בפינוטק מעריכים: הדולר אינו חלש מספיק
עליית הריבית בארה"ב, בעוד הגירעונות המסחריים והתקציביים ממשיכים לתפוח, מקשה על מרבית האנליסטים הפונדמנטליים לקבל את התחזקותו הנוכחית של הדולר. בהתחשב במכשולים אלו, קשה להאמין כי סירובן של הולנד וצרפת לרפרנדום האירופאי גרם לקניית הדולר. כלכלנים רבים מאמינים דווקא כי המצב הפוך לחלוטין. לטענתם, הדולר פשוט לא נחלש דיו בכדי לפתור אפילו חלקית את הבעיות החיצוניות של הכלכלה האמריקאית. אם כן, האם יוכל הדולר להמשיך ולהתחזק?
ערכו של הדולר ירד כ-13% מרמות השיא שלו בתחילת 2002. אולם, הבעיה היא שהוא לא נחלש מספיק בכדי לייצר שינוי כלשהו בחוסר האיזון החיצוני של ארה"ב. השוואה למגמות בסוף שנות ה-80 הופכת את המסקנה לברורה: במהלך שנות ה-80, הגרעון בחשבון השוטף בארה"ב הגיע לרמות שיא של 3.4% מהתמ"ג בעוד ערכו של הדולר צנח בכ-30% במהלך השנים 1985-88.
מורגן סטנלי מעריך כי הגרעון בחשבון השוטף היווה כ-6.5% מהתמ"ג נכון לרבעון הראשון של השנה, אין זו הגזמה לצפות לגידול בחוב לרמות של 7.5% מהתמ"ג במהלך השנה הבאה. במילים אחרות, מצב החשבון השוטף הנוכחי בעייתי פי שניים משהיה בשנות ה-80, אולם המטבע האמריקאי נחלש כיום בפחות מחצי מהיחלשותו לפני כ-20 שנה. על בסיס זה בלבד, ניתן להסיק כי לדולר עוד מקום רב להיחלשות.
אני מאמין כי השוק האמריקאי בצרה, הן מבחינה פנימית והן חיצונית. הצרכן האמריקאי, לעומת סך המוצרים המיוצאים, קונה כמעט 50% יותר מוצרים מיובאים (על בסיס נתוני אפריל). על כולם להבין כי הפתרון היחידי לבעיה הנוכחית הוא היחלשות משמעותית נוספת של הדולר, בעוד הייצוא יתחיל לגבור על הייבוא.
הדרך היחידה לקצץ בהוצאות הייבוא, ללא כל הסתעפות פוליטית של מדיניות מגן כלכלית, היא עלייה משמעותית בשיעורי הריבית. על פי מספר כלכלנים, הטווח יכול להיות בין 1% ל-3%. אולם, לא ניתן לראות רק את אחד הצדדים של המשוואה.
אם שיעורי הריבית יעלו בעוד הדולר מתחזק, הוצאות הייבוא רק יגדלו לאור כוח הקניה של הדולר. אם שיעורי הריבית ירדו בעוד הדולר נחלש, הוצאות הייבוא יוותרו גבוהות לאור הנזילות המוגברת בשוק הדיור.
לאור זאת, אנו זקוקים לשני הדברים: ריביות גבוהות ודולר חלש. למרות העלייה האחרונה בשערו של הדולר, אני מתקשה להאמין כי תמשך התחזקותו. מרבית הכלכלנים מסכימים כי התגובה של השוק להצבעת ה"לא" האירופאית הייתה מוגזמת, וכי לא נשקפת שום סכנה ממשית לאירו לאור ההצבעה.
בנוסף, ארה"ב עדיין לא פתרה את בעיית יצירת מקומות העבודה שלה, כפי שנראה ביום שישי האחרון עם פרסום נתוני המשרות החדשות מתחת לרמת היעד של הבנק המרכזי של ארה"ב (בין 200-300 אלף) סביב 78 אלף.
בטווח הקצר, ייתכן כי הדולר ימשיך להתחזק לכיוון 109 אל מול היין ולכיוון 1.20 אל מול האירו. לעומת זאת, בטווח הבינוני - ארוך, אני צופה כי הדולר יהווה מנוע לחזרה ליציבות עבור הכלכלה האמריקאית בדרכה לאיזון החוב החיצוני.
לאור החששות כי גרינספאן ישים קץ להעלאות הריבית, שכן הוא מודאג שהעלאות נוספות ידכאו את שוק המניות, הדולר צריך למלא את תפקידו ולהיחלש. ללא איזון של החשבון השוטף האמריקני, יתכן כי הכלכלה העולמית תסבול מבועות במחירי הנדל"ן, ניירות ערך, וגם במחירו של הדולר.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולה השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
על פי נתוני הלמ"ס, נרשם גידול מתון בקצב המכירות בהשוואה לרבעון הקודם; סקטור המזון רשם עלייה של 3.1%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני.
גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם.
גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%.
על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת.
עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23:
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.
פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת
חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים
של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.
