סיכום 2010 בשוק הפרסום המקומי: גידול של 6.6% - נתח האינטרנט עלה ל-16%
איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום מפרסמים היום ( יום ד') את סיכום ההוצאה לפרסום בשנה החולפת. ב-2010 נרשם גידול של 6.6% בהוצאות לפרסום. סך כל עוגת הפרסום הסתכמה ב- 3,943 מיליארד שקלים.
עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד השיווק הישראלי: "2010 הינה שנה מכוננת שתיזכר לא רק עקב הגידול בענף אלא בעיקר בזכות המהפכה שפייסבוק מחולל בו. השפעת פייסבוק עדיין אינה מורגשת בהוצאות לפרסום עצמן אך כל מי שעוסק בענף יודע כי אנו בעיצומו של עידן חדש שכבר אפשר לתת בו סימנים: Before facebook - After facebook, AF ו-BF".
נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "הצלחת הטלוויזיה למשוך אליה 42% מההוצאות לפרסום מוכיחה כי התעצמות האינטרנט ופלטפורמות הפרסום שבו, עדיין לא מקהות את כוחה כמדיה המרכזית המסוגלת לבנות מותגים, לשמר אותם, לרגש את הצופים ולהעביר סיפור תוך פילוח טוב של קהל היעד".
התפלגות עוגת הפרסום 2010: גם ב-2010, בדומה לשנים קודמות 89% מהפרסום בישראל מופנה אל שלושת סוגי המדיה המובילים: לטלוויזיה (42%), לעיתונות (31%) ולאינטרנט (16%). פרסום החוצות מהווה 5%, הרדיו 5% והקולנוע 1%.
טלוויזיה: שנת שיא בהכנסות מפרסום; החסויות עלו ב-30%
גם ב-2010, זו השנה השלישית ברציפות, שומרת הטלוויזיה על מעמדה כמדיה המובילה בעוגת הפרסום בישראל, וחלקה היחסי בארץ תואם לחלקה במדינות המערב ועומד על 42%. השנה החולפת הייתה שנת שיא בהכנסות מפרסום בטלוויזיה. 2010 התאפיינה בגידול בנקודות הרייטינג שנמכרו בפועל, בגידול בזמן האוויר ובעליית מחירים לנקודה. אל כל אלה מצטרפת צמיחה מואצת בערוץ 24 וחסויות מרובות בערוץ 1 בימי המונדיאל האחרון. התקופה שבין תחילת פברואר למחצית ספטמבר התאפיינה בעודף ביקוש על היצע, מה שהותיר מדי יום מחוץ למסך מפרסמים רבים שהיו מוכנים להשקיע עשרות אלפי דולרים בפרסום במדיה. מספר החסויות בערוצים המסחריים אף הוא עלה בשיעור דרמטי של 30% והגדיל עוד יותר את הכנסותיהם.
2010 התאפיינה בירידה בפרסום של חברות הסלולר שהיו עסוקות בדמי הקישוריות ובמפעילים הוירטואליים שהצטרפו לענף. לעומתן גדל משמעותית הפרסום בתחום רשתות השיווק שנלחמו על תדמית הסל הזול ביותר, ענף הרכב שהמשיך לפרסם רכבים אמריקאיים עקב הדולר הנמוך, ספקי האינטרנט עם האולטרה-מהיר, ועוד.
תקופת החגים והחורף שהתמהמה גרמו להתמתנות בביקושים אולם הטלוויזיה המשיכה להיות מדורת השבט הישראלית והרייטינג הגבוה שייצרה (שאין לו אח ורע בעולם) העניק למפרסמים אפשרות עקבית להגיע לכ 70% מהאוכלוסייה בתוך שבוע ימים.
נראה כי בשנת 2011 תימשך הצמיחה בהוצאות הפרסום בטלוויזיה. עם זאת ימשיך ויגדל גם במהלכה מספר משקי הבית המחוברים לממירים מקליטים ( יס מקס, הוט מג'יק וVOD). ימים יגידו מה תהיה השפעתם של אלה על הפרסום בטלוויזיה בעתיד הנראה לעין ועל הסדרת שוק התוכן השיווקי.
עיתונות: מגמת הירידה ממשיכה - יותר קוראים וחשיפה אך פחות הוצאה לפרסום
2010 ממשיכה את מגמת הירידה המאפיינת את העיתונות בעולם מאז 2002. הפרסום בעיתונות קטן ב7% ב2010, ועומד על 1,209 מיליארד לעומת 1,300 מיליארד בשנת 2009.
2010 היתה שנה של גידול בחשיפה לעיתונות על פי סקר TGI. יותר אנשים קראו עיתונים תודות לעיתוני החינם שחולקו לציבור בתחנות הרכבת, בצמתים, באוניברסיטאות ובמקומות מרכזיים. במקביל גדלו גם שטחי הפרסום במרבית העיתונים, ובעיקר בישראל היום (שיצא עם מוסף לשבת) ובכלכליסט.
עם זאת הגידול באינצ'ים לא הביא לגידול בהוצאות לפרסום עקב ירידת מחירים, בונוסים והנחות שניתנו השנה למפרסמים. שני העיתונים החדשים יחסית בזירה, "ישראל היום" ו"כלכליסט" הביאו לירידת מחירים אצל המתחרים הגדולים והמבוססים, דבר שהביא בשורה התחתונה לקיטון בהכנסה מפרסום בעיתונות.
לאחר שבמהלך המשבר הכלכלי צמצמו קרנות הנאמנות את השקעתם בפרסום, הרי שב2010 עם תום המשבר הן חזרו לפרסם בהיקפים גדולים. גם ענף הרכב הפרטי וענף הדיור העלו את היקפי הפרסום במדיה. מודל החינמונים הוותיק בעולם הוא חדש יחסית בישראל. ניתן לומר שמודל זה הוא השפעה נוספת שיש לאינטרנט (שהוא כידוע מדיה חינמית) על ענף העיתונות, והשנה ראינו שגם חלק מהעיתונים הוותיקים בתשלום החליטו לחלק גליונות בחינם אף הם במקומות ציבוריים מוגדרים מראש. ריבוי השחקנים, התחרות הקשה, עיתוני החינם ועוגת העיתונות המתכווצת יימשכו ככל הנראה גם ב 2011.
אינטרנט: המדיה השלישית - רושם שנה תשיעית רצופה של צמיחה
האינטרנט ממשיך לגדול, זו השנה התשיעית ברציפות, ומקבע בבטחה את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. ההוצאות לפרסום באינטרנט ב 2010 רושמות גידול של 18% ועומדות על 616 מליון לעומת 522 מ' ב 2009 . הכוונה היא לבאנרים ולוידאו (DISPLAY) ולמנועי חיפוש (SEARCH), ללא לוחות ואינדקסים.
בכל הקשור לDISPLAY נשמרת הריכוזיות בענף, ורובם של כספי הפרסום מגיעים לוואלה ול-YNET. השאר מתחלק בין האתרים הקטנים יותר כדוגמת נענע, תפוז, מאקו וכיוצ"ב. השנה נרשם גידול גם בdisplay וגם ב-search אולם האבחנה ביניהם הולכת ומטשטשת שכן גם ב-display חלק מהתשלום הוא לפי ביצוע (performance), מודל אשר הולך וצובר תאוצה ושחקנים חדשים מצטרפים למודלים המשתנים.
מלבד כניסתו לתמונה של פייסבוק - הענק שעדיין קשה לאמוד את היקפי הפרסום בו, הרי שבשנת 2010 ניתן לסמן את מנועי הצמיחה של העתיד בדמות הפרסום בווידאו והפרסום בסלולר. מדובר עדיין בפרסום יקר וקשה יחסית ליישום אולם חשוב לציין את כניסת שוק האינטרנט הישראלי לתחום, גם אם הסכומים עדיין קטנים ביותר.
חוצות: שנה של התאוששות - גידול של 9%
2010 הייתה שנה של התאוששות בענף פרסום החוצות עם עלייה בביקושים וגידול בשיעורי התפוסה. הגידול בא לידי ביטוי בשלושת התחומים המרכזיים של הענף: בבילבורדס, בפוסטרים, ובקירות. הוצאות המפרסמים לפרסום במדיה זו בשנת 2010 עמדו על 215* מיליון לעומת 197 מליון בשנת 2009 גידול של 9%.
הבילבורדס מהווים למעלה מ 50% מהפעילות בענף וחברת רפיד ממשיכה להוביל בפער ניכר מחברות נוספות בתחום כדוגמת מרקעים, חוצות זהב, מקסימדיה ועוד. גם כניסתו של הענק בצרפתי ג'יי סי דקו לפני כשנתיים לתחום הפוסטרים תרמה לגידול בהכנסות הענף עקב העלאת מחירי הפוסטרים ושינוי פניה של העיר תל-אביב. עוד נוסיף כי גיבוש מקסימדיה כחברה פעילה ויציבה לאחר שנקנתה מניוז קורפ, תרמה אף היא לגידול בהכנסות מפרסום במדיה.
*גם השנה אנו מוצאים לנכון לציין שהאומדן שלפנינו מתיחס לקמפיינים ארציים שנעשים באמצעות משרדי פרסום ואינם כוללים פרסום מקומי.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
על פי נתוני הלמ"ס, נרשם גידול מתון בקצב המכירות בהשוואה לרבעון הקודם; סקטור המזון רשם עלייה של 3.1%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני.
גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם.
גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%.
על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת.
עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23:
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.
פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת
חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים
של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.
