מנצל את הבהלה: פישמן רכש בדצמבר אג"חים בכ-32 מיליון שקל - באילו סדרות?

בזמן שהתל בונד 60 איבד כמעט 3% בחודשיים, החברות שבשליטת אליעזר פישמן ביצעו רכישה חוזרת של אגרות חוב. מלבד כלכלית, קנה עוד 12.6 מיליון שקלים במבני תעשיה רק החודש
ערן צחי | (13)

השוק הקונצרני בישראל נסחר תחת לחץ בחודשיים האחרונים. מסוף אוקטובר האחרון ועד תחילת השבוע הנוכחי איבד התל בונד 60 כמעט 3% מערכו. אתמול (יום א'), על רקע הדיווח של אידיבי בעניין כלל תעשיות, זינק המדד ב-0.88% ורשם בכך את אחד הימים החזקים השנה. גם היום, לאחר העליות החדות אתמול, נסחרות איגרות החוב של נוחי דנקנר בתשואות גבוהות מאוד וכך גם סדרות רבות של אנשי עסקים בכירים אחרים, וביניהם של אליעזר פישמן שמצידו מנצל את המצב לרכישה חוזרת בלתי פוסקת.

הטלטלה בשוק הקונצרני בחודשיים האחרונים פגעה גם בסדרות האג"ח של כלכלית ירושלים, חברת הדגל של פישמן. כלכלית אג"ח ו' נסחרת כעת בתשואה של קרוב ל-9%, זאת לאחר שלפני חודשיים התשואה בנייר עמדה על פחות מ-7%. פישמן, כאמור, קונה.

מתחילת דצמבר ביצעה כלכלית ירושלים 18 רכישות שונות מהסדרה כלכלית ים אגח ו בהיקף כולל של 17 מיליון שקל, זאת במסגרת תוכנית הרכישה העצמית של איגרות חוב בהיקף כולל של 100 מיליון שקל, עליה הכריזה בתחילת יוני השנה. מאז שהחלה בתוכנית הרכישות הספיקה החברה לרכוש אגרות חוב מסדרה ו' בכ-60 מיליון שקלים ובכך להגדיל את חלקה ל-100 מיליון שקל, שהם כ-15% מהסדרה שעומדת כעת על 663 מיליון שקלים.

אומנם תוכנית הרכישה בהיקף של 100 מיליון שקל אמורה להסתיים עד מאי 2014, אבל לפי הקצב וההספק, נראה כי בקרוב החברה תחסל את יתרת הסידרה המסתכמת בכ-40 מיליון שקל.

פרט לאג"ח ו', לכלכלית יש עוד חמש סדרות חוב, כאשר את התשואה הגבוהה ביותר נושאת כלכלית ים אגח ט בתשואה של 10% ואת התשואה הנמוכה ביותר נושאת כלכלית ים אגח ח עם תשואה של 5.8%. ההיקף הכספי הכולל של החוב מסתכם ב-2.63 מיליארד שקל. כמו כן לחברה ישנה סדרה ג' שאינה סחירה בהיקף כספי זניח.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אליעזר פישמן 27/12/2011 07:37
    הגב לתגובה זו
    פישמן נפל וקם כמה אנשי עסקיםהיו מעבדים את כל רכושם קמים ממשיכים אלה וחוזרים לגדלותם מעת מאווד האופי של פישמן נדיר במיוחד
  • 8.
    אורי 26/12/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
    נו באמת תומך באגחים שלו ובמקביל מנפיק ומרחיב באחרות...די לאחיזת העיניים יש גבול להנדסה פיננסית...
  • אלי 26/12/2011 23:45
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מכריח אותך
  • 7.
    לשורטיסט באלביט הדמיה אין אוויר חדש חדש (ל"ת)
    אלביט הדמיה 26/12/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    י.ל 26/12/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    אני מעריך את קו מחשבתו אך לצערי גורמים ***אחרים*** לא אוהבים אנשים יצירתיים בעיקר לא חנפנים לכן בכל יזדמנות ישתדלו להכשיל אותו תוך גלגול עיניים לשמים
  • 5.
    זוזו 26/12/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    מוכרים ביוקר וקונים בזול על חשבון משקיעים והציבור.
  • ליאור 26/12/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא גנב מאף אחד, שיהיה לו לבריאות
  • 4.
    moshebs 26/12/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    פישמן התבטא כבר מזמן שאת העושר האמיתי שלו הוא עשה מקניה ומכירה של האגחים שלו... אני רק חושב כמה כסף עבר מהכיס שלנו לכיס שלו דרך המוסדיים - ומצטמרר...
  • צודק או טועה זו עובדה בשטח (ל"ת)
    צודק או טועה 26/12/2011 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שיקנה שיקנה,אחרת אין מי שיקנה את החרטה (ל"ת)
    של מהמר כפייתי 26/12/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 26/12/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
    איש עם כבוד וחוכמה שלא מלהטט בחשבונאות. גם הוא נכווה בעבר מהימור מסוכן (הלירה הטורקית) אבל החזיר את כל החובות.
  • 1.
    מפולפל 26/12/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
    ועשה תקדים איך לדעת להפסיד כל כך הרבה כסף בהימורים
  • דני 26/12/2011 23:44
    הגב לתגובה זו
    החזיר את כל הכסף שהפסיד מכספו האישי ואף פעם לא עשה תספורת לא יודע מה איתך אני סוחר 30 שנים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.