך לפי סקר של רויטרס. שיעור האבטלה צפוי להישאר יציב ברמה של 4.2%.
למרות הירידה, מספר המשרות הפתוחות נותר גבוה ביחס לרמות היסטוריות, אך ניכר כי מגמת הירידה נמשכת
בעקביות מאז השיא שנרשם במרץ 2022 - אז היו במשק האמריקאי 12.1 מיליון משרות פנויות, כאשר הכלכלה עדיין התאוששה מהשלכות הסגרים של מגפת הקורונה. שוק העבודה האמריקאי הפגין עד כה עמידות מרשימה. למרות הריביות הגבוהות שנועדו לבלום את התפרצות האינפלציה, חברות, עמותות
וגופים ממשלתיים המשיכו לגייס עובדים.
- מחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הנתונים ישפיעו על הפד'?
הפד' ימסור את החלטת הריבית הבאה שלו בשבוע הבא, כשהמשקיעים כרגע צופים שהוא ישאיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה, כשקיים צפי להורדה ביוני בסבירות של 61.5%. עם זאת, שוק התעסוקה הפך לאחד הגורמים המשמעותיים שהפד' שוקל בהחלטת הריבית.
הנתונים האחרונים משוק התעסוקה כנראה לא יביאו להורדת ריבית בשבוע הבא, אבל הם עשויים להעלות את הסיכויים להורדה בהחלטת יוני. נשיאת הפד של קליבלנד, בת' האמק, אמרה כי הפד' עשוי להוריד ריבית ביוני אם הכלכלה תראה סימנים של היחלשות, במיוחד על רקע חידוש מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ. "אם עד יוני יהיו בידינו נתונים משכנעים, אז אני חושבת שתראו את הוועדה זזה, כמובן בהתאם לכיוון שהנתונים יכתיבו", אמרה האמק.
גם
חבר מועצת הנגידים של הפד, כריסטופר וולר, הצהיר בראיון כי הוא עשוי לתמוך בקיצוץ ריבית אם שוק העבודה יתחיל להיחלש - אך סייג ואמר כי להערכתו תרחיש כזה לא יתרחש לפני יולי. "אם המכסים הגדולים יחזרו במלואם, לא יפתיע אותי אם נתחיל לראות יותר פיטורים, ועלייה בשיעור
האבטלה", הסביר וולר. "ברגע שאראה הידרדרות רצינית בשוק העבודה, הייתי מצפה להורדות ריבית נוספות ומהירות יותר".
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בבסיס, הפד' אחראי לשמור על אינפלציה נמוכה ואבטלה נמוכה. הכלי העיקרי שברשותו, הריבית, משפיע על עלויות ההלוואות בכל המשק. כאשר הפד' מעלה ריבית הוא מנסה לבלום את האינפלציה על ידי האטת הצריכה, וכשהוא מוריד ריבית הוא מנסה לעודד פעילות כלכלית ולהעלות את האינפלציה. אך מדיניות המכסים של טראמפ מקשה עליו: מצד אחד היא עלולה להגביר את האינפלציה דרך עליית מחירים, ומצד שני להחליש את שוק העבודה דרך פיטורים והאטה כלכלית. נכון לעכשיו, הפד' שמר על ריבית גבוהה יחסית ברמה של 4.5% כדי לדכא את שאריות האינפלציה שהתחוללה אחרי המגפה.
- 1.דני 29/04/2025 23:05הגב לתגובה זובושה וחרפה שנשיא כזה נבחר ועוד בפעם השניה.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
