נפט
צילום: iStock

האם קרנות הגידור מורידות את מחיר הנפט?

התחזיות האופטימיות לביקוש לזהב השחור מול המציאות שבה מדינות מתקשות להתאושש, ככל הנראה הביאו את קרנות הגידור להמר נגד מחיר הסחורה, שבשבוע שעבר ירדה בלמעלה מ-9%
ארז ליבנה | (2)

אחד האינדיקטורים הטובים ביותר לטרנדים כלכליים, הוא התנהגות מחירי הנפט. למה? פשוט. יותר נפט שדורשים בשווקים, אומר שישנה פעילות כלכלית ענפה יותר. המחיר נקבע כתוצאה מכמות הנפט הקיים במלאים, מול כמות הנפט החזויה לעוד 3 חודשים, ביחס לביקוש הנוכחי והעתידי.

אבל כמו כל מניה או סחורה אחרת, כוחות השוק משפיעים עליה מכיוונים שונים. עכשיו, ישנן הערכות לפיהן קרנות גידור ביצעו שורט נגד החוזים העתידיים של הנפט, בשל העובדה שהכלכלה העולמית לא מתאוששת.

בשבוע שעבר, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי ירדו מרמה של 43.5 דולר לחבית, לרמה של 39.5 דולר לחבית. ירידה של כ-9%. החוזים על הנפט מסוג ברנט ירדו בשיעור דומה, מרמה של 46.5 דולר ל-42.3 דולר לחבית. בכל מקרה, למרות שהנפט היה בשיא בינואר, מאז התפרצות הקורונה הוא מתקשה להישאר מעל ה-40 דולר לחבית.

התפתחות מחיר הנפט (WTI) בעשור האחרון

 

הסיבה המרכזית לירידות של השבועות האחרונים הינה העודף הקיים במחסנים. זה חוזק על ידי ההודאה – הכנה יש לציין – של קרטל הנפט בראשות סעודיה, שהודה בחודש האחרון כי התחזיות להתאוששות כלכלית והצפי לצריכת נפט היו אופטימיות מדי. בתחזית החצי שנתית למחצית השנייה של 2020, לא מעט אנליסטים בשוק חזו שיהיו חוסרים גדולים של נפט לקראת סוף השנה. בינתיים, זה לא קורה.

 

הדבר השני שראוי לציין, הוא שבתחילת המגפה, סעודיה ורוסיה נכנסו למלחמת מחירים – שבה סעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם הגדילה משמעותית את תפוקת הנפט – מה שהביא באפריל לקריסת המחירים לראשונה בהיסטוריה מתחת ל-0 דולר לחבית. המחירים תיקנו לקראת פקיעת החוזים, אבל הנזק כבר נעשה. עכשיו הם פשוט הודו שהם טעו שוב. בלי קשר, המחיר השלילי הוביל לזעזוע בשווקים, שאת משמעותו התעשייה עצמה טרם הבינה על בורייה.

 

השוק שעליו בנתה תעשיית הנפט שיוציא אותה מהתחתית זה השוק האמריקאי. בינתיים, ארצות הברית לא מתאוששת. להפך. המגפה מכה שם ללא רחם, כשהתחזיות לתמותה מהמגפה עלתה מ-200,000 בני אדם עד נובמבר, ללמעלה מ-400,000 עד סוף השנה.

 

עוד נושא שמכביד על מחיר הנפט הוא הקונטנגו, או הפער שבין מחיר הסחורה בעת שנרכש לבין תאריך האספקה, מעיד כי יש יותר מדי נפט בשווקים. הקונטנגו, לפי האנליסט ג'ון קמפ מרויטרס, עמד על 0.48 דולר לחבית במחצית הראשונה של השנה. הפער הזה צפוי כרגע לעלות לסביבות 2 דולר לחבית מנובמבר הקרוב ועד מאי 2021.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

"המצב הוביל לכך שמנהלי קרנות הגידור סבורים שמחירי הנפט ימשיכו לרדת", אמר קמפ. "הקרנות הגבירו את השורטים על הסקטור בחודשיים האחרונים".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נהגוס 06/09/2020 15:28
    הגב לתגובה זו
    בינתיים נהגים ממלאים בנזין כרגיל ובגלל הקורונה חלק מהאנשים עברו מנסיעה באוטובוס לנסיעה ברכב הפרטי.
  • 1.
    שמוליק 06/09/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    שהגיעו לשיאים שניה לפני התפוצצות הבועה
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.