ישראמקו במהלך: תרכוש עם חנ"ל את זכויות ATP בשמשון ב-24.7 מ' ד'
שותפות הנפט ישראמקו יהש מרחיבה את אחיזתה ברישיון 'שמשון' וברישיונות 'דניאל מזרח' ו'דניאל מערב'. אתמול בערב דיווחה שותפות הנפט כי יחד עם חברת חנ"ל ירכשו את הזכויות של חברת ATP אשר פשטה רגל תמורת סכום של 24.7 מיליון דולר.
כחלק מן העסקה תרכוש ישראמקו 26% מהזכויות ואילו חברת חנ"ל, בעל השליטה בשותף הכללי של ישראמקו תרכוש 9% נוספים. החברות ירכשו גם ציוד לטובת קידוחים הנמצא בבעלות ATP. העסקה כפופה לאישור הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים.
לפני כשנתיים הכניסה ישראמקו את חברת ATP האמריקנית כשותפה ברישיונות ויחד הצליחו לאתר תגלית גז של 0.55TCF ברישיון 'שמשון'. עם זאת, על רקע מצבה הפיננסי הרעוע של ATP היא נקלעה לפשיטת רגל ולכן נאלצה למכור את אחזקותיה ברישיונות.
- 6.קופה ראשית 07/01/2013 22:42הגב לתגובה זואם הקידוח כישלון אז מדוע להשקיע ???? אלא אם כן אולי יש הסכם סודי שעלול לסבך את קובי מימון והוא מעדיף לשלם סליחה הציבור ישלם
- 5.הכי ותיק 38 07/01/2013 15:57הגב לתגובה זושנה חדשה אז נא לפתוח שוב את הארנקים.....הנפקה חדשה בדרך הריי לא חלמתם ש קובי מימון ישקיע מ כספו הפרטי הוא לא פרייר אבל שאלת תם למושקעים למחשבה למה לקנות את שטח הקידוח?? הריי הוא לא שווה מוזר
- 4.עכטח 07/01/2013 12:31הגב לתגובה זובכוונה כדי שהמחיר שישולם לחלקה של atp יהיה נמוך,לאחר ביצוע העסקה נקבל את דוח המשאבים המתוקן של שמשון אשר יראה הבדל מהותי לחיוב מזה שפורסם בסיום הקידוח.(מי יקנה בכ25 מליון דולר כאשר התוצאות שליליות),כנל לגבי דוח המשאבים של דניאל,לא סתם עדין לא פורסם.כך או כך עסקה מצויינת לישראמקו ואף יותר לחנל.לגבי הנושים של atp `מכירה באילוץ אינה משקפת את הווי הכלכלי,בודאי לא כאן ועכשיו.
- 3.יאיר 07/01/2013 09:21הגב לתגובה זורק לפני חצי שנה? ומה בדיוק המנהלים "המוכשים" של ישראמקו עושים? מוכרים ביד אחת וקונים ביד השניה?ככה "מפזרים סיכונים" כמו שהסבירו באסיפה הכללית?
- 2.המבין 07/01/2013 08:51הגב לתגובה זוחברים במקום שתשובה נמצא נא להשקיע
- 1.שמודיעין ימכרו את ה 10% גם כן - למימון גבריאלה (ל"ת)אבי 07/01/2013 08:22הגב לתגובה זו

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
