פריסת היוון תגמולים בגין אבדן כושר עבודה
הכותב עונה לשאלה האם ניתן לבצע פריסת היוון תגמולים בגין אבדן כושר עבודה
שאלה
אדם שאיבד את כושר עבודתו, ביקש להוון את התגמולים המגיעים לו בגין אובדן כושר עבודה מחברת הביטוח.
האם ניתן לפרוס הכנסה זו מספר שנים קדימה לפי סעיף 8(ג) לפקודה?
אם ההיוון התבצע עוד בשנת 2003 – האם התשובה תשתנה?
תשובה
סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן : "הפקודה"), הדן בנושא פריסת הכנסות, קובע בזו הלשון :
" לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:
(1) הפרשי שכר - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו;
(2) דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;
(3) הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי הנציב, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה. "
הגדרת "אובדן כושר עבודה" התווספה לפקודה בתיקון מספר 138 (ס"ח 1947). אף הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" עודכנה באותו מועד, והחלופה השניה,בניסוחה כיום, קובעת כי :
" ...
(2) קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית וכן קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת כאמור מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי פוליסת אבדן כושר עבודה שצורפה כנספח לפוליסה המהווה קופת גמל לקצבה או לתגמולים; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" - כהגדרתו בסעיף 3(א); "
חלופה שישית לאותה הגדרה קובעת כי :
" סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4); "
יוצא איפוא כי ההסדר הקבוע בסעיף 8(ג) לפקודה, חל גם על היוון הכנסות שהתקבלו מביטוח "אובדן כושר עבודה".
בהקשר זה עולה השאלה, האם ניתן להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 8(ג), ככל שהוא נוגע לפריסת הכנסות בגין אובדן כושר אבודה, גם על פריסה קדימה, קרי פריסה לשנות המס הבאות ?
מניסוחה של הסיפא של סעיף 8(ג) לפקודה ניתן להסיק כי פ"ש רשאי לאשר לנישום לפרוס את ההיוון אף לשנים קדימה, וזאת להבדיל מההכנסות מדמי מפתח, פרמיה לפי סעיף 2(6) לפקודה, הכנסה ממכירת פטנט או מדגם ע"י הממציא [למעט הכנסה לפי סעיף 2(9)], הפרשי שכר ודמי פדיון חופשה אותן ניתן לפרוס רק אחורה.
יוער כי פריסה קדימה מומלצת במצבים בהם צופה הנישום על ירידה משמעותית בהכנסותיו בשנים הבאות, למשל, עקב יציאה לפנסיה, נכות וכו'.
למותר לציין כי בפרוטוקול ועדת פסיקה של מס הכנסה מיום 31.12.2001 (עדכון מס' 7) נקבע בעניין זה כי הפריסה לא משנה את מועד אירוע המס, וכל תפקידה הוא להטיב עם הנישום ע"מ שיוכל להנות הוא משיעורי מס מופחתים. לשון אחר, הגם שמועד אירוע המס הוא מועד קבלת הכספים (בסיס מזומן), רשאי הנישום לפרוס את הכנסתו (מבחינה טכנית) למשך מס' שנים.
במידה וההיוון בוצע עוד בשנת המס 2003, צפויה להתעורר בעיה מאחר ויש צורך לתקן את הדוחות לשנים 2003 – 2004.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.