שבוע אירועים עמוס מחכה לסיטי: מג'וליאני עד לרב לאו
חודש ספטמבר הפך לעמוס במיוחד עם אירועים השנה. תקופת החגים ש"תופסת" את כל אוקטובר זירזה את החברות לכנס ולארח בספטמבר. מי לא יהיה בסיטי התל אביבי השבוע? מרודי ג'וליאני, ראש העיר של ניו יורק לשעבר, דרך נתניהו ואולמרט עם הרב לאו שנפגשים תחת קורת גג אחת אצל אוריאל לין בועידה הכללית ה-45 של אגוד לשכות המסחר. עמוס מאוד ויש גם נתוני מאקרו.
יום שישי 16/09/05
מדד סנטימנט הצרכן יתפרסם כמדי חודש בחודשו על ידי אוניברסיטת מישיגן. המדד הוא כלי בדיקה מפורסם לתחושות של האמריקנים לגבי היקפי הצריכה שלהם בטווח הקרוב והבינוני.
יום ראשון 18/09/05
שלושה ימים שבהם יתארגנו מאות סוכני ביטוח לדון בהשלכות של רפורמת בכר ובמצב העסקים באילת. יהיה מעניין - בטוח.
בכנס של פריסקייל ישראל שיערך במשך שלושה ימים בסינמה סיטי צפויה תצוגת תכלית של הטכנולוגיה של חברת השבבים. מבטיחים שם: UWB ,Zigbee, מערכות בידור משולבות, מכוניות חושבות ובתים חכמים ועוד.
גרמניה הולכת לבחירות והקאנצלר שרדר יבקש לקבל מנדט חוזר מציבור הבוחרים בגרמניה.
יום שני 19/09/05
חברת Symantec תכנס אירוע שיקרא: סימנטק ויז'ן 2005 דה נקסט דסטיניישן במלון הילטון תל-אביב. האורח המרכזי: פיטר פרקר, Symantec EMEA, VP Emerging Markets.
יום שלישי 20/09/05
ענקית המחשוב פוג'יטסו-סימנס משיקה נציגות שתפעל בארץ. אירוע ההשקה יתקיים במהלך כנס השותפים העסקיים שייערך בנוכחות סגן נשיא ומנהל אזור ארצות בנלוקס ,יוון וישראל, Dirk De Waegeneire.
אופיר טורס מבטיחה לחשוף שירות חדש ומהפכני בתחום התיירות שילווה את הנוסע לחו"ל ואת בני משפחתו לפני הנסיעה, במהלך הנסיעה ולאחריה, ויכלול מגוון רחב של שירותים מכל מקום בעולם ולכל מקום בעולם.
אוריאל לין עושה את זה: באסיפה הכללית של אגוד לשכות המסחר הוא יכנס תחת אותה קורת גג אחת את. שר האוצר הנכנס אהוד אולמרט, שר האוצר שיצא, ח"כ בנימין נתניהו, הנגיד פרופ' סטנלי פישר, ולשלום בית בין האורחים יגיע - הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לתל-אביב יפו.
החלטת נגיד הבנק האמריקני, יו"ר הפדראל ריזרב תתקבל בתום ישיבת ה-FOMC. הריבית צפויה אמנם לעלות בשיעור של 0.25%, אך השווקים יהיו דרוכים אחרי מוצא פיו, וההחלטה.
יום רביעי 21/09/05
חברת נס טכנולוגיות מארחת את ראש עיריית ניו יורק לשעבר - רודי ג'וליאני בתל אביב. הסיטי צפוי להיות גועש במיוחד, כנשיא החברה רביב צולר ויו"ר החברה, אהרון פוגל, יפגשו עם האישיות הכריזמתית.
אירוע ההשקה של שותפות היטאצ'י בישראל. באירוע יחשפו בשרתון סיטי טאואר שברמת גן גם ה"בייבי מייקי", הכונן הקטן בעולם ועוד ועוד.
יום חמישי 22/09/05
מדד האינדיקטורים המובילים של ארה"ב יתפרסם וישפוך אור על כיוון הכלכלה הגדולה בעולם. המדד כולל שילוב משוקלל של נתונים פיננסיים רבים מה שמגביר את הרלוונטיות שלו.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
