BDO: "הקפאת הקמת המתקנים הסולאריים תגרום לסגירת 80 חברות ולפיטוריהם של 2500 עובדים"
האי וודאות בתחום הסולארי נמשכת. המדינה הקפיאה לאחרונה את הקמתן של המערכות הסולאריות הקטנות עד 50 קילו וואט, לאור השלמת המכסות של השלב הראשון, והענף התמקד בהקמתן של המערכות הבינוניות. רו"ח דורון שטיין, ראש המגזר ההתיישבותי בפירמת BDO זיו האפט, אומר כי "לאור ההקפאה בפועל של מתן אישורים על ידי רשות החשמל להקמת מערכות סולאריות בינוניות קיים חשש לקיומן של כ- 80 חברות בתחום וחשש לפיטוריהם של כ- 2500 עובדים המועסקים בענף". לדבריו, מדינת ישראל אישרה בשנים האחרונות את הקמתן של מערכות סולאריות קטנות ובינוניות לצורך הפקת אנרגיה חלופית. לבעלי המערכות, הבטיחה המדינה תעריפים של 2.05 שקל למערכות קטנות, עד 50 קילו וואט, ותעריף של 1.49 שקל למערכות בינוניות, מעל 50 קילו וואט ועד 5 מגה וואט. במהלך 2009 אושרו והותקנו מערכות המייצרות חשמל בהיקפים של 50 מגה וואט. חברות העוסקות בתחום נערכו , גייסו כח אדם, הזמינו פאנלים סולאריים וממירים, מספקים שונים בעולם לצורך ההתקנות. ואולם רשות החשמל טרם אישרה את הבקשות לקבלת רשיון חשמל ? תנאי הכרחי להקמת תחנות החשמל. יצויין כי החברות הסולאריות משקיעות מאות אלפי שקלים בהגשת הבקשות, שכן כל בקשה דורשת הכנת תכנון, אישורי ועדות תכנון ובניה, סקר חברת חשמל, תכנית היתכנות כלכלית ומודל פיננסי, אישורי רואה חשבון על מצבה הפיננסי של החברה המבקשת ועוד. אי אישור הבקשות עוצרת לחלוטין את הפעילות העיסקית של החברות הסולאריות. שטיין מסביר כי "יש מספר סיבות להקפאה ה"לא רשמית" של מתן הרשיונות. מעורבות כאן סיבות פוליטיות וכן התנגדות מצד חברת החשמל שחוששת לנתח הרווחים שלה לאור מבול הבקשות שהוגשו. יש גם קושי של רשות החשמל להתמודד עם מתן הרשיונות לאור עומס הבקשות שהוגשו. אך הסכנה הגדולה ביותר לענף טמונה בטיעונים שעלו לאחרונה על פיהם אין לאשר את המערכות עד לאישורה של תמ"א 10 , תוכנית המתאר הארצית שתסדיר את נושא התקנת התחנות בהתאם לחוקי התכנון והבנייה הרלוונטיים", וכאן, לדבריו של שטיין "קיים מכשול רציני שכן אישור התמ"א עלול להתעכב שנתיים ויותר". כעת החברות אמורות להתמודד עם מלאי של פאנלים ללא דורש, ומועסקים ללא עבודה וברור הדבר כי החברות לא יצליחו לשרוד זמן רב באם לא יתקדם ההליך של אישור המערכות. שטיין מציין כי "גם הקיבוצים והמושבים שהם הצרכנים העיקריים של המערכות הסולאריות הבינוניות נקלעו לבעיה שכן הסכמים שהם חתמו עם החברות הסולאריות, לא מכובדים בהעדר רשיונות כאמור. בקיבוצים ובמושבים קיים צבר עצום של גגות עליהם ניתן להתקין מערכות סולאריות". שטיין מוסיף כי "בסקר שנערך לאחרונה מסתבר כי מצאי הגגות מספיק לייצור כל נפח האנרגיה המתחדשת, על פי חזון משרד התשתיות. אי מתן רשיונות יוצר מצב בו בעלי הגגות לא מסוגלים לממש את הקמת התחנות הסולאריות ואף לא יכולים לעשות בהם שימושים אחרים, עקב מחוייבות חוזית עם החברות הסולאריות". שטיין מציע כי מדינת ישראל תממש לאלתר את החלטות משרד התשתיות ותאפשר הקמה ללא מגבלות של תחנות קטנות-עיסקיות, עד 50 קילו וואט, וכן תפשיר רשיונות לייצור חשמל בתחנות בינוניות על פי מכסות קבועות מראש שנקבעו לייצור 300 מגה וואט עד שנת 2013. "רק ודאות בהיקף המכסות והתעריף יאפשרו לחברות הסולאריות ובעלי הגגות לשרוד ולהגשים את חזון ועידת קופנהגן". "חוסר הודאות הינו אוייב הכלכלה", מסכם שטיין, "לא רק שיזמים ישראליים יקלעו לקשיים כלכליים, אלא גם משקיעי חוץ ידירו רגליהם מהשקעה במדינה בה אין קשר בין חזון משרד התשתיות לבין יישומו הלכה למעשה".
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
