מסמנים מניה: אינטרנט זהב - שלא נפסיק לחייך

אורי כהן מתכלית נותן המלצת קניה חזקה לספקית התקשורת הישראלית, ההולכת שוב לוול סטריט בקרוב במחיר יעד של 60 שקל למניה
אורי כהן |

אינטרנט זהב נמצאת כיום במהלך שנת המיזוג הראשונה עם פעילות קווי זהב. מיזוג החברות הפך את אינטרנט זהב לשחקן משמעותי בשוק התקשורת הישראלי, כשהחברה מחזיקה בנתח של כשליש משוק הקישוריות לאינטרנט והשיחות הבינ"ל.

הירידות החדות במניית החברה בעת האחרונה, היו חריפות מדי לטעמי, שכן מוקדם מדי לשפוט את תוצאות החברה, כשהמיזוג עם קווי זהב עדיין טרי כל כך. מיזוג החברות התרחש בד בבד עם מיזוג מתחרותיה של החברה נטוויז'ן-ברק-גלובקול, כשמבט על דוחות נטוויז'ן וחילופי הגברא בהנהלתה, מעידים, כי מיזוג אינטרנט זהב וקווי זהב עובר בצורה הרבה יותר חלקה.

החברה טרם מיצתה עד תום את תהליכי ההתייעלות והסינרגיה הטמונים במיזוג, כך ששיעורי הרווחיות של החברה צפויים להראות שיפור ברבעונים הקרובים. ברבעון האחרון של השנה, יושלם המיזוג התפעולי בין החברות ויאוחדו המערכות הטכנולוגיות, כך ששנת 2008 נראית כמבטיחה במיוחד.

בעקבות המיזוגים האחרונים בענף, השתנתה מפת התחרות וסביר להניח, כי החברות יתרכזו כעת בהגדלת ההכנסה הממוצעת מלקוחותיהם, כך ששחיקת המחירים בענף לה היינו עדים בשנים האחרונות צפויה להפסק ואף קיים סיכוי סביר להתהפכות המגמה.

חשוב לציין, כי מיזוג החברות הינו צעד עסקי מתבקש מעבר לתנאי השוק אשר הכתיבו את המהלך, שכן שתי החברות ממוקמות בפ"ת ולכל אחת מהן חוזקה משמעותית בתחומה אשר תייצר ערך מוסף לגוף הממוזג – לאינטרנט זהב בתחום האינטרנט ולקווי זהב בתחום הטלפוניה.

שוק התקשורת הישראלי סובל מרגולציה נוקשה, עליה יעידו ודאי מנהלי בזק. משרד התקשורת הכריז על פתיחת שוק השיחות הפנים ארציות לתחרות ואינטרנט זהב לא ויתרה על ההזדמנות. החברה מצפה בקוצר רוח לכניסת ניידות המספרים לתוקף, הצפויה להתרחש בסוף השנה, אשר בעקבותיה יוסר החסם המרכזי במעבר לקוחות מחברת תקשורת אחת לשנייה והיא ערוכה כיום לספק טלפוניה על גבי פס רחב (VOB) ואף קיבלה את אישור הרגולטור לכך, כשבג"צ אשר הגישה בזק בינלאומי ונדחה, סימן את יריית הפתיחה לקמפיין שיווקי נרחב לצורך גיוס מאסיבי של מנויים לשירות . בנוסף, משקיעה החברה משאבים בכניסה אפשרית לתחום ה- Wimax, המעידים על החדשנות והדינמיות לפיהן מתנהלת החברה, אם כי כרגע מוקדם לתמחר מהלך זה.

בתחום הפורטלים, בו פעילה החברה באמצעות חברת הבת סמייל מדיה, ביצעה החברה תהליכי התרחבות אגרסיביים בשנים האחרונות באמצעות רכישה של פורטלים שונים ושיתופי פעולה על בסיס חלוקת רווחים בנוסף לפורטל msn ישראל המוכר אשר בבעלותה (50.1%). פעילות זו של החברה צפויה ליהנות מהמשך צמצום האנומליה הקיימת בין שיעור החשיפה הגובר לפורטלים ותקציבי הפרסום המופנים לאינטרנט, אשר צפויים לנגוס נתחים משמעותיים יותר מעוגת הפרסום כשבתחום הסחר האלקטרוני, נהנית החברה מהמשך הגידול בהוצאה על קניות ברשת.

לחברה מספר פורטלים ייחודיים דוגמת nirshamim, tipo ו-zahav.ru (שכבר מתנהל בשפה הרוסית), אשר ניתנים לשכפול ועשויים לסייע לחברה בהרחבת עסקי המדיה לשוק הבינלאומי.

מקור אופטימיות נוסף למשקיעים טמון בהצפת ערך עתידית של החזקות החברה בסמייל תקשורת וסמייל מדיה, אותן מתכוונת החברה להנפיק בנסדאק. מעבר לכך, נמצאת החברה כיום בהליכי גיוס של אגרות חוב בסך של כ-420 מיליון שקל, המעידים כנראה על עסקה קרובה...

השלמה מוצלחת של המיזוג, צפויה להניב לחברה EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של כ-300 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, כשכיום, לאחר שני רבעונים עליהם דיווחה החברה כחברה ממוזגת, נראה כי אינטרנט זהב בכיוון הנכון להשגת יעדיה.

לאור זאת, אני ממליץ על אינטרנט זהב בקניה חזקה, עם מחיר יעד של 60 שקל.

*הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות". "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.