על ניהול סיכונים ומנהלים זהירים
בקרב המנהלים יש הטוענים כי בשל התנהלות לא ראויה של 10% מהחברות, צריכות כל החברות להיאנק תחת עולה של הרגולציה. ייתכן שזה אכן המצב, אך האם ניתן לפעול אחרת? האם ניתן לקבוע דפוסי רגולציה שונים לכל חברה? איך באמת אפשר לדעת מי מתנהל כראוי תוך ביצוע ביקורת פנימית ראויה, ומי זקוק לשמירה מתמדת? ואולי עצם קיומה של הרגולציה היא שגורמת לכמה מהחברות שלכאורה "מתנהגות כראוי" לנהוג כך? שהרי כבר נאמר, בהקשר זה, כי "לא עכברא גנב, אלא חורא גנב", או במילים אחרות: "הפרצה קוראת לגנב".
שביל הזהב של משגיחי כשרות
----------------------------------------------
ימים אלו הם ימים של חיבוטי נפש גם אצל הרגולטור העברי, התר אחר שביל הזהב שבו יפסע. מצד אחד הוא מבקש לעשות מלאכתו נאמנה כשומר סף ראוי, ומצד שני אינו רוצה להפריע למהלך העניינים התקין של החברות שבפיקוחו. זוהי משימה לא פשוטה באווירה ציבורית של היום. מאז המשבר העולמי של שנת 2008 תובע הציבור הרחב מהרגולטור להשגיח טוב יותר על מי שמנהלים חלק ניכר מענייניו הכלכליים. מגמה זו אף התחזקה בישראל בשל הזעזועים הרבים שחוו "טייקונים" עבריים בשנה האחרונה.
כך, למשל, הוטחה ביקורת רבה באותם טייקונים שמשכו דיווידנדים בסכומי עתק מחברות הכלולות בקבוצות ההשקעה שבשליטתם כדי לממן רכישות ממונפות. בהקשר זה הציע לאחרונה יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, לגבש מבחנים ותנאים לחלוקת דיווידנד. האוזר, שדיבר בכנס על רגולציה וניהול סיכונים של 'המרכז ללימודים אקדמיים', נתן דוגמה לתנאי כזה באומרו כי משיכת דיווידנד צריכה להיות מבוססת על מרווחים אמיתיים ולא מרווחי שערוך.
דבריו של האוזר נאמרו במסגרת שיח רגולטורים שדן בהרחבה גם בתפקידיו של מנהל הסיכונים בתוך הארגון, זה שאולי צריך לשמש זרועו הארוכה של הרגולטור - שכמוהו כמשגיח כשרות, המקבל את שכרו מהארגון ואת השראתו מהרגולטור.
רגולציה - האינטרס של החברה
---------------------------------------------
לדעתי, קיומם של מנגנוני רגולציה פנימיים בחברות עסקיות הוא בראש וראשונה האינטרס של החברה, בתנאי שאלו מנגנונים אפקטיביים המשכילים לשמור עליה מפני עצמה. מידת האפקטיביות שלהם תלויה ביכולת ההסרה של מחסומים פסיכולוגים - אנשים לא אוהבים פיקוח ומנגנוני בקרה, גם אם נועדו לשמור עליהם.
ואולם, ייתכן שלאו דווקא צריך פיקוח מסיבי בחברה עסקית שסיגלה לעצמה כללי התנהגות אחראיים הטבועים בתרבות הארגונית שלה, כללי התנהגות הנגזרים מאישיותם ומתפיסת עולמם של המנהלים המובילים אותה; מה גם שמסתבר כי בדרך כלל אלו חברות מצליחות השורדות לאורך זמן.
דוגמה בולטת לכך ניתנה בוועידה של העיתון "כלכליסט" שאירחה דיון שהשתתפו בו מנהלים מצליחים מאוד שדיברו על התמודדות עם משברים. מדבריהם ניתן היה להקיש כי יש קשר בין הצלחה לאורך זמן ובין זהירות וניהול מבוקר של סיכונים.
כך אמר אייל ולדמן ממלאנוקס, חברה ששווייה כיום גדול מזה של בזק: "ניהול חברה צריך להיות מושתת על היכולות האמיתיות שלה ולא על הלוואות ומינופים גבוהים". החרה החזיק אחריו ישי דוידי מקרן פימי, מהקרנות המצליחות והרווחיות בישראל: "מינוף גבוה הוא מסוכן, אנחנו מאוד שמרנים בנושא זה. אם קרנות השקעה מגיעות למינוף מקובל של 70% אצלנו זה הפוך, 75% מההון הוא שלנו. הוסיף ואמר דוידי: "כדי להצליח צריך קודם כל לקחת בחשבון תרחישים שליליים, אי אפשר להסתמך רק על תרחישי צמיחה. כשאנחנו בוחנים השקעה אנחנו מתחילים עם הניתוחים השליליים."
דוידי בעצם אמר שהוא מנהל סיכונים באופן מושכל ומשמש רגולטור פנימי משל עצמו; זאת, מבלי שיחויב לעשות כן. כנראה שזה כדאי לו.
הכותב - חיבר עשרה ספרי ניהול www.shukistauber.co.il
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
