הולצמן: הפרסום ברשת- כ-30% מסך העוגה תוך 6 שנים

החברה שבניהולו מציגה 8 רבעונים רצופים בגידול בהכנסות שלה ותגייס 220 מ' ש' באג"ח. בשביל מה? הולצמן לא מסביר. אבל רומז כי משהו מתרחישי המיזוג בענף עשוי בהחלט לקרות
חזי שטרנליכט |

מנכ"ל אינטרנט זהב, אלי הולצמן, מעריך היום (ב') במסיבת עיתונאים שערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב כי הפרסום באינטרנט הישראלי יגיע לכדי 25% עד 30% מסך עוגת הפרסום בארץ, מול נתח שוק של כ-3.5% כיום, כל זאת בתוך 4 עד 6 שנים. החברה שבניהולו מציגה 8 רבעונים רצופים בגידול בהכנסות שלה (ראה נתונים כספיים בתחתית הידיעה). זאת כאשר בשני הרבעונים האחרונים נשחקו הרווחים התפעוליים עקב החדרת שירות השיחות 015. עלות החדרת אותו שירות עמדה על כ-9 מיליון שקל.

אינטרנט זהב עמדה על שיעור רווחיות של כ-9.8% מסך ההכנסות ב-2003 אותו היא הצליחה לשפר לכ-11% בשנה שחלפה. אך במסיבת העתונאים שעורך הולצמן הוא בא גם להציג את ההנפקה לציבור של אג"ח של החברה בבורסה התל אביבית. החברה מתכננת לגייס כ-220 מיליון שקל, באמצעות אנשיו של צלניר מפועלים אי.בי.אי, ואיפקס חיתום.

מה תעשו בכספי ההנפקה?, נשאל הולצמן. הוא מציין כי אין עדיין תוכנית, מלבד לחכות להזדמנויות. וכשהוא מדבר על הזדמנויות, הוא נשאל בהקשר לשמועות על רכישה אפשרית של אחת מהמתחרות הגדולות, כגון נטוויז'ן או ברק. הולצמן מציין כי מדובר בשמועות בלבד, אך הוא מאמין כי משהו מהדברים יקרה. "אלו הן חברות מעולות. מיזוג עם אחת מהן יכול ליצור חברה עם מכירות בסכום שנע בין 600 ל-800 מיליון שקל."

מה עם הרגולטור? האם הוא ימנע מיזוג? הולצמן מעריך כי עד סוף השנה נראה מעבר חלק לתחרות בשוק השיחות הפנים ארציות. אינטנרט זהב תערך עם הקידומת 075. הוא מציין כי למיטב ידיעתו אין לממונה על ההגבלים העסקיים בעיה מיוחדת אם יווצר עוד גוש בגודל של בזק בינלאומי.

"לקראת סוף השנה", מעריך הולצמן "אנו נגיע למצב שבו יש 4 עד 5 קידומות לשיחות פנים ארציות. כיום אין תחרות ראויה לבזק בינלאומי (בתחום החיבור לאינטרנט, ח.ש)". הוא מעריך כי אינטרנט זהב, שהיא היחידה שלא גוררת על גבה חובות עתק, ממוצבת להפוך לשחקן מרכזי בענף.

ביום ד' הקרוב יערך המכרז למשקיעים המוסדיים, באמצעות שליח עד לשעה 15:00. האג"ח תוצענה כאג"ח להמרה (סדרה א') צמודות למדד, בריבית שנתית של עד 5% לפרעון בין 2008 ל-2015. הן ניתנות להמרה במניות החברה. עוד יוצעו: 1.5 מיליון כתבי אופציות למימוש למניות, במשך שלושה חודשים במחיר מימוש של 32 שקל, ו-2.5 מיליון אופציות ל-30 חודשים במחיר מימוש של 40 שקל, צמודים למדד. למוסדיים מוצעת עמלת התחייבות מוקדמת שתעמוד על 1.25% ועמלת ההפצה על כ-0.1%.

הולצמן מציין כי קבוצת אינטרנט זהב דוגלת היום באסטרטגיה של מולטי-ברנדינג. החברה מציעה את אתר הסחר האלקטרוני P1000, והיא בונה עוד מותג בשם MSN SHOPPING שפועל על התשתית שלו (עם אותם מוצרים) אבל הוא בעל תחושה של האתר הבינלאומי, יחד עם P1000 ברוסית.

באשר לשוק השיחות הבינלאומית, נכנסה הקבוצה עם קידומת 015 בשנה שעברה בקמפיין בכיכובו של איש הרדיו, חיים הכט. "השוק אופיין בתחרות מדומה" ציין הולצמן. מאז פתיחת אותו שוק לתחרות ב-1996 ועד ל-1998 ירדו המחירים ולבסוף הם עלו. "כניסתנו לתחרות הוזילה את המחירים. נכנסו לשוק ביעילות גבוהה". הוא מוסיף כי גם עלות הכניסה של שחקנים חדשים לשוק היא רק פרומיל מהעלות לה נדרשו המפעילים הותיקים בשלהי 1996. פלטפורמות ה-VOIP עולות אחוזים בודדים ביחס לעלות המערכות המקבילות בעבר.

דרך הפעילות של קבוצת אינטרנט זהב היא בחבירה לגורמים אחרים ורכישת חלקים מבעלותם, לדברי הולצמן. כך במקרה של השותפות ב-MSN ישראל, שם מחזיקה החברה בכ-51% והשאר למיקרוסופט קורפ. בעוד שוואלה מוביל את הפורטלים הישראלים, נמצאת אינטרנט זהב בחמישיה הפותחת יחד עם MSN ישראל (במקום השני), פורטל סטארט, NETEX, גופ, נרשמים והפורטל של החברה ברוסית ZAHAV.RU.

אחד היתרונות בשותפות עם MSN, לדברי מנכ"ל החברה, הוא העובדה כי קל לאינטרנט זהב לגייר גרסאות חדשות ל-MESSENGER. כך יוצא של-MSN-MESSENGER יש כ-854 אלף משתמשים ישראלים בסוף 2004, בעוד של-ICQ יש פחות משליש מהמספר הזה.

באשר למנועי החיפוש. הולצמן מודע לכוחו של גוגל אך הוא מעריך כי מיקרוסופט, שהשקיעה להערכתו מיליארדי דולרים ב-MSN SEARCH, תוביל לבסוף עם מנוע החיפוש החדש והמשוכלל שלה. לדעתו הוא טוב יותר מגוגל, ומיקרוסופט הולכת לתת "קרב רציני" בתחום.

המשנה למנכ"ל לענייני כספים, דורון תורג'מן, מסר כי ב-2004 גדלה החברה כקבוצת מדיה ורשמה הכנסות מפורטלים ומפרסום אינטראקטיבי בכ-8.2 מיליון דולר, בזמן שסך העוגה בארץ עמדה על כ-28 מיליון דולר. "הפכנו לשחקן המוביל" מציין תורג'מן.

קצת נתונים כספיים

אינטרנט זהב רשמה מכירות בהיקף של 8.1 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2004, מול 7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל לו ב-2003. הרווח התפעולי גדל ל-1.9 מיליון שקל מול 1.2 מיליון שקל בעת המקבילה. מחזורי ההכנסות של החברה בשוק הוירטואלי הראו גידול מרשים גם כן. ההכנסות בסחר אלקטרוני עלו ל-91.4 מיליון שקל ב-2004 מול 76.8 מיליון שקל ב-2003 ו-44.4 מיליון שקל ב-2002. יש לציין בהקשר המכירות כי החברה מחקה את פעילות המכירות הלא וירטואלית שלה, דרך P1000 באמצעות קטלוגים וטלמרקטינג בכ-7 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות.

תזרימי המזומנים של קבוצת אינטרנט זהב מפעילות שוטפת והרווח הנקי הסתכמו ב-38 מיליון שקל ו-20 מיליון שקל בהתאמה ב-2004, ביחס לתזרים של 29 מיליון שקל ב-2003 ורווח נקי של 14 מיליון שקל ב-2003. אך בשנת 2002 עמד התזרים על 41 מיליון שקל והרווח על 20 מיליון שקל. תורג'מן מסר כי המחיקות החד פעמיות של פעילות האופליין במכירות והמחיקה של אחזקות בכ-25% מחברת אינטרנט יוונית יצרו את ההבדל ב-2004, בלעדיהן הרווח היה כ-34 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.