על 'התסריט הסביר' לשנת 2012 - אז לאן יזרמו עודפי הנזילות?
אנו מסיימים שנה קשה בניהול תיקי השקעות והפסימיות שולטת בשווקים. אולם ראוי בעיתות מורכבות כגון אלו, לזכור למי ניתנה הנבואה וכמה היא מקצוע קשה וכפוי טובה. ערב שנת 2011 התמונה הייתה תמונת ראי והאופטימיות שלטה ברחבי השווקים הגלובליים. רובם המכריע של הפעילים בשווקים בארץ ובעולם הניחו בשלהי שנת 2010 כי שווקי המניות עתידים להניב תשואה שנתית נאה בשנת 2011 וכי האינפלציה תגבר, הריבית במשק המקומי תעלה ושווקי האג"ח הממשלתיים עם דגש על רכיב האג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך יאכזב. הדולר האמריקני הוספד אף הוא, ורבים וטובים העריכו כי הוא בדרכו מטה לבחון את רמת 3 ש' לדולר.
תיקי ההשקעות נבנו בהתאם. לפיכך התבססו על איגרות חוב צמודות מדד, איגרות חוב בריבית משתנה, מניות מקומיות וללא חשיפה לדולר והתוצאות המאכזבות ידועות לכולנו. בבואנו לתכנן את אסטרטגיית ההשקעות לשנת 2012, יש להביא בחשבון את מגבלות התחזיות ולנסות לצייר תרחישים שונים מתרחישי הקונצנזוס, אשר מניחים כי שנת 2012 תתנהל במתכונת דומה לסיומה של שנת 2011.
תרחיש חיובי מרכזי יכול להתפתח כתוצאה מהתערבות הבנק המרכזי האירופי בשוק הפתוח באמצעות רכישת איגרות חוב ריבוניות בהיקפים נרחבים, מתן גיבוי פיננסי של הבנק המרכזי האירופי לקרן סיוע אירופית מורחבת או הגדלת כוחה של קרן המטבע לטובת רכישת אג"ח ריבוני.
במידה והבנק המרכזי של אירופה יבין כי בלעדי התערבותו הפעילה אין עתיד לגוש האירו, ויכריז כי בכוונתו לבצע הרחבה כמותית בנוסח המוכר לנו מארה"ב, יכולה להתפתח אווירה חיובית בשוקי ההון הגלובליים. שכן הכלכלה בכלל ושוקי הון בפרט מונעים פעמים רבות מפסיכולוגיה וביטחון לא פחות מאשר מנתונים כלכליים.
במידה ובמקביל לרכישת איגרות החוב הריבוניות יפעל הבנק המרכזי להפחית את הריבית בגוש האירו, ויעמיד מגוון תוכניות אשראי למערכת הפיננסית האירופית תוך שמירה על תיאום מלא עם בנקים מרכזיים מובילים, הרי שגוש האירו יוכל לשרוד ולהתמודד עם אתגריו, והכלכלה העולמית כולה תתגבר על צמיחה אפסית באירופה.
אנו סבורים כי בכוחה של כלכלת ארה"ב להציג סיום שנה כלכלי מוצלח הנשען על תוצאות עסקיות משופרות של תאגידי ארה"ב, וצפי לעונת קניות לחגים חזקה, ובכך לייצר מומנטום חיובי לקראת המחצית הראשונה של שנת 2012. במידה ותוכנית אובמה לעידוד התעסוקה תקרום עור וגידים, והבנק המרכזי של ארה"ב יבצע הרחבה כמותית שלישית הממוקדת בשוק המשכנתאות על מנת "לפתוח את הפקק" בשוק הנדל"ן המקרטע, הרי שהשווקים יגיבו בחיוב.
כשמתבוננים אל מעבר לכלכלת אירופה וארה"ב, ניתן לראות כי הקטנת יחס רזרבות בסין ואולי אף הפחתת ריבית בסין על מנת לתמוך בכלכלה המקומית, יכולים להניע שוב את גלגלי הצמיחה במדינה ולתמוך בצמיחה העולמית המקרטעת.
עולם של ריביות נמוכות ונזילות אדירה עלול ליצור בעיות כלכליות ארוכות טווח. אולם בהיעדר אלטרנטיבת השקעות ראויה ברמת סיכון נמוכה, עודפי הנזילות יזרמו לשווקי ההון ויוכלו לחזור לתוואי של עליות שערים עד המשבר הבא. תסריט זה אינו התסריט המרכזי לשנת 2012, אבל בהחלט אין מדובר בתסריט הזוי. לפיכך ראוי להביאו בחשבון בהתווית מדיניות השקעה בעולם בו המאניה דיפרסיה שולטים.
- 1.אורן 15/12/2011 10:28הגב לתגובה זואם זה משחושבים בקבוצת איילון אז כדאי לא לשים שם את הכסף. שכחתם שעל ניצול וחיים ללא חשבון במשך הרבה שנים משלמים בסוף את החשבון וזה משקורה עכשיו בשוק האירו וגם באמריקה. עכשיו משלמים על הבזבזנות והחיים הטובים של 20 השנים האחרונות. 2008 זה היה רק תמור אזהרה. ועוד לא דיברנו על " האביב הערבי"
- יועץ השקעות 18/12/2011 20:48הגב לתגובה זולצערי,כולם מסתכלים לטווח קצר והתוצאה היא קונים בעליות ומוכרים בירידות. שוק ההון אינו מתאים לפחדנים.... מי שחושש שלא ישקיע אף פעם מלמבד מקמ ואג" ח ממשלתיות קצרות. מי שרוצה להרוויח צריך לזכור דבר מאוד פשוט-לקנות בזול ובהדרגה עד לסכום שהוא מסגול לישון איתו בלילה ולנצל הזדמנויותכל פעם שיש ירידות חדות כי אפשר לרכוש סחורה בזול..זה לא סוד שאי אפשר לחזות את השוק . לא כי אנשי ההשקעות אינם חכמים אלא משום שהם אינם נביאים ואינם יכולים לחזות מהלכים בלתי צפויים. דבר אחד הוא ברור שהמחירים נמוכים -כדדאי לנצל ולהמתין.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
