בורגן לא מתרגש מכשלון טבע בבית המשפט: חוזר על המלצת "קניה" ומחיר יעד 54 דולר

להערכת האנליסט מלידר שוקי הון, המשמעות של השקת האוויסטה היתה יכולה להיות תוספת של לפחות 4 סנט לרווח למניה. לימור גרובר: זה לא משמעותי
קובי ישעיהו |

אתמול ספגה טבע מפלה משפטית בניסיונה להשיק בסיכון גרסה גנרית לתרופת האוסטאופורוזיס של חברת Eli Lilly (סימול: LLY) ה-Evista. נזכיר, כי ב-14 בינואר ביקשה טבע מבית משפט פדראלי לערעורים בעיר וושינגטון, להסיר צו מניעה אשר ניתן ב-30 באוקטובר 2008 על ידי שופטת במדינת אינדיאנה שבארה"ב.

האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר כי "צו המניעה אוסר על ה-FDA להעניק אישור סופי לגרסתה הגנרית של טבע ל-Evista, עד לתחילת המשפט של Evista נגד טבע בגין הפרת פטנטים, ב-9 למרץ השנה. כלומר, צו המניעה הנ"ל למעשה האריך את תקופת השיהוי הסטטוטורית בת 30 החודשים (התקופה שבמהלכה מנועה ה-FDA להעניק אישור סופי לחברה הגנרית אשר מאתגרת את הפטנטים על תרופת המקור) - תקופה זו היתה אמורה להסתיים במקור ב-16 לנובמבר 2008 (טבע קיבלה אישור טנטטיבי ל-Evista מה-FDA ב-21 באפריל 2008)".

נציין כי בשנת 2007 הסתכמו המכירות השנתיות של ה-Evista בארה"ב בכ-700 מיליון דולר.

מי שהיתה הראשונה להגיש בקשה לגרסה גנרית ל"אוויסטה" היתה דווקא Barr, ולאחריה טבע, מבלי שתהיינה מבקשות נוספות לאישור תרופה גנרית במסלול paragraph IV. אך מאחר ו-Barr לא הצליחה לקבל עד היום אישור FDA לבקשתה, ועם השלמת רכישתה של Barr על ידי טבע, הרי שטבע כעת שולטת על שתי הבקשות והיא יכולה לוותר על בקשתה של Barr להשקה בבלעדיות, אומר בורגן.

באם היתה מצליחה במאמץ המשפטי שלה להסיר את צו המניעה, אזי טבע היתה יכולה להשיק בסיכון גרסה גנרית ל-Evista. להערכת בורגן, המשמעות היתה יכולה להיות תוספת פוטנציאלית של לפחות 4 סנט לרווח למניה של טבע בשנת 2009 (בלידר צופים רווח של 2.97 דולר למניה השנה).

בשורה התחתונה, בורגן לא מתרגש במיוחד מהכשלון בבית המשפט ומציב מחיר יעד למניית טבע של 54 דולר, עם המלצת "קנייה".

לימור גרובר: הכשלון של טבע לא משמעותי

לימור גרובר, מנהלת מחקר בבית ההשקעות פסגות, אומרת כי הידיעה שתפסה את מרב תשומת הלב אתמול (לא בהכרח בצדק..) היא ההפסד של טבע בערעור לגבי הארכת תקופת 30 החודשים שמנעה מטבע למכור גרסה גנרית לתרופת ה-Evista (כמיליארד ד' מכירות מקור בארה"ב). "לדעתנו, חוסר המהותיות בידיעה מתייחס לכך שתקופת 30 החודשים פגה ב-9 במרץ, ובתאריך זה צפוי להתחיל המשפט על תקפות הפטנט. הארכת 30 החודשים ניתנה לאחר שהתקבלו טענותיה של לילי כי טבע לא העבירה בזמן חומרים הקשורים לתביעה. להערכתנו, השקת ה- EVISTA נמצאת בתחזיותיה של טבע אולם עם הסתברות מותאמת לסיכון בשיעור נמוך מאד.

ידיעה שלילית נוספת, מציינת גרובר, מתייחסת להערכות נוברטיס כי תוצאות הרבעון הראשון ייפגעו משמעותית מהיחלשות המטבעות, גם ברמת הרווח התפעולי והנקי ולא רק בהכנסות. נציין, כי העובדה שגם הכנסות טבע יפגעו הייתה ידועה אולם העוצמה גדלה ככל שהיחלשות המטבעות במזרח אירופה ומרכזה לעומת הדולר נמשכת. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לנוברטיס חלק משמעותי מפעילות הייצור של טבע נמצאת בישראל והיחלשות השקל לעומת הדולר משפיעה לחיוב על הרווחיות.

ידיעה שלילית נוספת פורסמה גם בגזרת הטרשת הנפוצה: הערכות כי ביוג'ן נמצאת במו"מ לרכישת Acorda המפתחת גלולה לטרשת נפוצה שעשויה לקבל אישור FDA כבר השנה. אין ספק שמומחיותה של ביוג'ן בתחום (משווקת גם את האוונקס וגם את הטיסברי) עשויה למצות טוב יותר את פוטנציאל המכירות של התרופה ולהוות תחרות נוספת בתחום הטרשת הנפוצה, אומרת גרובר.

בצד החיובי, בנאום וידאו שערך בכנס התעשייה הגנרית טען חבר הקונגרס ווקסמן, מהמובילים בקידום חקיקה לטובת התעשייה הגנרית, כי חקיקה שתאפשר שיווק תרופות ביוגנריות צריכה להתבצע מוקדם ככל האפשר. הסנטור חזר על התנגדותו לבלעדיות של 12 שנה, כפי שדורשות החברות המפתחות תרופות מקור ביולוגיות, תקופת בלעדיות גבוהה משמעותית מהבלעדיות בתרופות כימיות העומדת על 7 שנים.

מעבר לגרסאות גנריות יכול לחסוך כ- 25 מיליארד דולר בשנה בארה"ב ב-10 השנים הראשונות. ווקסמן ציין בנאומו כי התנפחות ההוצאות על תרופות אלה לממשל אינה יכולה להימשך והוא מתכוון לפעול בכל הכוח על מנת לקדם את הנושא. גרובר מזכירה כי טבע ממשיכה להעריך כי חקיקה בנושא תתבצע כבר ב- 2009, אם כי ישנם גורמים בתעשייה הגנרית המצפים לחקיקה רק ב- 2010. אחת המחויבויות המרכזיות של הממשל האמריקאי החדש היא לשפר מצד אחד את גישת האזרחים האמריקאיים לתרופות ולטיפול רפואי אך במקביל לחסוך בהוצאות על בריאות. אין ספק שמהות התעשייה הגנרית בכלל והביגנריקה בפרט בהחלט עקביות עם מטרות אלה.

ידיעה חיובית נוספת מתייחסת להערכות כי דר' רדי ההודית מתכוונת לצמצם את פעילותה בשווקים מחוץ לארה"ב (59% מהפעילות), בדגש על מזרח אירופה (11%), אפריקה והמזה"ת (12%). החברה מתקשה להתמודד עם המשבר החמור במדינות אלה והתרסקות המטבעות כשבמקביל עסקי החברה בארה"ב אינם מפגינים ביצועים טובים, מה שדורש צמצום עלויות בשווקים רווחיים פחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

מנדי הניג |

מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי. 

הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר. 

ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית     על 4.5%.

ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.

אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.

מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.