בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-5.25% תוך שהוא מדבר במפורש על סבירות גבוהה להורדת ריבית נוספת, ומציין במפורש כי "סביר שסביבת האינפלציה תאפשר הורדת ריבית נוספת". כמו כן מציין הבנק בהודעתו על הריבית כי המדיניות המוניטרית מכוונת להחזיר את קצב האינפלציה לאמצע יעד האינפלציה.

במישור הפיסקלי יפורסמו השבוע נתוני התקציב לחודש אוקטובר שצפויים להציג גירעון גבוה יחסית לאור הוצאות המלחמה. הרחבת הממשלה שכפי הנראה הופכת לעובדה תסייע להעברת התקציב ללא הרחבה משמעותית בגירעון, מה שיתמוך בתשואות באפיקים הארוכים.

בשבוע שעבר פורסמה תוכנית הגיוס לחודש נובמבר. מהתוכנית עולה כי לראשונה יונפקו אגרות חוב לא צמודות לתקופה של 20 שנה. הנפקה זו תתמוך כפי הנראה בתשואות הנוכחיות (ואף בירידת תשואות) באפיק השקלי.

הורדת הריבית השפיעה לחיוב על שערי החליפין של המטבעות הזרים מול השקל כשבשבוע האחרון פוחת השקל מול סל המטבעות ב-0.48%, מול הדולר ב-0.37% ומול האירו ב-0.82%. המשך הורדת הריבית צפוי לתמוך בפיחות השקל אולם הנתונים הכלכליים הטובים במשק הישראלי תוך כניסת כסף זר ממתנים השפעה זו וממשיכים לתמוך בשקל מול המטבעות העיקריים.

הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם השלישית ברציפות ברמה של 5.25%. הבנק מציין כי מדד הליבה ממשיך לעלות אולם הירידה במחירי הנפט הגולמי הביא לירידה במדד המחירים הכללי. השווקים מגלמים הערכה כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים.

נתון מהותי נוסף שפורסם השבוע בארה"ב הוא נתוני הצמיחה לרבעון השלישי שהצביעו על צמיחה חלשה של 1.6% והובילו לירידת תשואות באגרות החוב.

פער התשואות בין השחר ל-10 שנים והאג"ח האמריקאי המקביל המשיך להצטמצם השבוע ועמד על כ-1.16% אולם בסוף השבוע (עם פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השלישי) התרחב מעט ל- 1.28% (5.95% בשחר לעומת 4.67% באג"ח האמריקאי) עדיין מדובר ברמה נמוכה שתקשה על השגת רווחי הון.

למרות זאת במידה והתשואה בארה"ב תישאר ללא שינוי, הנתונים הכלכליים החיוביים שפורסמו בשבוע שעבר יתמכו בהמשך ירידת התשואות ולצמצום בפער התשואות בין ישראל לארה"ב. (המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב- 0.6% בספטמבר, הפדיון בענפי המסחר והשירותים כמו גם נתוני הייצוא והייבוא שממשיכים לעלות).

בשבוע האחרון נרשמו עליות שערים באגרות החוב השקליות שהתחזקו לאורך המח"מ. בולטת במיוחד העלייה באגרת הארוכה לטווח של 10 שנים 2683 עם עלייה של כ- 0.8% וירידה בתשואה לכ-5.9%.

גם באגרות הצמודות למדד נרשמו עליות שערים, בעיקר בטווחים הארוכים, למרות התחזיות להמשך המדדים הנמוכים (מדד שלילי בחודש הקרוב). עליות אלו מוסברות בהערכה כי ירידת התשואות באגרות השקליות מביאה את התשואות באפיק הצמוד להיות אטרקטיביות למרות הציפייה למדדים נמוכים.

מסקנות והמלצות:

אנו עדיין סבורים כי באפיק השקלי יש להחזיק אגרות חוב בטווחים הבינוני-קצר שיהנה מהפחתת הריבית ומהמדדים הנמוכים (שלילים) עד סוף השנה. לגבי האפיק הצמוד, המדדים השלילים ימשיכו להעיק על הטווחים הקצרים ולכן עדיף להחזיק מח"מ ארוך וכאן קיימת עדיפות לאג"חים הקונצרניים בעלי מח"מ ארוך עם תשואה עדיפה על פני האג"ח הממשלתי, כשהסיכון באחזקה אינו גבוה משמעותית ברמת הפרמיה המתקבלת.

נציין, שוק ההון תומך בגישה זו ולראייה ההצלחה בהנפקת אגרות החוב הבלתי סחירות של פז בשבוע שבעבר שנסגרה בריבית של 5% (לא כולל תוספת ריבית של 0.2% עד לרישום למסחר, מח"מ 4.8). אגרות החוב המדורגות –AA זכו לביקושים ערים ולכן הוגדל הגיוס מכ-700 מיליון שקל לכ-2.2 מיליארד שקל.

ההיגיון מאחורי הביקוש הגדול הוא פער התשואה מול האג"ח הממשלתי שנסחר בכ-3.7%. (מלבד העובדה החשובה לא פחות שאגרות חוב סחירות מח"מ ודירוג דומה נסחרות בבורסה בתשואה של 4.6% כך שעם הרישום למסחר שצפוי בחודשים הקרובים ירשם רווח הון גדול).

* הכותב הינו גדי ברקו, אנליסט מחלקת המחקר דש איפקס.