גדי ברקו ממליץ: להאריך את המח"מ באג"ח

הציפיות העולות משוק ההון הן לאינפלציה של 1.5%. ברקו סבור כי כדאי להאריך את המח"מ על ידי רכישת אג"ח קונצרני מדורג באפיק הצמוד, המקנה עדיפות בתשואה
גדי ברקו |

באפיק אגרות החוב צמודות המדד, הציפיות העולות משוק ההון הן לאינפלציה של 1.5% בשניים עשר החודשים הקרובים. כלומר, מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. ציפיות אלו יחד עם המדד השלילי שצפוי בחודש ספטמבר לוחצים על האפיק הצמוד הקצר.

המסקנה הבולטת הינה כי יש להאריך את המח"מ, שכן כל האינדיקטורים תומכים בירידת תשואות. אנו אכן ממליצים להאריך את המח"מ אולם לבצע זאת באמצעות אג"ח קונצרני מדורג באפיק הצמוד, המקנה עדיפות בתשואה. גם באפיק השקלי מומלץ להאריך את המח"מ לכיוון הבינוני-ארוך, שכן ה-Spread בינו לבין האג"ח האמריקני עומד על כ-1.7% והפער הזה צפוי להצטמצם.

ונשוב לסכם את הנתונים שהובילו למסקנות אלה. שלושה אירועים בולטים התרחשו השבוע בשווקים בארץ ובעולם: ירידה במחיר הנפט לרמה של כ-60 דולר לחבית, התחזקות השקל מול המטבעות העיקריים בכ-1%, והירידה החדה בתשואות האג"ח האמריקאיות לרמה של 4.59% בטווח של 10 שנים. במישור הפיסקאלי לא נרשמו אירועים מיוחדים השבוע. העברת התקציב בממשלה הורידה לפי שעה מסדר היום את נושא התקציב, אולם יש לזכור כי עדיין קיימים מכשולים לא מעטים לאישור התקציב בכנסת, מכשולים שיצופו אל פני השטח לקראת סוף השנה.

היום צפוי בנק ישראל להודיע על הריבית לחודש הבא, הנגיד צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי - כשלמעשה כל הפרמטרים תומכים בהותרת הריבית על כנה (ואפילו בהורדת ריבית): שע"ח של השקל ממשיך להתחזק מול המטבעות העיקריים. מחירי הנפט ממשיכים לרדת, כשהיום רושם הנפט את מחיר השפל שלו בחצי השנה האחרונה ומחירו יורד אל מתחת ל-60 דולר לחבית (Light Crude). כמות הכסף (M1) ממשיכה לרדת ולאחר ירידה של 0.8% באוגוסט צפויה ירידה נוספת גם בספטמבר. השקל ממשיך להפגין איתנות ובשבוע האחרון התחזק מול המטבעות העיקריים. גורמים אלו מפיגים את הלחצים האינפלציוניים ולפיכך תורמים להותרת הריבית על כנה. בנוסף הותרת הריבית בארה"ב על כנה ברמה של 5.25% מחזקת את הערכתנו כי הריבית תיוותר על רמה דומה לחודש הקודם.

בשבוע האחרון התחזק השקל מול סל המטבעות ב-1.1%, כשמול הדולר התחזק השקל ב-1.1% ומול האירו ב-1.2%. גם בעולם, נחלש הדולר מול המטבעות העיקריים, מול האירו בכ-1% ומול היין בכ-1.4%.

הבנק המרכזי האמריקני הותיר ביום ד' (בפעם השנייה) את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. מהודעת הבנק עולה, כי מסתמנת האטה בצמיחה הכלכלית על רקע ההאטה בשוק הנדל"ן. הבנק מציין אמנם כי חלה עלייה באינפלציה וכי מחירי האנרגיה וחומרי הגלם האחרים יחד עם הניצולת הגבוהה בקווי הייצור הם בעלי השפעה אינפלציונית חיובית, אולם לחצים אינפלציוניים אלו צפויים להתמתן על רקע מחירי האנרגיה היורדים והשפעת המדיניות המוניטרית (17 העלאות הריבית עד לאחרונה).

הדעה הרווחת בעולם היא, כי העלאת הריבית בארה"ב הסתיימה ואנו נמצאים בפתחה של הורדת ריבית במהלך הרבעון הראשון של 2007.

התוצאה הייתה - עליית מחירים (ירידת תשואה) כשהאג"ח ל-10 שנים רושמת עליות שערים וירידת תשואות מ-4.79% ל-4.59%. (רווחי הון של כ-2%). בשבוע האחרון רשם האפיק השקלי תשואה של 0.2%-1% שהתחזקה לאורך המח"מ.

גם באפיק הצמוד נרשמו עליות שערים כשהמח"מ הקצר רושם ירידות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.