קידוח נפט גז אנרגיה גז
צילום: Istock

מודיעין אנרגיה: הסכם אופציה לרכישת עד 15% מרישיון ימי בדנמרק

בנוסף, מנהלת מו"מ לקבלת אופציה לרכישת 20% מהזכויות בפרויקט לחיפושי נפט וגז מול חופי אנגליה. היקף העסקאות - עד 366 אלף דולר
ערן סוקול |

שותפות מודיעין יהש 6.86%  מדווחת כי התקשרה בהסכם אופציה לרכישת זכויות בפרויקט לחיפושי נפט וגז בשטחים ימיים בים הצפוני מול חופי דנמרק, וכן על כך שהיא מנהלת מו"מ לקבלת אופציה לרכישת זכויות בפרויקט לחיפושי נפט וגז מול חופי אנגליה. היקף העסקאות, במידה וימומשו - 366-344 אלף דולר.

בפרויקט בשטח דנמרק, מדובר באופציה לרכישת 10%-15% מהזכויות בפרויקט תמורת 44-66 אלף דולר ובפרויקט בשטח אנגליה, הכולל ארבעה רישיונות ימיים, מודיעין מנהלת משא ומתן לקבלת אופציה לרכישת 20% מהזכויות תמורת 300 אלף דולר.

השותפות תממן את רכישת האופציות בפרויקטים בים הצפוני ממקורותיה העצמיים ובכוונתה לזמן אסיפה כללית מיוחדת של בעלי יחידות ההשתתפות, לצורך אישור ההשקעה בפרויקטים.

מנכ"ל השותף הכללי במודיעין אנרגיה, רון מאור: "פרויקטים בים הצפוני נחשבים לבעלי פוטנציאל משמעותי למשאבי גז ונפט, וזאת בשעה שעלויות הקידוח נמוכות בהשוואה לקידוחי מים עמוקים. הפרויקטים בהם אנו בוחנים אפשרות לרכישת זכויות תואמים לאסטרטגיה שמנחה את מודיעין: פעילות במדינות מערביות עם שותפים מקומיים מובילים ובעלי ניסיון; התמקדות באזורים בהם קיימת תשתית ופעילות הפקת נפט וגז, המקצרת באופן משמעותי את פרק הזמן מתגלית להפקה מסחרית ויצירת תזרים; והשקעה בפרויקטים בהם עלויות ההפקה נמוכות, המאפשרת להם להיות ריווחיים גם במחירי נפט נמוכים. מכלול הגורמים הללו מייצר פוטנציאל להחזר השקעה מהיר, ברמות סיכון נמוכות באופן יחסי".

לדברי מאור, "מודיעין מגדרת את הסיכון על ידי רכישת אופציה, אשר תמומש במועד בו רמת אי הוודאות לגבי פיתוח הפרויקטים תפחת, לאור השלמת עיבוד הסקרים הססמיים, וכניסת שותף בעל ניסיון ומומחיות בפרויקט בדנמרק. הכניסה לפרויקטים בים הצפוני נעשית במקביל להמשך פיתוח פעילות הנכסים המפיקים שלנו בקליפורניה. לאחרונה אישרנו ביצוע קידוח אימות בפרויקט Trinidad, בו אנו מפיקים ומוכרים נפט זה כשנה".

הפרויקט בדנמרק

על פי הדיווח, מדובר ברישיון ימי במים רדודים (עומק מים של כ-35 מטר) בשטח של 427 קמ"ר בים הצפוני, כ-220 ק"מ ממערב לחופי דנמרק ובשטחה. חברת הנפט הלאומית של דנמרק מחזיקה ב-20% מהזכויות ברישיון.

בעלי הזכויות הקיימים בפרויקט זה מנהלים משא ומתן לצירוף חברה ציבורית זרה בעלת ניסיון ומומחיות בפרויקטים דומים לזה שבשטח הפרויקט; למודיעין  אופציה לרכישת 10% עד 15% מהזכויות, בתנאים זהים או דומים לאלו שיסוכמו עם החברה הזרה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בשטח הרישיון נערך סקר סייסמי תלת-ממדי (3D). האופציה ניתנת למימוש עד ל-30.11.2019 ומימושה ובוצע במידה ויושלמו, לשביעות רצון השותפות, תכנון הקידוח ועיבוד מחדש של הסקר הסייסמי.

.

תמורת האופציה תשלם מודיעין 44-66 אלף דולר, אשר ישמשו את בעלי הרישיון למימון הפעילות עד תום תקופת האופציה (סכום זה משקף את חלקה הצפוי של מודיעין במימון העלויות עד תום תקופת האופציה).

במידה ומודיעין תבחר לממש את האופציה, השותפות והחברה הציבורית יממנו את הפעילות בשטח הרישיון בשיעור כפול מחלקם היחסי (או שיעור אחר שיוסכם בין הצדדים), עד סיום הקידוח הראשון. במקרה של רכישת 10% מהזכויות, חלקה של מודיעין בעלויות מוערך בכ-3.5 עד 5.5 מיליון דולר, ובמקרה של רכישת 15%, חלקה של מודיעין בעלויות מוערך בכ-5 עד 8.5 מיליון דולר.

בפרויקט זה אין תמלוגי על למדינה או לבעלי הזכויות הנוכחיים ברישיון.

הפרויקט באנגליה

על פי הדיווח, מדובר ב-4 רישיונות ימיים במים רדודים, בשטח כולל של 2,450 קמ"ר בים הצפוני, כ-140 ק"מ ממזרח לחופי אנגליה. מודיעין מנהלת מו"מ להתקשרות בהסכם אופציה לרכישת 20% מהזכויות ברישיונות, וזאת בתמורה ל-300 אלף דולר.

בשטח הרישיונות נערך סקר סייסמי תלת ממדי (3D). תמורת האופציה שתשלם מודיעין תשמש את בעלי הרישיונות באנגליה למימון השלמת עיבוד ופענוח הסקר. מודיעין תוכל לבחור האם לממש את האופציה לרכישת הזכויות עד 60 יום לאחר השלמת העיבוד והפענוח (לפי ההערכות במהלך הרבעון הראשון של 2020).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.