ביהמ"ש חייב את חברת נאש רמות בתשלום 16.5 מיליון שקל בגין עבודות פיתוח שביצע משרד הבינוי והשיכון
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את חברת נאש רמות בע"מ בתשלום הוצאות פיתוח בסך של 16.5 מיליון שקל (בתוספת מדד תשומות הבנייה משנת 2009) בגין חלקה כבעלת מגרשים בעבודות הפיתוח שנעשו על ידי משרד הבינוי והשיכון בשכונת רמות בבאר שבע.
חברת נאש רמות, החזיקה במגרשי מקרקעין בשכונת רמות וניסתה להתחמק מתשלום למשרד הבינוי והשיכון בעבור עבודות הפיתוח שבוצעו בשכונה. עבודות הפיתוח שביצע המשרד שירתו אף את מגרשיה של נאש רמות, ולמרות זאת נאש רמות לאורך שנים ארוכות ניסתה להתחמק מתשלום עבורן.
בתחילת שנות ה-90 הקצתה מדינת ישראל לחברת שיכון ופיתוח בע"מ שישה מגרשים בשכונת רמות בבאר שבע. כאשר, על בעלי הקרקע לשלם למשרד הבינוי והשיכון בעבור עבודות הפיתוח שבוצעו באותם המגרשים. ארבעה מתוך המגרשים נמכרו על ידי שיכון פיתוח לחברת נאש רמות בע"מ, וזו האחרונה מכרה את המגרשים לחברת ארזים (ג.י.א) בע"מ. בהסכם מול החברות, לקחה על עצמה נאש רמות את האחריות בעניין הוצאות הפיתוח. זאת לאור העובדה שנאש רמות רכשה את המגרשים במחיר של קרקע ללא עבודות פיתוח, ומכרה אותם לאחר כשנה וחצי במחיר של מגרשים מפותחים הכוללים את עבודות פיתוח, והתעשרה כתוצאה מכך.
במהלך שנת 2012 הגישה מדינת ישראל תביעה כנגד חברת שיכון ופיתוח, נאש רמות וחברת ארזים בע"מ בגין עלויות פיתוח הקרקע. בית המשפט המחוזי קבע כי על נאש רמות לשלם בגין עלויות הפיתוח וכן פסק כי עליה לשלם 8.64 שקל (בתוספת הצמדות). בגין החלטה זו ערערה נאש רמות לבית משפט העליון הן על החיוב והן על גובה החיוב. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון כי נאש רמות חייבת בתשלום הוצאות הפיתוח, והחזיר את הדיון בשאלת גובה התשלום לבית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט העליון הנחה אותו לערוך את החישוב בדרך אחרת. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב קיבל השופט (עמית) יהודה פרגו את מלוא האומדן שהגיש משרד השיכון בנוגע להוצאות הפיתוח, ופסק כי על פי שיטת החישוב החדשה על נאש רמות לשלם 16.5 מיליון שקל (בתוספת הצמדות).
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסקי הדין שניתנו במסגרת הפרשה נקבע כי אין שום הצדקה לאפשר לבעל מגרש פרטי ליהנות מעבודות פיתוח שבוצעו על ידי המדינה ולהתעשר על חשבון הקופה הציבורית, בעוד שבעלי המגרשים הסמוכים נושאים בנטל הוצאות פיתוח אלה. רוב מוחלט של בעלי המגרשים רוכשים את המגרשים מרשות מקרקעי ישראל, במסגרת מכרזים ומשלמים בתמורה לזכויות במגרשים את ערך המגרש ואת עלות עבודות הפיתוח. המגרשים שבגינם הוגשו התביעות הינם של בעלים פרטיים ולא שווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל, חברת נאש רמות ניסתה לנצל עניין זה ולהתחמק מהתשלום על חשבון הקופה הציבורית, דבר שהמדינה לא יכולה הייתה להשלים עמו.
בהחלטתו ציין ביהמ"ש כי: "כל בעל מגרש יודע שיהיה עליו לשלם הוצאות פיתוח. הוכח בפני שגם נאש ידעה זאת היטב, אך היא החליטה להתעלם מחיוב זה בתקווה שאין היא חייבת בתשלום הוצאות פיתוח אלה. מה שמבקשת עתה נאש הוא לנהוג עמה בשונה מכלל בעלי המגרשים בשכונת רמות בבאר שבע ובארץ בכלל. היא מבקשת לשלם הוצאות פיתוח בהתאם לתנאים ולנוהל מיוחד לה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
