מסמנים מניה: אינטרנט זהב - שלא נפסיק לחייך

אורי כהן מתכלית נותן המלצת קניה חזקה לספקית התקשורת הישראלית, ההולכת שוב לוול סטריט בקרוב במחיר יעד של 60 שקל למניה
אורי כהן |

אינטרנט זהב נמצאת כיום במהלך שנת המיזוג הראשונה עם פעילות קווי זהב. מיזוג החברות הפך את אינטרנט זהב לשחקן משמעותי בשוק התקשורת הישראלי, כשהחברה מחזיקה בנתח של כשליש משוק הקישוריות לאינטרנט והשיחות הבינ"ל.

הירידות החדות במניית החברה בעת האחרונה, היו חריפות מדי לטעמי, שכן מוקדם מדי לשפוט את תוצאות החברה, כשהמיזוג עם קווי זהב עדיין טרי כל כך. מיזוג החברות התרחש בד בבד עם מיזוג מתחרותיה של החברה נטוויז'ן-ברק-גלובקול, כשמבט על דוחות נטוויז'ן וחילופי הגברא בהנהלתה, מעידים, כי מיזוג אינטרנט זהב וקווי זהב עובר בצורה הרבה יותר חלקה.

החברה טרם מיצתה עד תום את תהליכי ההתייעלות והסינרגיה הטמונים במיזוג, כך ששיעורי הרווחיות של החברה צפויים להראות שיפור ברבעונים הקרובים. ברבעון האחרון של השנה, יושלם המיזוג התפעולי בין החברות ויאוחדו המערכות הטכנולוגיות, כך ששנת 2008 נראית כמבטיחה במיוחד.

בעקבות המיזוגים האחרונים בענף, השתנתה מפת התחרות וסביר להניח, כי החברות יתרכזו כעת בהגדלת ההכנסה הממוצעת מלקוחותיהם, כך ששחיקת המחירים בענף לה היינו עדים בשנים האחרונות צפויה להפסק ואף קיים סיכוי סביר להתהפכות המגמה.

חשוב לציין, כי מיזוג החברות הינו צעד עסקי מתבקש מעבר לתנאי השוק אשר הכתיבו את המהלך, שכן שתי החברות ממוקמות בפ"ת ולכל אחת מהן חוזקה משמעותית בתחומה אשר תייצר ערך מוסף לגוף הממוזג – לאינטרנט זהב בתחום האינטרנט ולקווי זהב בתחום הטלפוניה.

שוק התקשורת הישראלי סובל מרגולציה נוקשה, עליה יעידו ודאי מנהלי בזק. משרד התקשורת הכריז על פתיחת שוק השיחות הפנים ארציות לתחרות ואינטרנט זהב לא ויתרה על ההזדמנות. החברה מצפה בקוצר רוח לכניסת ניידות המספרים לתוקף, הצפויה להתרחש בסוף השנה, אשר בעקבותיה יוסר החסם המרכזי במעבר לקוחות מחברת תקשורת אחת לשנייה והיא ערוכה כיום לספק טלפוניה על גבי פס רחב (VOB) ואף קיבלה את אישור הרגולטור לכך, כשבג"צ אשר הגישה בזק בינלאומי ונדחה, סימן את יריית הפתיחה לקמפיין שיווקי נרחב לצורך גיוס מאסיבי של מנויים לשירות . בנוסף, משקיעה החברה משאבים בכניסה אפשרית לתחום ה- Wimax, המעידים על החדשנות והדינמיות לפיהן מתנהלת החברה, אם כי כרגע מוקדם לתמחר מהלך זה.

בתחום הפורטלים, בו פעילה החברה באמצעות חברת הבת סמייל מדיה, ביצעה החברה תהליכי התרחבות אגרסיביים בשנים האחרונות באמצעות רכישה של פורטלים שונים ושיתופי פעולה על בסיס חלוקת רווחים בנוסף לפורטל msn ישראל המוכר אשר בבעלותה (50.1%). פעילות זו של החברה צפויה ליהנות מהמשך צמצום האנומליה הקיימת בין שיעור החשיפה הגובר לפורטלים ותקציבי הפרסום המופנים לאינטרנט, אשר צפויים לנגוס נתחים משמעותיים יותר מעוגת הפרסום כשבתחום הסחר האלקטרוני, נהנית החברה מהמשך הגידול בהוצאה על קניות ברשת.

לחברה מספר פורטלים ייחודיים דוגמת nirshamim, tipo ו-zahav.ru (שכבר מתנהל בשפה הרוסית), אשר ניתנים לשכפול ועשויים לסייע לחברה בהרחבת עסקי המדיה לשוק הבינלאומי.

מקור אופטימיות נוסף למשקיעים טמון בהצפת ערך עתידית של החזקות החברה בסמייל תקשורת וסמייל מדיה, אותן מתכוונת החברה להנפיק בנסדאק. מעבר לכך, נמצאת החברה כיום בהליכי גיוס של אגרות חוב בסך של כ-420 מיליון שקל, המעידים כנראה על עסקה קרובה...

השלמה מוצלחת של המיזוג, צפויה להניב לחברה EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של כ-300 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, כשכיום, לאחר שני רבעונים עליהם דיווחה החברה כחברה ממוזגת, נראה כי אינטרנט זהב בכיוון הנכון להשגת יעדיה.

לאור זאת, אני ממליץ על אינטרנט זהב בקניה חזקה, עם מחיר יעד של 60 שקל.

*הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות". "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".