השוק הסולידי: ממשיכים להעדיף את השקלי הארוך

גדי ברקו מד"ש איפקס מציג תחזית והמלצות למשקיעים בשוק הסולידי בתקופה הקרובה. מעריך, כי המדדים השליליים הצפויים בחודשים הקרובים ימשיכו להעיק על הצמודים הקצרים
גדי ברקו |

כפי שציינו בעבר, הארכת המח"מ באפיק השקלי יצרה תשואה עודפת על הטווח הקצר (עם פער תשואה של כ-0.2%-0.4%) ואנו ממשיכים להעדיף את הטווח הארוך, במיוחד לאור הסבירות להורדת ריבית בקרוב.

יחד עם זאת, לאור הצמצום בפערי התשואות מול ארה"ב, הסיכוי לרווחי הון מיידיים קטן ועודף התשואה מול הטווח הקצר יושג כתוצאה מהתשואה העודפת.

באפיק הצמוד, המדדים השליליים שצפויים בחודשים הקרובים ימשיכו להעיק על האפיק הצמוד הקצר. לכן, אנו ממשיכים להמליץ להחזיק בחלקו הארוך של המח"מ באמצעות אג"ח קונצרני מדורג המקנה עדיפות בתשואה.

הרקע והנתונים: להתחזקות השקל של הימים האחרונים משמעות נרחבת בשווקים, החל מהשפעה שלילית על האינפלציה (בעיקר דרך סעיף הדיור), שמשפיעה כמובן על האטרקטיביות של אגרות החוב הצמודות והשקליות וכלה בהשפעה על המשק בכלל עם פגיעה הולכת ומחריפה ביצואנים.

במישור הפיסקאלי, גירעון ספטמבר הסתכם בכ-3.1 מיליארד שקל ומתחילת השנה עודף של 2.6 מיליארד. הגירעון הגבוה בספטמבר נובע מהוצאות המלחמה ומהקדמת תשלומים בשל החגים, כשבהסתכלות שנתית נראה כי הגירעון יהיה נמוך מהתחזיות.

במישור המוניטארי, ירידת הדולר והירידה במחירי הדלק מביאים להערכה, כי אנו צפויים לשני מדדים שליליים בחודשים ספטמבר (0.5%-) ואוקטובר (0.2%-) וכי גם עד סוף השנה ירשם מדד שלילי, כך שמדד המחירים בשנת 2006 צפוי לעמוד על כ-1%. המסקנה המתבקשת היא שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית, ובמיוחד לאור התבטאויות קודמות שלו, כשאמר שהחטאה של יעד האינפלציה "מלמטה" חמורה לא פחות מהחטאה "מלמעלה".

נציין, כי הנגיד חושש ממהמורות בהעברת התקציב ומאי הוודאות הפוליטית הנובעת ממנו, אולם הנתונים הכלכליים שמצדיקים הורדת ריבית יובילו להפחתת הריבית רק בסוף החודש (ולא קודם לכן כפי שהועלו ספקולציות שונות).

בארה"ב נרשמו ירידות שערים באג"ח (עלייה בתשואות) בעקבות פרסום נתוני שוק העבודה שהראו כי שוק העבודה חזק והצביעו על ירידה בשיעור האבטלה. לאור זאת, יתכן כי הבנק המרכזי ידחה את הפחתת הריבית למחצית השנייה של שנת 2007. הנגיד האמריקני ציין בשבוע שעבר ששוק הדיור רושם תיקון, שיפגע כמובן בצמיחה, ובמקביל שקצב האינפלציה עדיין גבוה מהרצוי. סגן הנגיד ציין כי הוא מודאג יותר מהאינפלציה מאשר ההאטה בצמיחה.

פער הריבית ארה"ב מול ישראל עומד על כ- 1.5% ירידה משמעותית של 0.2% לעומת שבוע שעבר, הצמצום בפער הריבית יקשה להשיג רווחי הון מהירים באפיקים השקליים. באירופה, העלה ביום חמישי הבנק המרכזי את הריבית על האירו לרמתו הגבוהה ביותר בשנים האחרונות ל- 3.25%. העלאת הריבית הייתה צפויה, וההסבר לה הוא חששות הבנק מעלייה בקצב האינפלציה.

בעולם אנו עדים לירידה במחירי הנפט למרות תחילתן של הודעות על קיצוץ בתפוקה בקרב מדינות אופ"ק (אם כי עדיין לא מצד ערב הסעודית שהיא הגדולה בקרטל).

נציין, כי בשבוע האחרון רשם האפיק השקלי עליות שערים של כ-0.5%, ובדומה לכך נרשמו עליות שערים דומות גם באפיק הצמוד (בעיקר בחלק הארוך של הטווח עם עליות של 1% באג"ח הארוך מאוד). יש לציין עוד, כי עליות השערים בחלק מהאג"חים בטווח הקצר (כגון 4702) מפתיעות לאור תחזיות המדד השליליות ומוסברות בתשואה ריאלית גבוהה גם לאחר המדדים השליליים.

*מאת: גדי ברקו, אנליסט ממחלקת המחקר של "דש איפקס".

*הערה: אין לראות כתבה המלצה לפעולה כלשהי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.