מסמנים מניה: אינטרנט זהב - שלא נפסיק לחייך
אינטרנט זהב נמצאת כיום במהלך שנת המיזוג הראשונה עם פעילות קווי זהב. מיזוג החברות הפך את אינטרנט זהב לשחקן משמעותי בשוק התקשורת הישראלי, כשהחברה מחזיקה בנתח של כשליש משוק הקישוריות לאינטרנט והשיחות הבינ"ל.
הירידות החדות במניית החברה בעת האחרונה, היו חריפות מדי לטעמי, שכן מוקדם מדי לשפוט את תוצאות החברה, כשהמיזוג עם קווי זהב עדיין טרי כל כך. מיזוג החברות התרחש בד בבד עם מיזוג מתחרותיה של החברה נטוויז'ן-ברק-גלובקול, כשמבט על דוחות נטוויז'ן וחילופי הגברא בהנהלתה, מעידים, כי מיזוג אינטרנט זהב וקווי זהב עובר בצורה הרבה יותר חלקה.
החברה טרם מיצתה עד תום את תהליכי ההתייעלות והסינרגיה הטמונים במיזוג, כך ששיעורי הרווחיות של החברה צפויים להראות שיפור ברבעונים הקרובים. ברבעון האחרון של השנה, יושלם המיזוג התפעולי בין החברות ויאוחדו המערכות הטכנולוגיות, כך ששנת 2008 נראית כמבטיחה במיוחד.
בעקבות המיזוגים האחרונים בענף, השתנתה מפת התחרות וסביר להניח, כי החברות יתרכזו כעת בהגדלת ההכנסה הממוצעת מלקוחותיהם, כך ששחיקת המחירים בענף לה היינו עדים בשנים האחרונות צפויה להפסק ואף קיים סיכוי סביר להתהפכות המגמה.
חשוב לציין, כי מיזוג החברות הינו צעד עסקי מתבקש מעבר לתנאי השוק אשר הכתיבו את המהלך, שכן שתי החברות ממוקמות בפ"ת ולכל אחת מהן חוזקה משמעותית בתחומה אשר תייצר ערך מוסף לגוף הממוזג – לאינטרנט זהב בתחום האינטרנט ולקווי זהב בתחום הטלפוניה.
שוק התקשורת הישראלי סובל מרגולציה נוקשה, עליה יעידו ודאי מנהלי בזק. משרד התקשורת הכריז על פתיחת שוק השיחות הפנים ארציות לתחרות ואינטרנט זהב לא ויתרה על ההזדמנות. החברה מצפה בקוצר רוח לכניסת ניידות המספרים לתוקף, הצפויה להתרחש בסוף השנה, אשר בעקבותיה יוסר החסם המרכזי במעבר לקוחות מחברת תקשורת אחת לשנייה והיא ערוכה כיום לספק טלפוניה על גבי פס רחב (VOB) ואף קיבלה את אישור הרגולטור לכך, כשבג"צ אשר הגישה בזק בינלאומי ונדחה, סימן את יריית הפתיחה לקמפיין שיווקי נרחב לצורך גיוס מאסיבי של מנויים לשירות . בנוסף, משקיעה החברה משאבים בכניסה אפשרית לתחום ה- Wimax, המעידים על החדשנות והדינמיות לפיהן מתנהלת החברה, אם כי כרגע מוקדם לתמחר מהלך זה.
בתחום הפורטלים, בו פעילה החברה באמצעות חברת הבת סמייל מדיה, ביצעה החברה תהליכי התרחבות אגרסיביים בשנים האחרונות באמצעות רכישה של פורטלים שונים ושיתופי פעולה על בסיס חלוקת רווחים בנוסף לפורטל msn ישראל המוכר אשר בבעלותה (50.1%). פעילות זו של החברה צפויה ליהנות מהמשך צמצום האנומליה הקיימת בין שיעור החשיפה הגובר לפורטלים ותקציבי הפרסום המופנים לאינטרנט, אשר צפויים לנגוס נתחים משמעותיים יותר מעוגת הפרסום כשבתחום הסחר האלקטרוני, נהנית החברה מהמשך הגידול בהוצאה על קניות ברשת.
לחברה מספר פורטלים ייחודיים דוגמת nirshamim, tipo ו-zahav.ru (שכבר מתנהל בשפה הרוסית), אשר ניתנים לשכפול ועשויים לסייע לחברה בהרחבת עסקי המדיה לשוק הבינלאומי.
מקור אופטימיות נוסף למשקיעים טמון בהצפת ערך עתידית של החזקות החברה בסמייל תקשורת וסמייל מדיה, אותן מתכוונת החברה להנפיק בנסדאק. מעבר לכך, נמצאת החברה כיום בהליכי גיוס של אגרות חוב בסך של כ-420 מיליון שקל, המעידים כנראה על עסקה קרובה...
השלמה מוצלחת של המיזוג, צפויה להניב לחברה EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של כ-300 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, כשכיום, לאחר שני רבעונים עליהם דיווחה החברה כחברה ממוזגת, נראה כי אינטרנט זהב בכיוון הנכון להשגת יעדיה.
לאור זאת, אני ממליץ על אינטרנט זהב בקניה חזקה, עם מחיר יעד של 60 שקל.
*הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות". "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
