4 האמהות: לא הצלחנו לעורר את אולמרט
ארבע האמהות שילדיהן נרצחו באירועים אלימים יצאו הערב מאוכזבות מפגישתן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונות בירושלים. בצאתן מהפגישה טענו הארבע כי אולמרט נותר אדיש לקריאותיהן לערוך שינויים שיכירו במשפחות מוכות אלימות כפי שמכירים בנפגעי טרור ובצורך להחמיר את הענישה במקרים כאלה. "ראש הממשלה אמר לנו ללכת הביתה ולחזור אל הילדים שלנו, וזה גורם לנו להבין שאנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק כדי שהמדינה תיתן את הביטחון לאזרחיה", אמרה יהודית מור, אמו של רז ז"ל, שנרצח כשניסה להפריד בין צעירים שהתקוטטו. לשכת אולמרט: "הדברים נאמרו ברוח ידידותית".
שותפותיה של מור למחאה הן שרה ספיר, אמה של מעיין ספיר ז"ל שנרצחה על ידי נער בן 16; אילנה שלחוב, שבתה שקד שלחוב ז"ל נרצחה מיריות עבריינים; וחבצלת עמרם, שבתה ענבל עמרם ז"ל נרצחה על-ידי גנב רכב.
האמהות הגיעו הערב לפגישה עם ראש הממשלה לאחר שפתחו לפני כשבוע במאבק בתופעת האלימות בקרב בני נוער. במהלך הפגישה הציגו האמהות את תביעותיהן, ובראשן החמרת הענישה על עבירות הריגה וסיוע למשפחות הקורבנות, כשם שמקבלים נפגעי הטרור.
לדברי האמהות, במהלך הפגישה התחייב אולמרט לבחון חלק מההצעות מול משרד הרווחה ומול המשטרה, אך לטענתן הוא לא סיפק אמירות נחרצות יותר כמו אלה שעלו היום בוועדת הפנים של הכנסת. לטענתן, הפגישה לא הניבה דבר והן יצאו מאוכזבות ונחושות להמשיך במאבקן במאהל המחאה. "אנחנו במאהל בגלל שאנחנו דואגות לילדים שלנו בבית, ונמשיך עד שהמערכת תבין שדקירה אחת שווה רצח, ולא פשרה משפטית", אמרה מור.
"לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום", אמרה שלחוב בתום הפגישה. "יצאנו למחאה כדי לעורר את החשיבה מחדש, וכנראה שאצל ראש הממשלה לא הצלחנו לעורר אותה. אנחנו מודות לראש הממשלה על האמפתיה, אך דורשות גם פעולות קונקרטיות". האמהות החליטו כי גם הלילה הן ישהו במאהל בירושלים.
בלשכת ראש הממשלה הביעו הערב פליאה על תגובתן העוינת של ארבע האמהות, בנימוק ש"רוח הפגישה הייתה דווקא חיובית למדי וכי ראש הממשלה אמר שאחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם זה הביטחון האישי של התושבים". מהלשכה נמסר עוד, כי "ראש הממשלה הזמין את ארבע האמהות על מנת להביע את הבנתו לכאבן ומאבקן, ובמהלך הפגישה הוא אמר כי אכן הביטחון האישי הינו אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם. לקראת סוף הפגישה אמר להן ראש הממשלה בחיבה כי בוודאי בני משפחתם צריכים אותן בבית".
גורם בלשכת ראש הממשלה הוסיף כי "הדיווח שיצא לתקשורת שכביכול אולמרט גירש אותן הביתה הוא פשוט לא נכון ומעוות את רוח הדברים, שנאמרו ברוח ידידותית. צריך שמערך האכיפה והענישה אינו תלוי ברובו בפעילות הממשלה, וכי רף הענישה נקבע בדרך כלל על ידי בתי המשפט. הדרישה להציב שוטרים בכל פינה איננה מעשית לצערנו".
אתמול הגיעו הארבע לירושלים והקימו מאהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה. האמהות הכריזו כי הן לא יזוזו משם, עד שפתרון לבעיית האלימות יעלה על שולחן הדיונים. "הגיע הזמן שיתחילו להגן על האזרחים ולהעניש בחומרה את העבריינים", אמרה מור.
"לא יכול להיות שרוצחים ייצאו אחרי ארבע שנים מהכלא וימשיכו בחייהם", הוסיפה. "הבן שלי נרצח כי המדינה לא הגנה עליו. אנחנו לא ארבע אימהות - זה מאבק של מדינה שלמה. אם זה קרה לילדים שלנו, זה יכול לקרות לכל ילד". לאימהות ברור כי את הפשיעה הן לא יוכלו לעצור, אך תקוותן הינה למנוע לפחות את הרצח הבא.
מאבקן של הארבע החל ביום שלישי שעבר, כאשר התאחדו כדי למחות על הרגשת החוסר ביטחון ברחובות ועל הגאות בפשע והאלימות. יהודית מור היא שיזמה את המחאה ואת הקמת מאהל המחאה. מור שומרת על קשר קרוב עם שלושת האמהות האחרות, מאז נפגשו יחד והגיעו לחזק את אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה לפני כשמונה חודשים בקצרין. מור פנתה אליהן עם הרעיון - והאמהות נענו מיד ליוזמה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
