דו"ח מבקר המדינה: "מותר ואפילו רצוי לפרק קיבוץ כושל ולהקים במקומו יישוב קהילתי"
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מותח מבקר המדינה מיכה לינדרשטראוס ביקרות על התנהלות מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשות התכנון בנושא הטיפול ביישובים הנמצאים במצב של תת איכלוס. מהדוח עולה כי במשך שנים רבות מחזיקים יישובים בהם ישנם מספר חברים מועט בתקן נחלות ובאמצעי ייצור שנועדו לשרת אוכלוסיה גדולה יותר וזאת ללא כל הצדקה. עוד עולה כי מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשות התכנון פועלים בנפרד, באופן לא מוסכם ואף סותר שהחלטותיהם מלוות בחוסר שקיפות חמור, ללא ראיה כוללת ותוך בחינה נקודתית ופרטנית לגבי כל יישוב ויישוב. האגודה לצדק חלוקתי אומרת כי "על מינהל מקרקעי ישראל להשיב קרקעות אלה לחזקתו שכן, מדובר במקרקעי הציבור שעל המדינה לנצלם לצרכי וטובת הציבור כולו. הענקת שטחי קרקע נרחבים שכאלו למספר מועט של משפחות עומדת בניגוד לערכי הצדק החלוקתי וזאת במיוחד כאשר ישנם צרכים ציבוריים הנותרים ללא מענה ומגזרים נוספים באוכלוסייה הזקוקים לסיוע". לדברי האגודה, הדו"ח חושף התנהלות קלוקלת של מינהל מקרקעי ישראל בשמירה על נכסי הציבור. "למרות שמזה שנים רבות זוכים מעטים להחזיק בעתודות קרקע נרחבות, הנושא של יישובים בתת האכלוס לא עלה לדיון במועצת מקרקעי ישראל באופן כולל והדיון נערך בהחלטות פרטניות ולא שקופות לגבי גורל כל יישוב בנפרד". האגודה מוסיפה כי "מהמקרים שנבחנו על ידי משרד מבקר המדינה עולה כי מתקבלות החלטות סותרות בדבר חלוקה של אמצעי הייצור במינהל ובמשרד החקלאות, ואשר בסופו של דבר לא יוצאות אל הפועל. כמו כן לא נבחנות חלופות אפשריות ועלויותיהן לפני ההחלטה על פתרון מסוים. דבר זה יכול להוביל לקבלת החלטות לא סבירות, לא מאוזנות, מפלות וזאת באופן חסוי לגמרי ובהעדר שקיפות ציבורית מינימאלית". בסיום הדוח קובע מבקר המדינה כי התמשכות ההליכים והעדר פתרונות אינו מצב תקין. וכי יש לשקול למנות ועדה ציבורית או ממשלתית אשר תגיש המלצותיה לצורך קבלת החלטה מחייבת. לעמדת מבקר המדינה: "מותר ואפילו רצוי לפרק קיבוץ כושל ולהקים במקומו יישוב קהילתי. ככלל, אין כל הצדקה שישובים שגרים בהם מספר מועט של חברים מעטים בלבד ימשיכו להחזיק במשך שנים רבות באמצעי ייצור המיועדים ליישוב גדול".

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.