4 האמהות: לא הצלחנו לעורר את אולמרט
ארבע האמהות שילדיהן נרצחו באירועים אלימים יצאו הערב מאוכזבות מפגישתן עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונות בירושלים. בצאתן מהפגישה טענו הארבע כי אולמרט נותר אדיש לקריאותיהן לערוך שינויים שיכירו במשפחות מוכות אלימות כפי שמכירים בנפגעי טרור ובצורך להחמיר את הענישה במקרים כאלה. "ראש הממשלה אמר לנו ללכת הביתה ולחזור אל הילדים שלנו, וזה גורם לנו להבין שאנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק כדי שהמדינה תיתן את הביטחון לאזרחיה", אמרה יהודית מור, אמו של רז ז"ל, שנרצח כשניסה להפריד בין צעירים שהתקוטטו. לשכת אולמרט: "הדברים נאמרו ברוח ידידותית".
שותפותיה של מור למחאה הן שרה ספיר, אמה של מעיין ספיר ז"ל שנרצחה על ידי נער בן 16; אילנה שלחוב, שבתה שקד שלחוב ז"ל נרצחה מיריות עבריינים; וחבצלת עמרם, שבתה ענבל עמרם ז"ל נרצחה על-ידי גנב רכב.
האמהות הגיעו הערב לפגישה עם ראש הממשלה לאחר שפתחו לפני כשבוע במאבק בתופעת האלימות בקרב בני נוער. במהלך הפגישה הציגו האמהות את תביעותיהן, ובראשן החמרת הענישה על עבירות הריגה וסיוע למשפחות הקורבנות, כשם שמקבלים נפגעי הטרור.
לדברי האמהות, במהלך הפגישה התחייב אולמרט לבחון חלק מההצעות מול משרד הרווחה ומול המשטרה, אך לטענתן הוא לא סיפק אמירות נחרצות יותר כמו אלה שעלו היום בוועדת הפנים של הכנסת. לטענתן, הפגישה לא הניבה דבר והן יצאו מאוכזבות ונחושות להמשיך במאבקן במאהל המחאה. "אנחנו במאהל בגלל שאנחנו דואגות לילדים שלנו בבית, ונמשיך עד שהמערכת תבין שדקירה אחת שווה רצח, ולא פשרה משפטית", אמרה מור.
"לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום", אמרה שלחוב בתום הפגישה. "יצאנו למחאה כדי לעורר את החשיבה מחדש, וכנראה שאצל ראש הממשלה לא הצלחנו לעורר אותה. אנחנו מודות לראש הממשלה על האמפתיה, אך דורשות גם פעולות קונקרטיות". האמהות החליטו כי גם הלילה הן ישהו במאהל בירושלים.
בלשכת ראש הממשלה הביעו הערב פליאה על תגובתן העוינת של ארבע האמהות, בנימוק ש"רוח הפגישה הייתה דווקא חיובית למדי וכי ראש הממשלה אמר שאחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם זה הביטחון האישי של התושבים". מהלשכה נמסר עוד, כי "ראש הממשלה הזמין את ארבע האמהות על מנת להביע את הבנתו לכאבן ומאבקן, ובמהלך הפגישה הוא אמר כי אכן הביטחון האישי הינו אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם. לקראת סוף הפגישה אמר להן ראש הממשלה בחיבה כי בוודאי בני משפחתם צריכים אותן בבית".
גורם בלשכת ראש הממשלה הוסיף כי "הדיווח שיצא לתקשורת שכביכול אולמרט גירש אותן הביתה הוא פשוט לא נכון ומעוות את רוח הדברים, שנאמרו ברוח ידידותית. צריך שמערך האכיפה והענישה אינו תלוי ברובו בפעילות הממשלה, וכי רף הענישה נקבע בדרך כלל על ידי בתי המשפט. הדרישה להציב שוטרים בכל פינה איננה מעשית לצערנו".
אתמול הגיעו הארבע לירושלים והקימו מאהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה. האמהות הכריזו כי הן לא יזוזו משם, עד שפתרון לבעיית האלימות יעלה על שולחן הדיונים. "הגיע הזמן שיתחילו להגן על האזרחים ולהעניש בחומרה את העבריינים", אמרה מור.
"לא יכול להיות שרוצחים ייצאו אחרי ארבע שנים מהכלא וימשיכו בחייהם", הוסיפה. "הבן שלי נרצח כי המדינה לא הגנה עליו. אנחנו לא ארבע אימהות - זה מאבק של מדינה שלמה. אם זה קרה לילדים שלנו, זה יכול לקרות לכל ילד". לאימהות ברור כי את הפשיעה הן לא יוכלו לעצור, אך תקוותן הינה למנוע לפחות את הרצח הבא.
מאבקן של הארבע החל ביום שלישי שעבר, כאשר התאחדו כדי למחות על הרגשת החוסר ביטחון ברחובות ועל הגאות בפשע והאלימות. יהודית מור היא שיזמה את המחאה ואת הקמת מאהל המחאה. מור שומרת על קשר קרוב עם שלושת האמהות האחרות, מאז נפגשו יחד והגיעו לחזק את אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה לפני כשמונה חודשים בקצרין. מור פנתה אליהן עם הרעיון - והאמהות נענו מיד ליוזמה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
