ניתוח טכני: דולר שקל - עם הראש מעל למים
פריצתה של רמת 4.6 שקלים לדולר, היתה אמורה להניע מהלך ובמסגרתו יגיע הדולר לרמת 4.9 שקלים. זאת משום שבמהלך של כשנתיים תמימות, דשדש המטבע האמריקאי בין רמות של 4.3 – 4.6 שקלים לדולר. אלו היו גם הערכותי מיד עם הפריצה. לפחות לפי שעה אין זה כך.
הדולר התחזק עד לרמת שיא של 4.74 ומשם, במהלך השבועות האחרונים החל לסגת עד שנבלם ברמת 4.58 שקלים. השאלה המרכזית היא האם בלימה זו מייצגת אתנחתא זמנית או שמא מדובר בנקודה שמעידה על חיסולה המוחלט של מגמת העלייה.
קצר ולעניין
מיד עם הפריצה הערכתי שהכיוון הוא כלפי מעלה וכי יעדים של 4.70 ל-4.75 אמורים להיות מושגים בטווח הזמן הקצר. דבר זה אירע. אלא שמנקודה זו החל הדולר לסגת. ברמת העיקרון הרי שהמגמה הראשית היתה ועודנה מגמת עלייה ברורה. גל הירידות האחרון לא שינה אותה ומבחינה זו הרי שהכיוון אמור להיות עדיין כלפי מעלה.
המגמה שעברה שינוי היא המגמה המשנית שכן מזה כשמונה שבועות מתעקש הדולר להיחלש במידה זו או אחרת מול השקל. גם זו עדיין אינה סיבה טובה דייה כדי לקבוע שרמת 4.74 שקלים לדולר היא בבחינת הפסגה האחרונה. אלא שיש לקבוע עבור הדולר את גבול הירידה הלגיטימית. אותו גבול שחצייתו כלפי מטה יערער את יכולתנו להבין את הכיוון הכללי.
כאשר המגמה המשנית נעה כנגד המגמה הראשית הרי שהיא מוגדרת כתיקון טכני. תיקון טכני הוא תנועה כנגד כיוון המגמה, המחסלת בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי שקדם לה. אם נביט על הגרף הרי שהמהלך הרציף האחרון החל ברמה של 4.4694 שקלים והסתיים ברמה של 4.7414 שקל לדולר.
תיקון טכני זה אמור להיבלם ברמות שבין 4.63 ל-4.57 שקל לדולר. טווח זה מייצג תיקון טכני שבין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. בלימה ברמות הללו אמורה להזניק את הדולר לפסגה גבוהה מרמת 4.74. רק שבירה מטה של רמת 4.57 תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינויין.
תמיכות והתנגדויות
כדי לשמור על הגחלת חייב הדולר להשאר מעל לרמת 4.59 ל-4.60 שקלים לדולר. יכולת זאת תעלה מהותית את הסבירות ולפיה התיקון הטכני תם וכי פניו של הדולר אמורות להיות כלפי מעלה. כדי לפרוץ ולהתחיל מהלך עליות משמעותי, על הדולר לעבור את רמת 4.6510. אירוע זה יעיד בסבירות גבוהה על תחילתה של מגמת עלייה וסבירות גבוהה ולפיה רמת 4.74 שקלים לדולר עומדת בסכנת שבירה.
הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
