4 האמהות: לא הצלחנו לעורר את אולמרט
ארבע האמהות שילדיהן נרצחו באירועים אלימים יצאו הערב מאוכזבות מפגישתן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונות בירושלים. בצאתן מהפגישה טענו הארבע כי אולמרט נותר אדיש לקריאותיהן לערוך שינויים שיכירו במשפחות מוכות אלימות כפי שמכירים בנפגעי טרור ובצורך להחמיר את הענישה במקרים כאלה. "ראש הממשלה אמר לנו ללכת הביתה ולחזור אל הילדים שלנו, וזה גורם לנו להבין שאנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק כדי שהמדינה תיתן את הביטחון לאזרחיה", אמרה יהודית מור, אמו של רז ז"ל, שנרצח כשניסה להפריד בין צעירים שהתקוטטו. לשכת אולמרט: "הדברים נאמרו ברוח ידידותית".
שותפותיה של מור למחאה הן שרה ספיר, אמה של מעיין ספיר ז"ל שנרצחה על ידי נער בן 16; אילנה שלחוב, שבתה שקד שלחוב ז"ל נרצחה מיריות עבריינים; וחבצלת עמרם, שבתה ענבל עמרם ז"ל נרצחה על-ידי גנב רכב.
האמהות הגיעו הערב לפגישה עם ראש הממשלה לאחר שפתחו לפני כשבוע במאבק בתופעת האלימות בקרב בני נוער. במהלך הפגישה הציגו האמהות את תביעותיהן, ובראשן החמרת הענישה על עבירות הריגה וסיוע למשפחות הקורבנות, כשם שמקבלים נפגעי הטרור.
לדברי האמהות, במהלך הפגישה התחייב אולמרט לבחון חלק מההצעות מול משרד הרווחה ומול המשטרה, אך לטענתן הוא לא סיפק אמירות נחרצות יותר כמו אלה שעלו היום בוועדת הפנים של הכנסת. לטענתן, הפגישה לא הניבה דבר והן יצאו מאוכזבות ונחושות להמשיך במאבקן במאהל המחאה. "אנחנו במאהל בגלל שאנחנו דואגות לילדים שלנו בבית, ונמשיך עד שהמערכת תבין שדקירה אחת שווה רצח, ולא פשרה משפטית", אמרה מור.
"לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום", אמרה שלחוב בתום הפגישה. "יצאנו למחאה כדי לעורר את החשיבה מחדש, וכנראה שאצל ראש הממשלה לא הצלחנו לעורר אותה. אנחנו מודות לראש הממשלה על האמפתיה, אך דורשות גם פעולות קונקרטיות". האמהות החליטו כי גם הלילה הן ישהו במאהל בירושלים.
בלשכת ראש הממשלה הביעו הערב פליאה על תגובתן העוינת של ארבע האמהות, בנימוק ש"רוח הפגישה הייתה דווקא חיובית למדי וכי ראש הממשלה אמר שאחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם זה הביטחון האישי של התושבים". מהלשכה נמסר עוד, כי "ראש הממשלה הזמין את ארבע האמהות על מנת להביע את הבנתו לכאבן ומאבקן, ובמהלך הפגישה הוא אמר כי אכן הביטחון האישי הינו אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם. לקראת סוף הפגישה אמר להן ראש הממשלה בחיבה כי בוודאי בני משפחתם צריכים אותן בבית".
גורם בלשכת ראש הממשלה הוסיף כי "הדיווח שיצא לתקשורת שכביכול אולמרט גירש אותן הביתה הוא פשוט לא נכון ומעוות את רוח הדברים, שנאמרו ברוח ידידותית. צריך שמערך האכיפה והענישה אינו תלוי ברובו בפעילות הממשלה, וכי רף הענישה נקבע בדרך כלל על ידי בתי המשפט. הדרישה להציב שוטרים בכל פינה איננה מעשית לצערנו".
אתמול הגיעו הארבע לירושלים והקימו מאהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה. האמהות הכריזו כי הן לא יזוזו משם, עד שפתרון לבעיית האלימות יעלה על שולחן הדיונים. "הגיע הזמן שיתחילו להגן על האזרחים ולהעניש בחומרה את העבריינים", אמרה מור.
"לא יכול להיות שרוצחים ייצאו אחרי ארבע שנים מהכלא וימשיכו בחייהם", הוסיפה. "הבן שלי נרצח כי המדינה לא הגנה עליו. אנחנו לא ארבע אימהות - זה מאבק של מדינה שלמה. אם זה קרה לילדים שלנו, זה יכול לקרות לכל ילד". לאימהות ברור כי את הפשיעה הן לא יוכלו לעצור, אך תקוותן הינה למנוע לפחות את הרצח הבא.
מאבקן של הארבע החל ביום שלישי שעבר, כאשר התאחדו כדי למחות על הרגשת החוסר ביטחון ברחובות ועל הגאות בפשע והאלימות. יהודית מור היא שיזמה את המחאה ואת הקמת מאהל המחאה. מור שומרת על קשר קרוב עם שלושת האמהות האחרות, מאז נפגשו יחד והגיעו לחזק את אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה לפני כשמונה חודשים בקצרין. מור פנתה אליהן עם הרעיון - והאמהות נענו מיד ליוזמה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
