מכירת הבלופניקס הקפיצה את רווחי פורמולה

סיימה עם רווח רבעוני של 22.3 מיליון דולר, כאשר הרווח כולל רווח הון בסך של כ-17.7 מיליון דולר ממכירת השליטה בחברת בתוכנה בלו-פניקס במהלך הרבעון
יוסי פינק |

חברת פורמולה מערכות, שבשליטת קבוצת אמבלייז, ממשיכה להציג שיפור בתוצאותיה. פורמולה סיימה את הרבעון השני של שנת 2007 עם רווח נקי בסך של כ-22.3 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של פורמולה ברבעון השני כולל רווח הון בסך של כ-17.7 מיליון דולר ממכירת השליטה בחברת בתוכנה בלו-פניקס במהלך הרבעון.

עם זאת, גם בנטרול רווח ההון ממכירת בלו-פניקס, רושמת פורמולה שיפור ניכר בתוצאותיה העסקיות. הרווח מפעולות נמשכות ברבעון השני הסתכם בכ-4.6 מיליון דולר, לעומת כ-1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסותיה של פורמולה ברבעון השני של 2007 זינקו בכ-19.2% לרמה של כ-124.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-104.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006.

הגידול בהכנסות, יחד עם יישום תהליכי ארגון מחדש בחברות הבנות סאפיאנס ומג'יק, שהובילה בעלת השליטה בפורמולה, קבוצת אמבלייז בניהולו של גיא ברנשטיין, הביאו גם להגדלת הרווח התפעולי של קבוצת פורמולה במהלך הרבעון השני. הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-6.7 מיליון דולר, לעומת כ-2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של שנת 2007 מציגה פורמולה עלייה חדה ברווח הנקי לכ-25.2 מיליון דולר, לעומת כ-4.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות נמשכות הסתכם בכ-7.1 מיליון דולר, לעומת כ-1 מיליון דולר בחציון הראשון של 2006. הכנסות הקבוצה בתקופה זו טיפסו בכ-19.2% לרמה של כ-240.8 מיליון דולר.

הונה העצמי של החברה גדל לכ-178.8 מיליון דולר בסוף הרבעון השני בעוד ששווי השוק של הקבוצה מסתכם בכ-165 מיליון דולר. המזומן בקופתה של החברה, שמסתכם בסוף הרבעון השני בכ-141 מיליון דולר, גדל בכ- 65 מיליון דולר עקב המכירה של בלופניקס.

הגידול בהכנסות וברווחיה של פורמולה נובע מהשיפור שנרשם בכל החברות הבנות המרכזיות של הקבוצה, המתמחה בתחומי התוכנה השונים.

בחברת מטריקס נרשם במחצית הראשונה גידול של כ-7% בהכנסות לרמה של כ-621 מיליון שקל, לעומת כ-578 מליון שקל אשתקד. הרווח הנקי של מטריקס גדל בתקופה זו לכ-38 מיליון שקל, לעומת כ-33.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הרבעוני של מטריקס הסתכם בכ-19 מיליון שקל, לעומת כ-18.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מטריקס, שהשלימה לאחרונה רכישה ראשונה בשווקים בחו"ל, ונכנסה אל השוק הבולגרי, ביצעה החודש, למרות המצב הקשה בשוקי ההון, הנפקה מוצלחת של איגרות חוב בהיקף של כ-250 מיליון שקל. יצויין, כי איגרות החוב דורגו בדירוג AA3 על ידי חברת מדרוג, הדירוג הגבוה ביותר לו זכתה חברת IT בישראל.

במקביל למגמת הצמיחה במטריקס, הנמשכת מזה מספר שנים ברציפות, הובילה הנהלת אמבלייז, בראשות המנכ"ל, גיא ברנשטיין, תכנית ארגון מחדש בשתי החברות הבנות, מג'יק וספיאנס, המשתקפת היטב בתוצאותיהן של השתיים מזה מספר רבעונים ברציפות.

בעקבות כניסת הנהלת אמבלייז-פורמולה למהלך אקטיבי בחברת מג'יק, עברה החברה מהפסד לרווח בזמן קצר יחסית, וזאת ללא פגיעה בשורת ההכנסות. החברה עברה ברבעון הראשון של 2007 לרווח נקי וממשיכה במגמת השיפור. מג'יק השיגה ברבעון השני של 2007 רווח נקי בסך של כ-800 אלף דולר לעומת הפסד בסך של כ-1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. את המחצית הראשונה של שנת 2007 סיימה מג'יק ברווח של כ- 1.8 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.5 מיליון דולר במחצית המקבילה אשתקד הרווח הנקי משתקף גם בתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת שהסתכם בכ-600 אלף דולר. הכנסותיה של מג'יק ברבעון השני טיפסו בכ-11% לרמה של כ-16.8 מיליון דולר. בקופתה מצויים מזומנים בסך כ- 17 מיליון דולר. החברה נמצאת בתהליך בנית צוות ניהול חדש במסגרתו מונו לאחרונה מנכ"ל חדש, סמנכ"ל כספים וסמנכ"לית שיווק.

בחברת ספיאנס נמשכת תכנית הארגון מחדש, ובמחצית הראשונה של 2007 הציגה החברה שיפור ברווח התפעולי שהסתכם בכ-311 אלף דולר, לעומת הפסד תפעולי בסך של כ-1.1 מיליון דולר אשתקד. ספיאנס, ששמרה ברבעון השני על רמת הכנסות של כ-21.7 מיליון דולר, שיפרה במהלך הרבעון את איתנותה הפיננסית באופן משמעותי, וזאת הודות להנפקה פרטית שהשלימה בארה"ב בהיקף של כ-20 מיליון דולר לפי מחיר של 3 דולר למניה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך אם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.