מניות הגז: האם קיים עוד פוטנציאל רווח ומי המניה המועדפת?
בינואר השנה התבשרנו על תגליות גז טבעי בקידוח תמר מול חופיה הצפוניים של מדינת ישראל, מאז ההודעה עלו מניותיהם של החברות השותפות במאות אחוזים . כעת, נעשה קצת סדר בנושא ונבדוק האם השקעה בשותפויות עדיין אטרקטיבית. השותפויות בקידוח הן נובל אנרגי (36%), ישראמקו יהש (28.75%), אבנר יהש (15.625%), דלק קידוחים יהש (15.625%) ודור גז (4%)
שוק הגז הטבעי:
צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2008 הסתכמה בכ- 3.7 BCM , הצרכנית הגדולה בארץ היא כמובן חברת החשמל אשר לפי הצפי צפויה לצרוך כ- 3.6 BCM בשנת 2009.
עם חברת החשמל נחתם ביולי מזכר הבנות לגבי מכירת 5 BCM במשך 5 שנים בעלות של מיליארד דולר ממאגר ים תטיס. חברת החשמל רוכשת גם ממאגר ים תטיס וגם מחברת EMG. צפי צריכת הגז בשנת 2012, השנה בה צפויים המאגרים החדשים להתחיל לספק גז, הוא מעל ל 6 BCM.
תמר ודלית:
לפי הערכות ההפקה ממאגר תמיר ודלית מדובר על סדרי גודל של מעל ל 220 BCM (P2), לצורך השוואה במאגר ים תטיס כיום נשאר כ- 23 BCM בלבד.
מאגרים אלו יכולים לספק גז טבעי למשק במשך 25-30 שנים גם בקצב של עלייה הדרגתית בצריכה.
תחילת האספקה כפי שציינו צפויה להיות ב 2012 כאשר העלות העיקרית שנותרה היא חיבור המאגר לאחד מחופי הארץ (אשדוד או קיסריה), העלות צפויה להיות 1.5-2.5 מיליארד דולר כאשר להערכתנו הצינור יחובר בסופו של דבר לחופי קיסריה היות וזוהי האלטרנטיבה הזולה יותר.
פוטנציאל נוסף:
מלבד מאגרי תמר ודלית קיים כאמור את מאגר ים תטיס, מאגר זה צפוי להסתיים בשנים הקרובות וכמעט כל המאגר מעוגן בחוזים למכירה. לישראמקו מספר רישיונות לקידוח מול חופי מרכז הארץ לגביהם אין כרגע אינדיקציות ברורות למציאת גז או נפט. לאבנר ודלק קידוחים רישיונות נוספים מול חופי הצפון באזור קידוחי תמר ודלית, באזורים אלו הפוטנציאל הנוכחי גדול יותר מכיוון שכבר התקבלו אינדיקציות למציאת גז באזור.
פוטנציאל לעליית ערך:
הערכנו את שווי השותפויות לפי היוון התזרים הצפוי כאשר ההנחות שביצענו שמרניות למדי. מחיר מכירת הגז בו השתמשנו להערכת השווי הוא המחיר הנוכחי לפי מזכר ההבנות שנחתם עם חברת החשמל אולם להערכתנו המחיר הממוצע יהיה גבוה יותר (המחיר תנודתי ותלוי במספר גורמים כגון מחיר הנפט).
להערכתנו קיים עוד פוטנציאל רב בכל אחת מהחברות שבסקירה. על סמך המאגרים הקיימים בלבד, מבין השותפויות שהזכרנו, אנו סבורים כי פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר טמון בחברת ישראמקו.
מאת: אביחי ברכה, מחלקת מחקר - רמקו בית השקעות
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחיב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
