מניות הגז: האם קיים עוד פוטנציאל רווח ומי המניה המועדפת?
בינואר השנה התבשרנו על תגליות גז טבעי בקידוח תמר מול חופיה הצפוניים של מדינת ישראל, מאז ההודעה עלו מניותיהם של החברות השותפות במאות אחוזים . כעת, נעשה קצת סדר בנושא ונבדוק האם השקעה בשותפויות עדיין אטרקטיבית. השותפויות בקידוח הן נובל אנרגי (36%), ישראמקו יהש (28.75%), אבנר יהש (15.625%), דלק קידוחים יהש (15.625%) ודור גז (4%)
שוק הגז הטבעי:
צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2008 הסתכמה בכ- 3.7 BCM , הצרכנית הגדולה בארץ היא כמובן חברת החשמל אשר לפי הצפי צפויה לצרוך כ- 3.6 BCM בשנת 2009.
עם חברת החשמל נחתם ביולי מזכר הבנות לגבי מכירת 5 BCM במשך 5 שנים בעלות של מיליארד דולר ממאגר ים תטיס. חברת החשמל רוכשת גם ממאגר ים תטיס וגם מחברת EMG. צפי צריכת הגז בשנת 2012, השנה בה צפויים המאגרים החדשים להתחיל לספק גז, הוא מעל ל 6 BCM.
תמר ודלית:
לפי הערכות ההפקה ממאגר תמיר ודלית מדובר על סדרי גודל של מעל ל 220 BCM (P2), לצורך השוואה במאגר ים תטיס כיום נשאר כ- 23 BCM בלבד.
מאגרים אלו יכולים לספק גז טבעי למשק במשך 25-30 שנים גם בקצב של עלייה הדרגתית בצריכה.
תחילת האספקה כפי שציינו צפויה להיות ב 2012 כאשר העלות העיקרית שנותרה היא חיבור המאגר לאחד מחופי הארץ (אשדוד או קיסריה), העלות צפויה להיות 1.5-2.5 מיליארד דולר כאשר להערכתנו הצינור יחובר בסופו של דבר לחופי קיסריה היות וזוהי האלטרנטיבה הזולה יותר.
פוטנציאל נוסף:
מלבד מאגרי תמר ודלית קיים כאמור את מאגר ים תטיס, מאגר זה צפוי להסתיים בשנים הקרובות וכמעט כל המאגר מעוגן בחוזים למכירה. לישראמקו מספר רישיונות לקידוח מול חופי מרכז הארץ לגביהם אין כרגע אינדיקציות ברורות למציאת גז או נפט. לאבנר ודלק קידוחים רישיונות נוספים מול חופי הצפון באזור קידוחי תמר ודלית, באזורים אלו הפוטנציאל הנוכחי גדול יותר מכיוון שכבר התקבלו אינדיקציות למציאת גז באזור.
פוטנציאל לעליית ערך:
הערכנו את שווי השותפויות לפי היוון התזרים הצפוי כאשר ההנחות שביצענו שמרניות למדי. מחיר מכירת הגז בו השתמשנו להערכת השווי הוא המחיר הנוכחי לפי מזכר ההבנות שנחתם עם חברת החשמל אולם להערכתנו המחיר הממוצע יהיה גבוה יותר (המחיר תנודתי ותלוי במספר גורמים כגון מחיר הנפט).
להערכתנו קיים עוד פוטנציאל רב בכל אחת מהחברות שבסקירה. על סמך המאגרים הקיימים בלבד, מבין השותפויות שהזכרנו, אנו סבורים כי פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר טמון בחברת ישראמקו.
מאת: אביחי ברכה, מחלקת מחקר - רמקו בית השקעות
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
