מהפכת הבורסות האלטרנטיביות יצאה השבוע לדרך. מליאת רשות ניירות ערך אישרה שורה של תיקונים לחוק ניירות ערך, שנועדו להסדיר את נושא רישוין ופעילותן של בורסות אלטרנטיביות ואת הפיקוח עליהן. זאת, בהמשך להמלצות הוועדה הציבורית בראשות פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, שאותה מינה יו"ר הרשות, משה טרי, ושהגישה את מסקנותיה לרשות אשתקד.

חוק ניירות ערך קובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות". נכון להיום רק בורסה אחת, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פועלת על פי רשיון כזה.

בשנים האחרונות החלו לפעול בישראל זירות מסחר אלטרנטיביות שאינן קשורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב. בין מפעילי המערכות הללו ניתן למנות את מאה נט, בלומברג, וכלל. מפעילי מערכות אלה אינם פועלים על פי רישיון לפי סעיף 45. בחלק מהן מתקיים מסחר בניירות ערך הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובחלק אחר מתקיים מסחר בניירות ערך בלתי סחירים; חלק מהן פועל להפגשה ישירה של הלקוחות הסופיים משני הצדדים (זירות פקודות), בעוד האחרות פועלות כצד לעסקאות (זירות ציטוט). לטענת חלק ממפעילי זירות מסחר אלה לא נדרש לפעילותם רישיון על פי החוק כי הפעילות המתבצעת בזירות המסחר איננה פעילות בורסאית. לטענתם,שכלול העסקאות או הסגירה המחייבת שלהן נעשית במישרין בין הצדדים או בין הברוקרים שלהם. עוד טוענים מפעילי זירות המסחר כי הזירות החלופיות אינן אלא "לוחות מודעות" המסייעים לצדדים לאתר אלה את אלה, אך המסחר עצמו נערך במישרין בין הצדדים.

לאור עובדות אלה מינה יושב ראש רשות ניירות ערך את ועדת פרוקצ'יה, לבחינת הסדרת הפיקוח על מערכות מסחר אלטרנטיביות. בחודש פברואר 2006 פרסמה הוועדה את מסקנותיה. תיקון חוק זה הוא פועל יוצא של אותן המלצות.

פלח השוק של העסקאות הנעשות בזירות החלופיות בישראל איננו גדול במיוחד, לעת עתה. מאידך גיסא, מספרן של הזירות גדל, וסביר להניח כי חשיבותן לפעילות שוק ההון בישראל תגדל בעתיד הלא רחוק. הופעתן של בורסות חלופיות בשוק ההון בישראל היא שיקוף של תופעות דומות המתרחשות במקומות אחרים בעולם, והיא פועל יוצא של ירידת קרנן של זירות המסחר הפיסיות ועלייתן המקבילה של הזירות הוירטואליות. המצב החוקי כיום, לפיו הסדרה חלה רק לגבי הבורסה בתל אביב אינו מצב רצוי ומן הראוי לקבוע הסדרה מקבילה גם לגבי זירות חלופיות.

ריבוין של בורסות לניירות ערך הוא ביסודו של דבר תופעה חיובית, בעיקר משום שיש בה כדי לעודד תחרות, חדשנות ויוזמה בשוק ההון. עם זאת עמדת הוועדה היתה כי לאור העובדה שזירות אלה קיימות, בארץ ובעולם, יש לפקח עליהן.

עיקרי החוק המוצע

הצעת התיקון לחוק שאושרה ברשות כוללת שינוי של הגדרת המונח "בורסה", שהיתה עד כה מעגלית (בורסה היא מי ששר האוצר העניק לה רשיון לפעול כבורסה לניירות ערך). ההגדרה החדשה (לפיה בורסה היא התאגדות או התארגנות שמטרתה להביא יחד מוכרים וקונים של ניירות ערך במטרה שיבצעו פעולות קניה ומכירה בניירות הערך), מעתה תכלול גם מערכות מסחר חלופיות לניירות ערך.

כמו כן תיווסף הגדרה לזירת מסחר, אשר תוגדר כבורסה שאינה רושמת ניירות ערך למסחר לראשונה ואינה מבצעת סליקה. זירות המסחר החלופיות יורשו לפעול כבורסות, בתנאי שיעמדו בתנאים מסוימים של הסדרה ופיקוח. הרגולציה תחול גם על זירות ציטוט, בהן העסקאות נקשרות בין המשקיעים לבין מי שפועל מטעם הזירה, ולא בין המשקיעים לבין עצמם.

התיקון קובע כי בורסות יורשו לפעול כתאגידים למטרות רווח, מה שיעודד את קיום התחרות ביניהן ב"שוק הבורסות". זאת ועוד, תיקון זה יאפשר לבורסה לניירות ערך בתל אביב לשנות את מבנה הפעילות שלה וליהפך לתאגיד הפועל למטרות רווח – מה שלא התאפשר עד כה על פי הוראות חוק ניירות ערך. שינוי זה משתלב עם תהליכים גלובליים להם אנו עדים של שיתופי פעולה אסטרטגיים ומיזוגי בורסות שונות בעולם.

על בורסות ייאסר לעסוק בעיסוקים שאינם בורסאיים. עיסוקיה של בורסה יוגדרו בעיקרם כניהול בורסה, ויכללו את העיסוקים שמקובל לנהלם בבורסות ברחבי העולם. זירות ציטוט לא יורשו לעסוק בהפגשה ישירה של קונים ומוכרים של ניירות ערך וזירות פקודות לא יורשו לעסוק בציטוט.

רשיון לבורסות, לרבות לזירות מסחר יינתן על ידי הרשות. הרשות גם תוסמך לאשר שינויים בהנחיות, הן של בורסה והן של זירת מסחר. הרשות תהיה כפופה בנושא זה, כמו גם בנושאים אחרים, לפיקוח פרלמנטרי. מהות פעילותה של כל בורסה, לרבות זירת מסחר, ייקבע בהנחיות שתפרסם לציבור, ורישויה של כל בורסה ייעשה תוך בחינה פרטנית של הנחיותיה; שינוי ההנחיות, למעט בנושאים טכניים, יעשה רק באישורה של רשות ניירות ערך.

לרשות תהיה סמכות לפטור מהוראות החוק בורסה שהתאגדה מחוץ לישראל ואשר הפיקוח על פעילותה והדין החל עליה מבטיחים את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל. כמו כן, לרשות תהיה סמכות לפטור מהוראות החוק בורסה שכל הסוחרים בה הם משקיעים מסווגים. ואולם, אם נייר ערך של תאגיד הנסחר בה או נייר ערך של בעל השליטה בו או של חברה הקשורה אל התאגיד הנסחר, נסחר גם בבורסה אחרת בישראל, תחול חובת דיווח לגבי אותם ניירות ערך, למערכת המידע הלאומית.לשר האוצר תהא סמכות לקבוע בתקנות כי חלק מהוראות פרק זה לא יחולו על זירת מסחר.

כל הבורסות ידווחו בזמן אמת (on line) למערכת דיווח לאומית על כל ניירות הערך שחלה חובה לדווח על המסחר בהם. מערכת הדיווח הלאומית תרכז את כל המידע שיוזרם אליה מכל הבורסות. עד שתוקם מערכת דיווח לאומית אחרת, תתפקד הבורסה לניירות ערך בתל אביב כמערכת דיווח לאומית.

כל בורסה תחויב להירשם כחברה על פי חוק החברות; להקים דירקטוריון המורכב מחמישה חברים לפחות, ושלושה מהם לפחות חיצוניים; להקים ועדת ביקורת שרוב חבריה חיצוניים; להפריד בין תפקידי מנכ"ל הבורסה ויו"ר הדירקטוריון; להעסיק רואה חשבון מבקר (דוחותיה השנתיים המבוקרים יוגשו לרשות ויפורסמו לציבור); להעסיק מבקר פנימי; להוכיח איתנות פיננסית בעזרת קיום הון עצמי מזערי או פיקדון, וביטוח; ולהוכיח את עמידתה בתנאים טכניים-מיחשוביים לצורך מילוי חובותיה. כמו כן נשקלת האפשרות לתת למשקיעים בבורסה זכות לאכוף את החובות הללו באמצעות תובענות ייצוגיות.

כאמור, מליאת הרשות אישרה לפרסם את הצעת סגל הרשות לתיקון חוק ניירות ערך בהקשר זה באתר הרשות לצורך תגובות הציבור עד ליום 31 ביולי 2007.