מניות הגז: האם קיים עוד פוטנציאל רווח ומי המניה המועדפת?

אביחי ברכה |

בינואר השנה התבשרנו על תגליות גז טבעי בקידוח תמר מול חופיה הצפוניים של מדינת ישראל, מאז ההודעה עלו מניותיהם של החברות השותפות במאות אחוזים . כעת, נעשה קצת סדר בנושא ונבדוק האם השקעה בשותפויות עדיין אטרקטיבית. השותפויות בקידוח הן נובל אנרגי (36%), ישראמקו יהש (28.75%), אבנר יהש (15.625%), דלק קידוחים יהש (15.625%) ודור גז (4%)

שוק הגז הטבעי:

צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2008 הסתכמה בכ- 3.7 BCM , הצרכנית הגדולה בארץ היא כמובן חברת החשמל אשר לפי הצפי צפויה לצרוך כ- 3.6 BCM בשנת 2009.

עם חברת החשמל נחתם ביולי מזכר הבנות לגבי מכירת 5 BCM במשך 5 שנים בעלות של מיליארד דולר ממאגר ים תטיס. חברת החשמל רוכשת גם ממאגר ים תטיס וגם מחברת EMG. צפי צריכת הגז בשנת 2012, השנה בה צפויים המאגרים החדשים להתחיל לספק גז, הוא מעל ל 6 BCM.

תמר ודלית:

לפי הערכות ההפקה ממאגר תמיר ודלית מדובר על סדרי גודל של מעל ל 220 BCM (P2), לצורך השוואה במאגר ים תטיס כיום נשאר כ- 23 BCM בלבד.

מאגרים אלו יכולים לספק גז טבעי למשק במשך 25-30 שנים גם בקצב של עלייה הדרגתית בצריכה.

תחילת האספקה כפי שציינו צפויה להיות ב 2012 כאשר העלות העיקרית שנותרה היא חיבור המאגר לאחד מחופי הארץ (אשדוד או קיסריה), העלות צפויה להיות 1.5-2.5 מיליארד דולר כאשר להערכתנו הצינור יחובר בסופו של דבר לחופי קיסריה היות וזוהי האלטרנטיבה הזולה יותר.

פוטנציאל נוסף:

מלבד מאגרי תמר ודלית קיים כאמור את מאגר ים תטיס, מאגר זה צפוי להסתיים בשנים הקרובות וכמעט כל המאגר מעוגן בחוזים למכירה. לישראמקו מספר רישיונות לקידוח מול חופי מרכז הארץ לגביהם אין כרגע אינדיקציות ברורות למציאת גז או נפט. לאבנר ודלק קידוחים רישיונות נוספים מול חופי הצפון באזור קידוחי תמר ודלית, באזורים אלו הפוטנציאל הנוכחי גדול יותר מכיוון שכבר התקבלו אינדיקציות למציאת גז באזור.

פוטנציאל לעליית ערך:

הערכנו את שווי השותפויות לפי היוון התזרים הצפוי כאשר ההנחות שביצענו שמרניות למדי. מחיר מכירת הגז בו השתמשנו להערכת השווי הוא המחיר הנוכחי לפי מזכר ההבנות שנחתם עם חברת החשמל אולם להערכתנו המחיר הממוצע יהיה גבוה יותר (המחיר תנודתי ותלוי במספר גורמים כגון מחיר הנפט).

להערכתנו קיים עוד פוטנציאל רב בכל אחת מהחברות שבסקירה. על סמך המאגרים הקיימים בלבד, מבין השותפויות שהזכרנו, אנו סבורים כי פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר טמון בחברת ישראמקו.

מאת: אביחי ברכה, מחלקת מחקר - רמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.