אין עובד במשרד פרסום שלא מכיר את זה. מגיעים בבוקר ואז, בריפים, פגישות, לקוחות, ישיבות, פרזנטציה וחוזר חלילה. השעה 18:00 שנחשבת במקומות עבודה רבים כשעה שבה מעבירים 'יציאה' בשעון הנוכחות היא במקרה הטוב במשרד הפרסום משהו בין אמצע היום לערב.

עובדי ענף הפרסום הם בין השיאנים במשק בשעות נוספות. חלקם אפילו מעבירים לילות במשרד במקרים מיוחדים לקראת פרזנטציה חשובה. בהנחה שמשרדי הפרסום היו משלמים לעובדים עבור אותן שעות נוספות במשרד, זה היה מן הסתם מעלה במידה ניכרת את יכולת השרידות בענף. ולא, כמו במקצועות אחרים כמו עריכת דין ועיתונאות, הם לא משלמים.

עו"ד רמי לנדא ממשרד לנדא-שדה המתמחים בדיני עבודה מסביר לאייס על הכלים שעומדים לזכותו של עובד במשרד פרסום. האם חלה התיישנות, האם יש הבדל בין פיטורים או התפטרות ועל מי מוטלת חובת ההוכחה ומתי.

האם חוזה חתום בין העובד למשרד הפרסום לפיו לא ישולמו לו שעות נוספות מונע ממנו לתבוע את המשרד עם סיום התפקיד?

"אין תוקף להתחייבויות הסכמיות השוללות מן העובד את זכותו לקבלת שכר עבודה, ובכלל זה שכר בגין שעות נוספות. ככל שחוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקתו של העובד, הרי שקמה החובה לתשלום שעות נוספות. ברגיל חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקת עובדי משרדי פירסום, למעט על סוגי העובדים הבאים: (א) עובדים בתפקידי הנהלה; (ב) עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ; (ג) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם".

"חשוב להדגיש כי בתי הדין לעבודה בודקים כי אכן מתקיימים בפועל המאפיינים לגבי כל עובד ספציפי. למשל, קביעה הסכמית כי עובד מסויים הוא עובד במישרה של "אמון אישי", בעוד שמדובר בעובד רגיל מן המנין, לא תוכר על ידי בתי הדין לעבודה".

מה מוטל על העובד להוכיח במידה והוא תובע? שעות עבודה, כרטיסי נוכחות, הדפס שעות אלקטרוני וכו'

"תלוי בכמות השעות הנוספות שהעובד תובע. לאחר תיקון 24 שנכנס לתוקף בפברואר 2009, מתהפך נטל הראיה לגבי עד 15 שעות שבועיות ועד 60 שעות חודשיות. ככל שהמעביד לא ביצע רישום שעות כאמור בחוק ("שעון נוכחות"), הרי שעל המעביד להוכיח כי העובד לא עבד בשעות שנתבעו על ידי העובד ולא להיפך, כפי שהיה טרם התיקון לחוק".

האם ישנה התיישנות על תביעות שכאלו?

"בתביעה לקבלת דמי שעות נוספות יש התיישנות רגילה של 7 שנים. ואולם, מומלץ מאד לעובד שלא להמתין עם תביעתו עד תום תקופת ההתיישנות. ככל שהתביעה תוגש מוקדם יותר, כך הסיכוי שתתקבל יגבר".

האם יש הבדל בין פיטורים להתפטרות לעניין תביעה על שעות נוספות?

"אין שום רלוונטיות לפיטורים/התפטרות לענין חובת שעות נוספות. הזכות היא מוחלטת וניתן להגיש תביעות גם מבלי להתפטר מהעבודה".

האם יש הבדל בין עובד זוטר שתובע לאדם בעל משרת ניהול בכירה יותר?

"לענין בכירות העובד - ככל שהעובד נמצא במישרה בכירה יותר, הכוללת תפקידי ניהול, שכר גבוה ויחסי אמון, כך יגברו הסיכויים כי בתי הדין יפסקו שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העסקתו. לפיכך, אותו מנהל בכיר לא יהיה זכאי לקבלת גמול שעות נוספות".

כיצד מחשבים את התשלום על שעות נוספות?

"גמול שעות נוספות. שעתיים ראשונות בכל יום עבודה: 125% מהשכר הרגיל. כל שעה לאחר מכן 150% מהשכר הרגיל".

אם המשרד החתים את העובד במועד הפיטורים (עובד שפוטר) על מסמך לפיו המשרד לא חייב לו בגין שעות נוספות. האם בכל זאת ניתן לתבוע?

"גם אם הוחתם העובד על ויתור תביעות, הרי שאין זה שולל ממנו את הזכות לקבל משהו שהוא זכאי לו. ואולם, מטבע הדברים הדבר פוגע, באופן שאינו זניח, בסיכוייו באותה תביעה".

יש משהו נוסף שפשר לתבוע בגינו מעבר לשעות הנוספות?

האם בגין אי תשלום שעות נוספות יש משהו נוסף שאפשר לתבוע? אם זאת השאלה, אז התשובה היא שלילית. ואולם, העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה מהווה עבירה פלילית שדינה קנס ואשר ניתן לחייב בגינה (בנסיבות מסויימות) גם את מנהלי החברה. כך שהעובד יכול להתלונן על המעביד שלו בפני מפקח עבודה.

מהם סיכויי זכייה והאם ישנו תרחיש שבו בשום מצב אין לי סיכוי לזכות?

"אם מוכחת תביעת העובד הרי שסיכוייו לזכות בה הם גבוהים מאד. אם העובד זוכה בתביעה, אז לבית הדין הסמכות לחייב את המעביד גם בפיצויי הלנה. מדובר בפיצויים גבוהים מאד בשיעור מקסימלי של 20% לחודש".

במשרדי פרסום אין הרבה דוגמאות לתביעות שכאלו אבל בתחומים בעלי מבנה עבודה דומה (של היקף השעות) כמו עורכי דין, עיתונאים וכד'. האם קיימות דוגמאות לתביעות שכאלו?

"תביעות עובדים בענפים דומים (עורכי דין, עיתונאים וכו'). מדובר בענפים "סגורים" באופן יחסי והעובדים לא ממהרים לתבוע על מנת שלא לסתום את הגולל על סיכוייהם למצוא עבודה בעתיד. קיימות תביעות ספורות ביותר הן של עורכי דין והן של עיתונאים בנושאים האלה. בשנת 2007 פסק בין הדין הארצי לעבודה בענין עמוס אגרון/ זיוה כץ, כי עורכת דין אינה מישרת אמון אישי ויש לשלם לה שעות נוספות".

עו"ד לנדא מציין נקודה חשובה נוספת והיא "הכלי של "שעות נוספות גלובאליות". היום הכלי הזה מהווה את הדרך העיקרית להימנעות מתשלום שעות נוספות. מדובר בכלי שמאפשר לשלם שעות נוספות ללא קשר לכמות השעות הנוספות בפועל, ואולם חייב להיות מיתאם סביר בין כמות השעות המבוצעות לבין התשלום. עם כניסתו לתוקף של תיקון 24 ביצעו מעבידים רבים חלוקה שרירותית ומלאכותית שלא היתה קיימת עד אותו זמן - של השכר בין שכר יסוד לבין "שעות נוספות גלובאליות". ואולם, יש להניח כי בתי הדין לעבודה לא יאפשרו למעבידים לעקוף את הוראות החוק באמצעות תשלום מלאכותי של "שעות נוספות גלובאליות". לא ידועה לי על פסיקה כלשהי בענין זה שניתנה מאז תיקון 24".