פגיעה קשה בנס טכנולוגיות: תאלץ למחוק 21 מ' דולר כתוצאה מהסכם בוררות עם הראל
חברת נס טכנולוגיות (נס טכנ ) הודיעה היום (ג') כי הגיעה להסדר של פשרה בבוררות המתנהלת מזה שנה בינה לבין חברת הביטוח הראל. עפ"י הסכם הפשרה, תשלם נס להראל 9 מיליון דולר ופרויקט המיחשוב שביצעה נס עבור הראל לא יחודש.
המחלוקת בין החברות פרצה במהלך 2006, כשהראל הפסיקה ביוזמתה את פרויקט המחשוב שביצעה עבורה נס טכנולוגיות, בטענה שנס הפרה את החוזה ולא סיפקה את התוכנה הנדרשת במועד. נס דחתה את הטענות נגדה וטענה שהראל הרחיבה בצורה משמעותית את היקף הפרויקט מאז תחילתו. המחלוקת הועברה לבוררות, עפ"י תנאי החוזה, בינואר 2007, שבמסגרתה תבעה הראל מנס פיצויים בסך של כ-25 מיליון דולר.
בנוסף לתשלום להראל בסך 9 מיליון דולר, נס טכנולוגיות תמחק גם חייבים ונכסים אחרים הקשורים לחוזה עם הראל וכן הוצאות משפטיות של הבוררות בסך כולל של כ-7 מיליון דולר. החברה תבצע הפרשה בגין הוצאות אלה ברבעון האחרון של 2007. ההפרשה תכלול גם 5 מיליון דולר בגין חובות מסופקים והתאמות אחרות. החברה תבצע מחיקה כוללת בגין כל אלו בסך כולל של 21 מיליון דולר.
נציין, כי ברבעון השלישי של 2007 הסתכמו הכנסות החברה ב-140.72 מיליון דולר עם רווח של 7.31 דולר למניה. ברבעון הרביעי של 2007, ציפיות האנליסטים טרם ההודעה היו להכנסות של 158 מיליון דולר רווח של 30 סנט למניה.
נס טכנולוגיות מצפה שפוליסת הביטוח שלה, בסך 5 מיליון דולר, תכסה חלק מהוצאות הסדר הפשרה. החברה לא כללה את ההכנסה הצפויה בדוחות הכספיים שלה.
"אנו מרוצים שסיימנו את הסכסוך, ובכך הסרנו את העננה שריחפה מעלינו", אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "בכך אנו פותחים דף חדש לקראת שנת 2008, שאנו מאמינים שתהיה שנה טובה, ומאפשרים לחברה להתמקד בליבת העסקים החזקה שלה. אין לנו מחסור במזומנים, ואנו סמוכים ובטוחים שהחברה נמצאת בדרך הנכונה, כפי שמתבטא בתוצאות הטובות של הרבעון שיתפרסמו בשבוע הבא. התוצאות בנטרול ההפרשה בגין הסדר הפשרה והתאמות נוספות יהיו בטווח העליון של התחזית".
"הסדר הפשרה והמחיקה הנלווית אליו מסיימים את תהליך שידוד המערכות שבו התחלנו לפני כעשרה חודשים", אמר סמנכ"ל הכספים של נס טכנולוגיות, עופר שגב. "זה חלק ממדיניות הניהול השמרנית שהונהגה בחברה ובהתאם למטרתנו להבטיח גידול מתמיד במרווחים בעתיד. הסרת הסיכונים של הבוררות וביצוע כמה הפרשות נוספות, שאינן קשורות אליה, יוצרים עבורנו דף חלק לקראת הבאות. המאזן והנזילות שלנו נשארים טובים ואנו אופטימיים ביחס לעתיד החברה וביצועיה".
נשיא נס ישראל, שחר אפעל, הביע שביעות רצון מהעובדה שהבוררות עם הראל הסתיימה בפשרה. "אנו לא מסתכלים אחורה אלא קדימה. בנטרול ההפרשה, תוצאות שנת 2007 מציגות את הביצועים הטובים ביותר של נס בישראל מאז הקמתה, הן בהיקף הפעילות והן ברווחיות. כלקח מהפרשה, חלק מהאסטרטגיה החדשה של נס הוא להתמקד בפרויקטים בעלי ערך מוסף טכנולוגי גבוה ושיעורי רווחיות ראויים, תוך הקפדה טובה יותר על ניהול נכון של ציפיות הלקוח".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
