ראיון

הדבר הבא? "הפוטנציאל בתחום הסולארי מבנייה על גגות מבנים הוא אדיר"

כך אומר אילן גיפמן, מנכ"ל אספן גרופ בראיון ל-Bizportal. "התחום הסולארי הוא פשוט - חברת החשמל מצד אחד, הבנקים מהצד השני וכך מגיעים ל-17% תשואה על ההון העצמי"
לירן סהר |

חברת אספן גרופ מבצעת לאחרונה רכישות של נדל"ן מסחרי במרכז אירופה כמו גם מספר עסקאות בארץ. אולם מעבר להתפתחות בתחום הנדל"ן המסחרי המסורתי, החברה החלה להיכנס בתקופה האחרונה לתחום האנרגיה הסולארית. בראיון ל-Bizportal מפרט אילן גיפמן, מנכ"ל החברה, את יתרונותיו של אפיק ההשקעה החדש ומפנה אצבע מאשימה לממשלה ולחברת החשמל המכשילות לדבריו את מימוש הפוטנציאל האדיר הטמון בתחום.

"פוטנציאל ההשבחה מבנייה על גגות מבנים הוא אדיר, זהו תחום סינרגי לנדל"ן מניב" אומר גיפמן, ומציין כי מדובר בתחום בעל ביקוש ופוטנציאל גדול לאקזיטים: "החברה התקינה מתקנים סולאריים בפארק אפק בראש העין ובאשקלון, אנחנו חתומים על עוד עשרה חוזים לבנייה על גגות".

גיפמן מוסר כי "החברה מנסה לאתר גופים, שבבעלותם זכויות להקמת מתקנים על גבי קרקעות עם יעוד מתאים, או על גבי גגות קיימים. הבעיה היא שחברת החשמל הודיעה בפתאומיות כי נגמרו המכסות ועיכובים סטטוטוריים מונעים את ההתקדמות. לא יתכן שחברת החשמל תודיע על סיום הקצאת מכסות החשמל כשהשוק נמצא בתנופה, חייבת להיות שקיפות בפעילותה, הציבור חייב לדעת ולהפנים את הצפי להתפתחות הענף ואת היקף הייצור".

גיפמן מותח ביקורת על התנהלות הממשלה שלדעתו מעניקה יותר מדיי סמכויות ליותר מדיי גופים מבלי לרכזם בגוף אחד: "הוקמה וועדה, אך צריך שיהיו לה גם שיניים ושתנפיק אישורים מהר יותר. המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד החקלאות, משרד הביטחון ורשות החשמל פועלים אחד נגד השני במקום לשתף פעולה".

"התחום הסולארי דיי פשוט" מציין גיפמן ומוסיף כי "חברת החשמל היא שוכר טוב והבנקים מעניקים מימון נוח של 80 אחוז המאפשר השגת תשואה של 17 אחוז על ההון העצמי. את הממירים יש להחליף כל כמה זמן, יש הבטחת הכנסה לשעות קרינה, אך אין ספק שיש צורך בהרבה סבלנות בתחום וצריך להשתדל לשלם כמה שיותר בסוף העסקה ולקבל ערבויות בנקאיות"

גיפמן רומז כי החברה מתכוונת להרחיב את פעילותה בתחום הסולארי מעבר להתקנת מתקנים על גגות מבנים: "לדעתי תחום האנרגיה המתחדשת יזרים דם חדש למערכת הפיננסית ואני מאמין שמקור רוב האנרגיה יגיע ממתקנים קרקעיים". לדבריו, תכנית הפעולה הראשונית של החברה היא התקנת מתקנים על נכסיה הקיימים ואחר כך להתמקד בנכסים שעומדים על שלהם, באיטליה אנחנו מחפשים פרויקטים גדולים, בהיקף 1 מגה ומעלה, מיצרנים מובילים בעלי סבירות גבוהה לקבלת מימון: "החברה לא מתכוונת לעבור ולחפש גגות, אך אינה שוללת התקשרות עם גוף בעל הסכמים עם גגות פרטיים, אנחנו מקבלים כל הזמן פניות".

"כדי להמריץ את תחום האנרגיה הסולארית הממשלה צריכה לאסור את השימוש בחומרים מזהמים ולחשוב על הטלת מס על מוצרים פולטי גזי חממה" מדגיש גיפמן ומוסיף כי "על המדינה להפסיק להתחשבן ולהעניק סובסידיות בצורה יותר מפרגנת. הממשלה חייבת לשתף פעולה עם מדינות ירוקות דוגמת גרמניה, ספרד ואיטליה וללמוד מטעויותיהן". גיפמן מציין כי עלינו ללמוד מטעויותיה של ממשלת ספרד שגרמו להתמוטטות התחום: "הממשלה הספרדית העניקה תעריף של 44 סנט לקילוואט שעה עבור מתקנים בינוניים בעלי תפוקה של 100 קילוואט ומטה, מול תעריף רגיל של 4 סנט לקילוואט שעה. היזמים זיהו הזדמנות והתקינו מערכות במימדים גדולים יותר על ידי צירוף של מספר מערכות בעלות הספק של 100 קילוואט שעה.

הממשלה תכננה להקים פרויקטים של 400 מגהוואט, אך בסופו של דבר הוקמו פרויקטים בעלי תפוקה של 3 ג'יגהוואט. כתוצאה מכך, חתכה הממשלה את התעריף ל-32 סנט, פעולה שגרמה לצניחת תעריפי חומרי הגלם ב-40 אחוז, להתרסקות חברות ולאובדן של אלפי משרות".

גיפמן מתריע כי ממשלת ישראל צריכה להשקיע יותר במחקר ופיתוח כדי להזניק את התחום ולא רק לקנות יד: "יש לקבוע מנגנוני תעדוף לטכנולוגיה מקומית, חשוב שנלמד מגרמניה, ספרד וקנדה אשר יישמו מדיניות ליצירת תעשייה מקומית, חייבו הקמת מפעלים לייצור בשטחי המדינה עצמה. ספרד חייבה את חברת סולל לדוגמה לייצר בשטחי המדינה".

גיפמן מספק מספר המלצות למעוניינים לבצע עסקאות בתחום: "יש הרבה שרלטנים בתחום, לכן יש להתקשר עם יזמים ומשקיעים מקצועיים. כמו כן, יש לדאוג להסכם תחזוקה לזמן ארוך ולדאוג לעסקת Turn Key, כלומר עסקה הכוללת את כל שלבי התכנון והרגולציה. גיפמן מוסיף כי "אף אחד לא עבר תקופה של יותר מ-20 שנה עם אותם פאנלים, לכן יש לבצע בדיקות עם המהנדסים הטובים בתחום".

בתחום הנדל"ן המניב המסורתי, גיפמן אומר כי החברה מגישה הצעות עבור נכסים באנגליה ושומרת על אצבע על הדופק בנוגע להשקעה בארצות הברית, אך אינו מוכן לצאת בהצהרות כעת. לדבריו, בגרמניה יש הזדמנויות רבות ותנאי המימון שהבנקים מציבים מאוד נוחים: "הבנקים מעניקים בין 70 ל-80 אחוזי מימון וניתן להשיג בין 8 ל-9 אחוזי תשואה בערים הגדולות. אני מודע לעובדה שהמשבר הכלכלי אליו נקלעת אירופה בעקבות מצבה הכלכלי של יוון, עשוי ליצור תגובת שרשרת חריפה שתשפיע על המימון, אך לדעתי יוון תזכה לסיוע והחברה מפזרת סיכונים על ידי החזקת נכסים בישראל".

גיפמן מתייחס לשוק הנדל"ן המניב בארץ ואומר כי "בתל אביב יש כיום היצע פנוי של לפחות 100 אלף מ"ר, לדעתי נתחיל לראות שוב בנייה של בנייני משרדים חדשים ב-2011. מחירי הנכסים נמוכים יחסית בהשוואה לרמת המחירים בשנת 2008, אין כמעט עסקאות בארץ כיום, צריך להגביר את השקיפות ולעזור למשקיעים לקבל החלטות לבצע עסקאות בנכסים מניבים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.