4 האמהות: לא הצלחנו לעורר את אולמרט
ארבע האמהות שילדיהן נרצחו באירועים אלימים יצאו הערב מאוכזבות מפגישתן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונות בירושלים. בצאתן מהפגישה טענו הארבע כי אולמרט נותר אדיש לקריאותיהן לערוך שינויים שיכירו במשפחות מוכות אלימות כפי שמכירים בנפגעי טרור ובצורך להחמיר את הענישה במקרים כאלה. "ראש הממשלה אמר לנו ללכת הביתה ולחזור אל הילדים שלנו, וזה גורם לנו להבין שאנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק כדי שהמדינה תיתן את הביטחון לאזרחיה", אמרה יהודית מור, אמו של רז ז"ל, שנרצח כשניסה להפריד בין צעירים שהתקוטטו. לשכת אולמרט: "הדברים נאמרו ברוח ידידותית".
שותפותיה של מור למחאה הן שרה ספיר, אמה של מעיין ספיר ז"ל שנרצחה על ידי נער בן 16; אילנה שלחוב, שבתה שקד שלחוב ז"ל נרצחה מיריות עבריינים; וחבצלת עמרם, שבתה ענבל עמרם ז"ל נרצחה על-ידי גנב רכב.
האמהות הגיעו הערב לפגישה עם ראש הממשלה לאחר שפתחו לפני כשבוע במאבק בתופעת האלימות בקרב בני נוער. במהלך הפגישה הציגו האמהות את תביעותיהן, ובראשן החמרת הענישה על עבירות הריגה וסיוע למשפחות הקורבנות, כשם שמקבלים נפגעי הטרור.
לדברי האמהות, במהלך הפגישה התחייב אולמרט לבחון חלק מההצעות מול משרד הרווחה ומול המשטרה, אך לטענתן הוא לא סיפק אמירות נחרצות יותר כמו אלה שעלו היום בוועדת הפנים של הכנסת. לטענתן, הפגישה לא הניבה דבר והן יצאו מאוכזבות ונחושות להמשיך במאבקן במאהל המחאה. "אנחנו במאהל בגלל שאנחנו דואגות לילדים שלנו בבית, ונמשיך עד שהמערכת תבין שדקירה אחת שווה רצח, ולא פשרה משפטית", אמרה מור.
"לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום", אמרה שלחוב בתום הפגישה. "יצאנו למחאה כדי לעורר את החשיבה מחדש, וכנראה שאצל ראש הממשלה לא הצלחנו לעורר אותה. אנחנו מודות לראש הממשלה על האמפתיה, אך דורשות גם פעולות קונקרטיות". האמהות החליטו כי גם הלילה הן ישהו במאהל בירושלים.
בלשכת ראש הממשלה הביעו הערב פליאה על תגובתן העוינת של ארבע האמהות, בנימוק ש"רוח הפגישה הייתה דווקא חיובית למדי וכי ראש הממשלה אמר שאחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם זה הביטחון האישי של התושבים". מהלשכה נמסר עוד, כי "ראש הממשלה הזמין את ארבע האמהות על מנת להביע את הבנתו לכאבן ומאבקן, ובמהלך הפגישה הוא אמר כי אכן הביטחון האישי הינו אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם. לקראת סוף הפגישה אמר להן ראש הממשלה בחיבה כי בוודאי בני משפחתם צריכים אותן בבית".
גורם בלשכת ראש הממשלה הוסיף כי "הדיווח שיצא לתקשורת שכביכול אולמרט גירש אותן הביתה הוא פשוט לא נכון ומעוות את רוח הדברים, שנאמרו ברוח ידידותית. צריך שמערך האכיפה והענישה אינו תלוי ברובו בפעילות הממשלה, וכי רף הענישה נקבע בדרך כלל על ידי בתי המשפט. הדרישה להציב שוטרים בכל פינה איננה מעשית לצערנו".
אתמול הגיעו הארבע לירושלים והקימו מאהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה. האמהות הכריזו כי הן לא יזוזו משם, עד שפתרון לבעיית האלימות יעלה על שולחן הדיונים. "הגיע הזמן שיתחילו להגן על האזרחים ולהעניש בחומרה את העבריינים", אמרה מור.
"לא יכול להיות שרוצחים ייצאו אחרי ארבע שנים מהכלא וימשיכו בחייהם", הוסיפה. "הבן שלי נרצח כי המדינה לא הגנה עליו. אנחנו לא ארבע אימהות - זה מאבק של מדינה שלמה. אם זה קרה לילדים שלנו, זה יכול לקרות לכל ילד". לאימהות ברור כי את הפשיעה הן לא יוכלו לעצור, אך תקוותן הינה למנוע לפחות את הרצח הבא.
מאבקן של הארבע החל ביום שלישי שעבר, כאשר התאחדו כדי למחות על הרגשת החוסר ביטחון ברחובות ועל הגאות בפשע והאלימות. יהודית מור היא שיזמה את המחאה ואת הקמת מאהל המחאה. מור שומרת על קשר קרוב עם שלושת האמהות האחרות, מאז נפגשו יחד והגיעו לחזק את אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה לפני כשמונה חודשים בקצרין. מור פנתה אליהן עם הרעיון - והאמהות נענו מיד ליוזמה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה מפקחת בנק ישראל
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזיות ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל עושה את העבודה האמיתית ומבינה שהתפקיד של הפיקוח הוא אומנם לדאוג ליציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, מה היה קורה אז? היא היתה היום מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). בטח לא מגיע לשכר מצרפי של קרוב ל-2מיליון בשנה.
