מניות הגז: האם קיים עוד פוטנציאל רווח ומי המניה המועדפת?
בינואר השנה התבשרנו על תגליות גז טבעי בקידוח תמר מול חופיה הצפוניים של מדינת ישראל, מאז ההודעה עלו מניותיהם של החברות השותפות במאות אחוזים . כעת, נעשה קצת סדר בנושא ונבדוק האם השקעה בשותפויות עדיין אטרקטיבית. השותפויות בקידוח הן נובל אנרגי (36%), ישראמקו יהש (28.75%), אבנר יהש (15.625%), דלק קידוחים יהש (15.625%) ודור גז (4%)
שוק הגז הטבעי:
צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2008 הסתכמה בכ- 3.7 BCM , הצרכנית הגדולה בארץ היא כמובן חברת החשמל אשר לפי הצפי צפויה לצרוך כ- 3.6 BCM בשנת 2009.
עם חברת החשמל נחתם ביולי מזכר הבנות לגבי מכירת 5 BCM במשך 5 שנים בעלות של מיליארד דולר ממאגר ים תטיס. חברת החשמל רוכשת גם ממאגר ים תטיס וגם מחברת EMG. צפי צריכת הגז בשנת 2012, השנה בה צפויים המאגרים החדשים להתחיל לספק גז, הוא מעל ל 6 BCM.
תמר ודלית:
לפי הערכות ההפקה ממאגר תמיר ודלית מדובר על סדרי גודל של מעל ל 220 BCM (P2), לצורך השוואה במאגר ים תטיס כיום נשאר כ- 23 BCM בלבד.
מאגרים אלו יכולים לספק גז טבעי למשק במשך 25-30 שנים גם בקצב של עלייה הדרגתית בצריכה.
תחילת האספקה כפי שציינו צפויה להיות ב 2012 כאשר העלות העיקרית שנותרה היא חיבור המאגר לאחד מחופי הארץ (אשדוד או קיסריה), העלות צפויה להיות 1.5-2.5 מיליארד דולר כאשר להערכתנו הצינור יחובר בסופו של דבר לחופי קיסריה היות וזוהי האלטרנטיבה הזולה יותר.
פוטנציאל נוסף:
מלבד מאגרי תמר ודלית קיים כאמור את מאגר ים תטיס, מאגר זה צפוי להסתיים בשנים הקרובות וכמעט כל המאגר מעוגן בחוזים למכירה. לישראמקו מספר רישיונות לקידוח מול חופי מרכז הארץ לגביהם אין כרגע אינדיקציות ברורות למציאת גז או נפט. לאבנר ודלק קידוחים רישיונות נוספים מול חופי הצפון באזור קידוחי תמר ודלית, באזורים אלו הפוטנציאל הנוכחי גדול יותר מכיוון שכבר התקבלו אינדיקציות למציאת גז באזור.
פוטנציאל לעליית ערך:
הערכנו את שווי השותפויות לפי היוון התזרים הצפוי כאשר ההנחות שביצענו שמרניות למדי. מחיר מכירת הגז בו השתמשנו להערכת השווי הוא המחיר הנוכחי לפי מזכר ההבנות שנחתם עם חברת החשמל אולם להערכתנו המחיר הממוצע יהיה גבוה יותר (המחיר תנודתי ותלוי במספר גורמים כגון מחיר הנפט).
להערכתנו קיים עוד פוטנציאל רב בכל אחת מהחברות שבסקירה. על סמך המאגרים הקיימים בלבד, מבין השותפויות שהזכרנו, אנו סבורים כי פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר טמון בחברת ישראמקו.
מאת: אביחי ברכה, מחלקת מחקר - רמקו בית השקעות
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
