4 האמהות: לא הצלחנו לעורר את אולמרט
ארבע האמהות שילדיהן נרצחו באירועים אלימים יצאו הערב מאוכזבות מפגישתן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונות בירושלים. בצאתן מהפגישה טענו הארבע כי אולמרט נותר אדיש לקריאותיהן לערוך שינויים שיכירו במשפחות מוכות אלימות כפי שמכירים בנפגעי טרור ובצורך להחמיר את הענישה במקרים כאלה. "ראש הממשלה אמר לנו ללכת הביתה ולחזור אל הילדים שלנו, וזה גורם לנו להבין שאנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק כדי שהמדינה תיתן את הביטחון לאזרחיה", אמרה יהודית מור, אמו של רז ז"ל, שנרצח כשניסה להפריד בין צעירים שהתקוטטו. לשכת אולמרט: "הדברים נאמרו ברוח ידידותית".
שותפותיה של מור למחאה הן שרה ספיר, אמה של מעיין ספיר ז"ל שנרצחה על ידי נער בן 16; אילנה שלחוב, שבתה שקד שלחוב ז"ל נרצחה מיריות עבריינים; וחבצלת עמרם, שבתה ענבל עמרם ז"ל נרצחה על-ידי גנב רכב.
האמהות הגיעו הערב לפגישה עם ראש הממשלה לאחר שפתחו לפני כשבוע במאבק בתופעת האלימות בקרב בני נוער. במהלך הפגישה הציגו האמהות את תביעותיהן, ובראשן החמרת הענישה על עבירות הריגה וסיוע למשפחות הקורבנות, כשם שמקבלים נפגעי הטרור.
לדברי האמהות, במהלך הפגישה התחייב אולמרט לבחון חלק מההצעות מול משרד הרווחה ומול המשטרה, אך לטענתן הוא לא סיפק אמירות נחרצות יותר כמו אלה שעלו היום בוועדת הפנים של הכנסת. לטענתן, הפגישה לא הניבה דבר והן יצאו מאוכזבות ונחושות להמשיך במאבקן במאהל המחאה. "אנחנו במאהל בגלל שאנחנו דואגות לילדים שלנו בבית, ונמשיך עד שהמערכת תבין שדקירה אחת שווה רצח, ולא פשרה משפטית", אמרה מור.
"לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום", אמרה שלחוב בתום הפגישה. "יצאנו למחאה כדי לעורר את החשיבה מחדש, וכנראה שאצל ראש הממשלה לא הצלחנו לעורר אותה. אנחנו מודות לראש הממשלה על האמפתיה, אך דורשות גם פעולות קונקרטיות". האמהות החליטו כי גם הלילה הן ישהו במאהל בירושלים.
בלשכת ראש הממשלה הביעו הערב פליאה על תגובתן העוינת של ארבע האמהות, בנימוק ש"רוח הפגישה הייתה דווקא חיובית למדי וכי ראש הממשלה אמר שאחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם זה הביטחון האישי של התושבים". מהלשכה נמסר עוד, כי "ראש הממשלה הזמין את ארבע האמהות על מנת להביע את הבנתו לכאבן ומאבקן, ובמהלך הפגישה הוא אמר כי אכן הביטחון האישי הינו אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם. לקראת סוף הפגישה אמר להן ראש הממשלה בחיבה כי בוודאי בני משפחתם צריכים אותן בבית".
גורם בלשכת ראש הממשלה הוסיף כי "הדיווח שיצא לתקשורת שכביכול אולמרט גירש אותן הביתה הוא פשוט לא נכון ומעוות את רוח הדברים, שנאמרו ברוח ידידותית. צריך שמערך האכיפה והענישה אינו תלוי ברובו בפעילות הממשלה, וכי רף הענישה נקבע בדרך כלל על ידי בתי המשפט. הדרישה להציב שוטרים בכל פינה איננה מעשית לצערנו".
אתמול הגיעו הארבע לירושלים והקימו מאהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה. האמהות הכריזו כי הן לא יזוזו משם, עד שפתרון לבעיית האלימות יעלה על שולחן הדיונים. "הגיע הזמן שיתחילו להגן על האזרחים ולהעניש בחומרה את העבריינים", אמרה מור.
"לא יכול להיות שרוצחים ייצאו אחרי ארבע שנים מהכלא וימשיכו בחייהם", הוסיפה. "הבן שלי נרצח כי המדינה לא הגנה עליו. אנחנו לא ארבע אימהות - זה מאבק של מדינה שלמה. אם זה קרה לילדים שלנו, זה יכול לקרות לכל ילד". לאימהות ברור כי את הפשיעה הן לא יוכלו לעצור, אך תקוותן הינה למנוע לפחות את הרצח הבא.
מאבקן של הארבע החל ביום שלישי שעבר, כאשר התאחדו כדי למחות על הרגשת החוסר ביטחון ברחובות ועל הגאות בפשע והאלימות. יהודית מור היא שיזמה את המחאה ואת הקמת מאהל המחאה. מור שומרת על קשר קרוב עם שלושת האמהות האחרות, מאז נפגשו יחד והגיעו לחזק את אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה לפני כשמונה חודשים בקצרין. מור פנתה אליהן עם הרעיון - והאמהות נענו מיד ליוזמה.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
