מסמנים מניה: אינטרנט זהב - שלא נפסיק לחייך
אינטרנט זהב נמצאת כיום במהלך שנת המיזוג הראשונה עם פעילות קווי זהב. מיזוג החברות הפך את אינטרנט זהב לשחקן משמעותי בשוק התקשורת הישראלי, כשהחברה מחזיקה בנתח של כשליש משוק הקישוריות לאינטרנט והשיחות הבינ"ל.
הירידות החדות במניית החברה בעת האחרונה, היו חריפות מדי לטעמי, שכן מוקדם מדי לשפוט את תוצאות החברה, כשהמיזוג עם קווי זהב עדיין טרי כל כך. מיזוג החברות התרחש בד בבד עם מיזוג מתחרותיה של החברה נטוויז'ן-ברק-גלובקול, כשמבט על דוחות נטוויז'ן וחילופי הגברא בהנהלתה, מעידים, כי מיזוג אינטרנט זהב וקווי זהב עובר בצורה הרבה יותר חלקה.
החברה טרם מיצתה עד תום את תהליכי ההתייעלות והסינרגיה הטמונים במיזוג, כך ששיעורי הרווחיות של החברה צפויים להראות שיפור ברבעונים הקרובים. ברבעון האחרון של השנה, יושלם המיזוג התפעולי בין החברות ויאוחדו המערכות הטכנולוגיות, כך ששנת 2008 נראית כמבטיחה במיוחד.
בעקבות המיזוגים האחרונים בענף, השתנתה מפת התחרות וסביר להניח, כי החברות יתרכזו כעת בהגדלת ההכנסה הממוצעת מלקוחותיהם, כך ששחיקת המחירים בענף לה היינו עדים בשנים האחרונות צפויה להפסק ואף קיים סיכוי סביר להתהפכות המגמה.
חשוב לציין, כי מיזוג החברות הינו צעד עסקי מתבקש מעבר לתנאי השוק אשר הכתיבו את המהלך, שכן שתי החברות ממוקמות בפ"ת ולכל אחת מהן חוזקה משמעותית בתחומה אשר תייצר ערך מוסף לגוף הממוזג – לאינטרנט זהב בתחום האינטרנט ולקווי זהב בתחום הטלפוניה.
שוק התקשורת הישראלי סובל מרגולציה נוקשה, עליה יעידו ודאי מנהלי בזק. משרד התקשורת הכריז על פתיחת שוק השיחות הפנים ארציות לתחרות ואינטרנט זהב לא ויתרה על ההזדמנות. החברה מצפה בקוצר רוח לכניסת ניידות המספרים לתוקף, הצפויה להתרחש בסוף השנה, אשר בעקבותיה יוסר החסם המרכזי במעבר לקוחות מחברת תקשורת אחת לשנייה והיא ערוכה כיום לספק טלפוניה על גבי פס רחב (VOB) ואף קיבלה את אישור הרגולטור לכך, כשבג"צ אשר הגישה בזק בינלאומי ונדחה, סימן את יריית הפתיחה לקמפיין שיווקי נרחב לצורך גיוס מאסיבי של מנויים לשירות . בנוסף, משקיעה החברה משאבים בכניסה אפשרית לתחום ה- Wimax, המעידים על החדשנות והדינמיות לפיהן מתנהלת החברה, אם כי כרגע מוקדם לתמחר מהלך זה.
בתחום הפורטלים, בו פעילה החברה באמצעות חברת הבת סמייל מדיה, ביצעה החברה תהליכי התרחבות אגרסיביים בשנים האחרונות באמצעות רכישה של פורטלים שונים ושיתופי פעולה על בסיס חלוקת רווחים בנוסף לפורטל msn ישראל המוכר אשר בבעלותה (50.1%). פעילות זו של החברה צפויה ליהנות מהמשך צמצום האנומליה הקיימת בין שיעור החשיפה הגובר לפורטלים ותקציבי הפרסום המופנים לאינטרנט, אשר צפויים לנגוס נתחים משמעותיים יותר מעוגת הפרסום כשבתחום הסחר האלקטרוני, נהנית החברה מהמשך הגידול בהוצאה על קניות ברשת.
לחברה מספר פורטלים ייחודיים דוגמת nirshamim, tipo ו-zahav.ru (שכבר מתנהל בשפה הרוסית), אשר ניתנים לשכפול ועשויים לסייע לחברה בהרחבת עסקי המדיה לשוק הבינלאומי.
מקור אופטימיות נוסף למשקיעים טמון בהצפת ערך עתידית של החזקות החברה בסמייל תקשורת וסמייל מדיה, אותן מתכוונת החברה להנפיק בנסדאק. מעבר לכך, נמצאת החברה כיום בהליכי גיוס של אגרות חוב בסך של כ-420 מיליון שקל, המעידים כנראה על עסקה קרובה...
השלמה מוצלחת של המיזוג, צפויה להניב לחברה EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של כ-300 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, כשכיום, לאחר שני רבעונים עליהם דיווחה החברה כחברה ממוזגת, נראה כי אינטרנט זהב בכיוון הנכון להשגת יעדיה.
לאור זאת, אני ממליץ על אינטרנט זהב בקניה חזקה, עם מחיר יעד של 60 שקל.
*הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות". "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
