על ניהול סיכונים ומנהלים זהירים
בקרב המנהלים יש הטוענים כי בשל התנהלות לא ראויה של 10% מהחברות, צריכות כל החברות להיאנק תחת עולה של הרגולציה. ייתכן שזה אכן המצב, אך האם ניתן לפעול אחרת? האם ניתן לקבוע דפוסי רגולציה שונים לכל חברה? איך באמת אפשר לדעת מי מתנהל כראוי תוך ביצוע ביקורת פנימית ראויה, ומי זקוק לשמירה מתמדת? ואולי עצם קיומה של הרגולציה היא שגורמת לכמה מהחברות שלכאורה "מתנהגות כראוי" לנהוג כך? שהרי כבר נאמר, בהקשר זה, כי "לא עכברא גנב, אלא חורא גנב", או במילים אחרות: "הפרצה קוראת לגנב".
שביל הזהב של משגיחי כשרות
----------------------------------------------
ימים אלו הם ימים של חיבוטי נפש גם אצל הרגולטור העברי, התר אחר שביל הזהב שבו יפסע. מצד אחד הוא מבקש לעשות מלאכתו נאמנה כשומר סף ראוי, ומצד שני אינו רוצה להפריע למהלך העניינים התקין של החברות שבפיקוחו. זוהי משימה לא פשוטה באווירה ציבורית של היום. מאז המשבר העולמי של שנת 2008 תובע הציבור הרחב מהרגולטור להשגיח טוב יותר על מי שמנהלים חלק ניכר מענייניו הכלכליים. מגמה זו אף התחזקה בישראל בשל הזעזועים הרבים שחוו "טייקונים" עבריים בשנה האחרונה.
כך, למשל, הוטחה ביקורת רבה באותם טייקונים שמשכו דיווידנדים בסכומי עתק מחברות הכלולות בקבוצות ההשקעה שבשליטתם כדי לממן רכישות ממונפות. בהקשר זה הציע לאחרונה יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, לגבש מבחנים ותנאים לחלוקת דיווידנד. האוזר, שדיבר בכנס על רגולציה וניהול סיכונים של 'המרכז ללימודים אקדמיים', נתן דוגמה לתנאי כזה באומרו כי משיכת דיווידנד צריכה להיות מבוססת על מרווחים אמיתיים ולא מרווחי שערוך.
דבריו של האוזר נאמרו במסגרת שיח רגולטורים שדן בהרחבה גם בתפקידיו של מנהל הסיכונים בתוך הארגון, זה שאולי צריך לשמש זרועו הארוכה של הרגולטור - שכמוהו כמשגיח כשרות, המקבל את שכרו מהארגון ואת השראתו מהרגולטור.
רגולציה - האינטרס של החברה
---------------------------------------------
לדעתי, קיומם של מנגנוני רגולציה פנימיים בחברות עסקיות הוא בראש וראשונה האינטרס של החברה, בתנאי שאלו מנגנונים אפקטיביים המשכילים לשמור עליה מפני עצמה. מידת האפקטיביות שלהם תלויה ביכולת ההסרה של מחסומים פסיכולוגים - אנשים לא אוהבים פיקוח ומנגנוני בקרה, גם אם נועדו לשמור עליהם.
ואולם, ייתכן שלאו דווקא צריך פיקוח מסיבי בחברה עסקית שסיגלה לעצמה כללי התנהגות אחראיים הטבועים בתרבות הארגונית שלה, כללי התנהגות הנגזרים מאישיותם ומתפיסת עולמם של המנהלים המובילים אותה; מה גם שמסתבר כי בדרך כלל אלו חברות מצליחות השורדות לאורך זמן.
דוגמה בולטת לכך ניתנה בוועידה של העיתון "כלכליסט" שאירחה דיון שהשתתפו בו מנהלים מצליחים מאוד שדיברו על התמודדות עם משברים. מדבריהם ניתן היה להקיש כי יש קשר בין הצלחה לאורך זמן ובין זהירות וניהול מבוקר של סיכונים.
כך אמר אייל ולדמן ממלאנוקס, חברה ששווייה כיום גדול מזה של בזק: "ניהול חברה צריך להיות מושתת על היכולות האמיתיות שלה ולא על הלוואות ומינופים גבוהים". החרה החזיק אחריו ישי דוידי מקרן פימי, מהקרנות המצליחות והרווחיות בישראל: "מינוף גבוה הוא מסוכן, אנחנו מאוד שמרנים בנושא זה. אם קרנות השקעה מגיעות למינוף מקובל של 70% אצלנו זה הפוך, 75% מההון הוא שלנו. הוסיף ואמר דוידי: "כדי להצליח צריך קודם כל לקחת בחשבון תרחישים שליליים, אי אפשר להסתמך רק על תרחישי צמיחה. כשאנחנו בוחנים השקעה אנחנו מתחילים עם הניתוחים השליליים."
דוידי בעצם אמר שהוא מנהל סיכונים באופן מושכל ומשמש רגולטור פנימי משל עצמו; זאת, מבלי שיחויב לעשות כן. כנראה שזה כדאי לו.
הכותב - חיבר עשרה ספרי ניהול www.shukistauber.co.il
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
