המומנטום שמאחורי המחירים
בשנים האחרונות, מאז החלה הגישה הטכנית לחלחל לתודעתם של המשקיעים, הפכו מדדי העוצמה למיניהם להיות פופולאריים עד לזרא. כה מקובלים הפכו עד שהם מקבלים משקל גבוה יותר מהגרף עצמו. ומדוע הפכו הם לאוראקל מדלפי? משום שמדדי העוצמה אמורים לחזות את כיוונו של השוק. פשוט כך. לספק את האיתותים והאינדיקציות טרם קרה הדבר בשוק עצמו.
עקרונית נחלקים הכלים הסטטיסטיים לשתי משפחות מרכזיות: העוקבים והמקדימים. הכלים העוקבים, דוגמת ממוצעים נעים, אמורים לספק את האינדיקציות אחרי ההיפוך עצמו, ואילו משפחת המקדימים, דוגמת מדדי המומנטום – לפני. והמשקיע שאצה לו הדרך לאן יפנה ובמי ייוועץ? ברור – במקדימים. אלא שלמשפחה הזאת אין רק יתרונות אלא גם חסרונות. והחיסרון המרכזי הוא מידת אמינות נמוכה. לכן, שומה על המשקיע לנהוג בהם מידה לא מבוטלת של חשדנות וזהירות.
אני יכול להעיד על עצמי שאיני חסיד גדול של מדדי המומנטום למיניהם. מדדי עוצמה ומהירות, מדדי כיוון ומדדים סטוקסטיים למיניהם, מקבלים אצלי יחס של בנים חורגים ומשקל נמוך יחסית במשוואה הטכנית שבקצה ההחלטה על כיוונו המשוער של השוק. הפנייה אליהם נעשית בשלב האחרון של הניתוח.
במצבי שוק מסוימים, אני מעדיף להתעלם מהם לחלוטין. במצבים אחרים מידת ההשפעה שלהם על תהליך קבלת ההחלטות - נמוך יחסית. הלך המחשבה הגורס ריצה מיידית למדדי מומנטום, בלי בדיקה ראשונה ומקיפה של התנהגות המחירים, הסקת מסקנות והבנה ברורה של המידע הנמסר מהגרף, הוא הלך מחשבה שגוי ומעיד על חוסר הבנה בסיסי של השיטה. בסופו של דבר, מדדי המומנטום למיניהם אינם אלא כלים סטטיסטיים המייצגים נגזרת שנייה ושלישית של המחירים עצמם.
מן הריקושטים והתגובות אותם אני מקבל, הבינותי כי הלך המחשבה שהתפתח בשוק שלנו, שבו רזי הטכניקה עדיין בחיתולים, הוא שככל שאתה נוטה להשתמש יותר במדדים אלה, מתאמץ לחשב את רמותיו של מדד העוצמה היחסית ולהסיק מסקנות, סביר להניח כי הניתוח שלך יהיה מדויק ונכון יותר. שטויות במיץ. אם אתה יודע לקרוא מחירים, ומבין משמעותם של התנהגויות יומיות ותוך יומיות מהן, מידת ההזדקקות שלך למדדים אלה תלך ותקטן עם שיפור המיומנות.
בשלב מסוים אתה מפתח את היכולת לגזור את התנהגותם של מדדי המומנטום למיניהם על סמך התנהגות המחירים. אתה לומד לזהות כמעט בעל פה מצבים בהם יימצאו מדדים אלה ברמות נמוכות או לחילופין ברמות גבוהות לאחר תקופה של עליות.
לא צריך להיות טכנאי דגול או עתיר ניסיון כדי ללמוד זאת. צריך להכיר ולהבין את מדדי המומנטום השונים סוגי ההתנהגויות המאפיינים אותם ומספר דרכי ניתוח בסיסיות.
עם זאת, הרי שבמצבים מסוימים, קשה להחליט אנה פניו של השוק. המעלה או מטה. קשה לגייס רק על סמך קריאת המחירים משקל ראיות מספיק שייטה את הכף באופן משביע רצון לכיוון זה או אחר. מצבים אלה, בהם המחירים אינם ברורים די הצורך ואתה עומד נבוך לנוכח הנתונים הסותרים, הם המצבים בהם כדאי שתתחיל להביט על מדדי המומנטום.
מהם מדדי המומנטום
מטרתם הכללית של מדדי המומנטום השונים היא למדוד את מהירות המחירים ולהתריע מבעוד מועד על היפוכי מגמה קרבים. זהו למעשה מונח כללי ביותר. את מדדי המומנטום הכוללים בין היתר כלים כגון RSI , MACD, ROC שייסקרו כאן בכתבות הקרובות, אפשר להמשיל לפירות. לכל אינדיקטור, כמו לכל פרי, יש את הסגולות ואת התכונות הייחודיות לו. בדיוק באותו אופן בו תהיה קבוצת פירות מסוימת מתוקה יותר מן השנייה, תזדקק לתקופת הבשלה ארוכה יותר ולמזג אוויר שונה, כך מדדי המומנטום השונים. חלקם יעבדו טוב יותר או טוב פחות במצבי שוק שונים.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.