סגירה חיובית באירופה: מניות הכרייה הובילו את העליות, הדאקס הגרמני עלה 0.6%
המדדים המובילים באירופה סגרו את המסחר בעליות שערים. המסחר היום התאפיין בתנודתיות אך לבסוף שב לעלות. הודעת חברת דירוג האשראי S&P כי אינה בטוחה לגבי דירוג האשראי של בריטניה העיבה על המסחר. החברה נתנה תחזית שלילית בנוגע דירוג AAA לחוב של ממשלת בריטניה. ביטחון הצרכנים ב-16 מדינות בגוש האירו רשם עליה לרמה של טרום פרוץ המשבר העולמי.
מדד הפוטסי הוסיף 0.13% בלונדון, מדד הקאק עלה ב-0.29% בפריז ומדד הדאקס טיפס ב-0.60% בפרנקפורט.
מניית וודפון עלתה 3.03% ותמכה במסחר לאחר שמנכ"ל החברה ערך שיחות בלתי רשמיות עם מנכ"ל ורייזון בעניין מיזוג אפשרי בין הקבוצה הבריטית והאמריקנית, כך לפי דיווחים ב'סאנדיי טלגרף'.
ברוסיה, מדד ה-RTS עלה 2.3%. כ-40 בני אדם נהרגו הבוקר במוסקבה כתוצאה שני פיצוצים בתחנות רכבת תחתית בשעת השיא. כוחות הביטחון חודשים כי מדובר בפיגיעו התאבדות.
מניות הכרייה בלטו במסחר ביבשת הישנה. מניית חברת כריית הנחושת אקסטרטה עלו 3.23% בעוד שמניותיה של חברת כריית הזהב ראנדגולד ריסורסס הוסיפו 1.4%.
מניית ריו טינטו הסיפה 1.23%. בית המשפט בשנחאי גזר היום עונשי מאסר של בין 7 ל-14 שנה ל-4 עובדי החברה שנמצאו אשמים בקבלת שוחד וגניבת סודות מדינה.
בצד האדום ניתן למצוא את מניות הבנקים האיריים. 'אלייד אייריש' צנחו בכ-20%, בעוד ש'בנק אוף אירלנד' נסוג 9%. צניחות המגזר הפיננסי מגיעות לאור ספקולציות שהרגולציה תדרוש מהבנקים האיריים להגדיל את הלימות ההון, כאשר נשקלת אף הגדלת אחזקות הממשל בבנקים. חברת התרופות אנטיסומה נחתכת ב-69%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
