מניות הגז: האם קיים עוד פוטנציאל רווח ומי המניה המועדפת?
בינואר השנה התבשרנו על תגליות גז טבעי בקידוח תמר מול חופיה הצפוניים של מדינת ישראל, מאז ההודעה עלו מניותיהם של החברות השותפות במאות אחוזים . כעת, נעשה קצת סדר בנושא ונבדוק האם השקעה בשותפויות עדיין אטרקטיבית. השותפויות בקידוח הן נובל אנרגי (36%), ישראמקו יהש (28.75%), אבנר יהש (15.625%), דלק קידוחים יהש (15.625%) ודור גז (4%)
שוק הגז הטבעי:
צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2008 הסתכמה בכ- 3.7 BCM , הצרכנית הגדולה בארץ היא כמובן חברת החשמל אשר לפי הצפי צפויה לצרוך כ- 3.6 BCM בשנת 2009.
עם חברת החשמל נחתם ביולי מזכר הבנות לגבי מכירת 5 BCM במשך 5 שנים בעלות של מיליארד דולר ממאגר ים תטיס. חברת החשמל רוכשת גם ממאגר ים תטיס וגם מחברת EMG. צפי צריכת הגז בשנת 2012, השנה בה צפויים המאגרים החדשים להתחיל לספק גז, הוא מעל ל 6 BCM.
תמר ודלית:
לפי הערכות ההפקה ממאגר תמיר ודלית מדובר על סדרי גודל של מעל ל 220 BCM (P2), לצורך השוואה במאגר ים תטיס כיום נשאר כ- 23 BCM בלבד.
מאגרים אלו יכולים לספק גז טבעי למשק במשך 25-30 שנים גם בקצב של עלייה הדרגתית בצריכה.
תחילת האספקה כפי שציינו צפויה להיות ב 2012 כאשר העלות העיקרית שנותרה היא חיבור המאגר לאחד מחופי הארץ (אשדוד או קיסריה), העלות צפויה להיות 1.5-2.5 מיליארד דולר כאשר להערכתנו הצינור יחובר בסופו של דבר לחופי קיסריה היות וזוהי האלטרנטיבה הזולה יותר.
פוטנציאל נוסף:
מלבד מאגרי תמר ודלית קיים כאמור את מאגר ים תטיס, מאגר זה צפוי להסתיים בשנים הקרובות וכמעט כל המאגר מעוגן בחוזים למכירה. לישראמקו מספר רישיונות לקידוח מול חופי מרכז הארץ לגביהם אין כרגע אינדיקציות ברורות למציאת גז או נפט. לאבנר ודלק קידוחים רישיונות נוספים מול חופי הצפון באזור קידוחי תמר ודלית, באזורים אלו הפוטנציאל הנוכחי גדול יותר מכיוון שכבר התקבלו אינדיקציות למציאת גז באזור.
פוטנציאל לעליית ערך:
הערכנו את שווי השותפויות לפי היוון התזרים הצפוי כאשר ההנחות שביצענו שמרניות למדי. מחיר מכירת הגז בו השתמשנו להערכת השווי הוא המחיר הנוכחי לפי מזכר ההבנות שנחתם עם חברת החשמל אולם להערכתנו המחיר הממוצע יהיה גבוה יותר (המחיר תנודתי ותלוי במספר גורמים כגון מחיר הנפט).
להערכתנו קיים עוד פוטנציאל רב בכל אחת מהחברות שבסקירה. על סמך המאגרים הקיימים בלבד, מבין השותפויות שהזכרנו, אנו סבורים כי פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר טמון בחברת ישראמקו.
מאת: אביחי ברכה, מחלקת מחקר - רמקו בית השקעות
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
