לידר על הודעת משרד התקשורת: "שנת 2009 אבודה, הצרכן לא ירוויח כלום מרגולציה"

ערן יעקובי: "החברות הגדולות ימשיכו לעשות כסף והרבה ואולי דווקא בתקופה של מיתון יתחזקו על חשבון החברות הקטנות בענף"
קובי ישעיהו |

משרד התקשורת פרסם אתמול את עיקרי תכנית העבודה שלו לשנה הקרובה. כמטרה רב שנתית שם לעצמו המשרד לאפשר לציבור בישראל שירותי תקשורת מתקדמים, אמינים ומגוונים במחיר סביר וזאת על מנת לקדם את צמיחתה של ישראל כחברת מידע.

בעקבות הפרסום אומרים בלידר שוקי הון כי האמצעים להשגת מטרה זו הם הסדרה המעודדת השקעות ופיתוח תשתיות תוך קידום התחרות והעצמת כוחו של הצרכן. לצורך השגת המטרה הרב שנתית, מדגיש המשרד את יעדיו לשנת 2009 .

האנליסט ערן יעקובי אומר כי "העובדה שהמשרד מפרסם תכנית עבודה שנתית בפעם הראשונה היא מבורכת. עם זאת, לוח הזמנים הארוך כאשר לא ברור מהו יום ה-"ש", מוציא את העוקץ מהמסך ונראה כאילו מטרתו העיקרית של המסמך היא לוודא שמשרד האוצר אינו מקדם רק את מה שראוי בעיניו אלא גם את החלטות שר התקשורת.

"בנוסף, אומר יעקובי, כי ברור מהמצגת כי משרד התקשורת דורש תקציבים לא מעטים על מנת לקדם את מטרותיו ואולי זו הסיבה שהוא מפורסם בגלוי. לא ברור מי יהיה שר התקשורת הבא לאחר הבחירות הקרובות. ברור שפקידי משרד התקשורת מפרסמים תוכנית שנתית על מנת לאותת לשר התקשורת הבא כדי שהעבודה שנעשתה עד כה לא תרד לטמיון.

מוסיף יעקובי כי "שנת 2009 נראית כשנה רגולטורית אבודה ועולם התקשורת כמנהגו ינהג. די ברור מתוכנית העובדה של המשרד כי לא יחולו שינויים של ממש בתחום בשנה הקרובה ולכן החברות הגדולות ימשיכו לעשות כסף והרבה ואולי דווקא בתקופה של מיתון יתחזקו על חשבון החברות הקטנות בענף. הצרכן בכל אופן לא ירוויח כלום בשנה הקרובה כתוצאה מרגולציה.

הצרכנים ימשיכו לסבול מתעריפים גבוהים, מאי יכולת לקבל שירותים מספק אחד ובצורה מסובסדת yes - להיפך, לקוחות בזק ווזאת כאשר התחרות לא באמת מצליחה להמריא ולהוות אלטרנטיבה ראויה. לא נראה כי בעתיד הקרוב יש מי שישנה את העובדה כי הכנסות חברות הסלולר מהוות כמעט 60% מסך הכנסות הענף וכפועל יוצא את העובדה כי הן מייצרות תזרימי עתק גם לאחר השקעות. באופן זה הן גם נכנסות לטריטוריות חדשות של שחקנים אחרים וגם ממשיכות לשלם הרבה מזומנים לבעלי המניות.

"קיים אצלנו החשש שכאשר כן ייושמו היעדים של המשרד הם כבר לא יהיו רלוונטיים וכוחות השוק בשנה הקרובה יכתיבו יעדים חדשים. נציין כי בכל העולם קיימת בעיה לרגולטורים בקבלת החלטות רלוונטיות לאור ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, אבל בישראל הבעיה חמורה שבעתיים: נראה כי העיסוק של משרד התקשורת הוא בבעיות האתמול ולא המחר. עודף של גופים רגולטוריים (משרד התקשורת, משרד האוצר, הממונה על ההגבלים, הרשות השניה, מועצת הכבלים והלוויין ועוד) בישראל הנכנסים לא פעם אחד לטריטוריה של השני, כנראה גורמים לישראל לפגר שנים אחרי ההתפתחויות בעולם כמו השקעה בתשתיות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות".

עוד אומר יעקובי "אולי באמת הגיע הזמן לכונן רשות תקשורת בלתי תלויה שתטפל בכל הסוגיות כפי שקורה בהרבה מדינות מערביות. נחזור ונאמר כי תחרות אמיתית עשויה להתפתח כאשר יאשרו לשלוש קבוצות גדולות התחרות באופן שווה על כל שירותי-מוצרי התקשורת, אבל יותר תחרות על כל אחד מהשירותים המסופקים לצרכנים. אז אולי תתפתח תחרות המלווה בהשקעות קפיטליות בתשתית ואז כל גוף יצטרך לתת את המקסימום ללקוחותיו בהיבט של שירות ואיכות ובמקרה הטוב גם מחיר – יש כאן

מספיק גורמים חזקים המסוגלים עדיין להכניס ידיים לכיסים ולהרים קבוצות תקשורת ראויות המתחרות בכל הסגמנטים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.