עמית בירמן שיכון ובינוי
צילום: רמי זרנגר

אין מקום באפריקה ששיכון ובינוי לא מסתבכת בו - עכשיו בטנזניה

שיכון ובינוי עדכנה כי רשויות המיסים בטנזניה פשטו על משרדי חברת הבת בבעלותה והעתיקו חומרים ומסמכים
אביחי טדסה | (3)

שיכון ובינוי שיכון ובינוי 2.29% מעדכנת כי בתחילת החודש פקידים מטעם רשות המיסים בטנזניה הגיעו למשרדי סניף טנזניה של חברת RCC, חברה בבעלותה המלאה של החברה הפועלת בין היתר בטנזניה, עם צו המאפשר להם גישה מלאה לכלל חומרי ומסמכי סניף RCC בטנזניה. הפקידים העתיקו חומרים ומסמכים דיגיטליים, זאת לאחר שביום 30.9.2024 הגיעו הפקידים כאמור לאתר עבודה של RCC בטנזניה עם צו דומה והעתיקו חומרים ומסמכים דיגיטליים באתר. לחברה נמסר, כי למיטב ידיעת RCC, הבדיקה הינה על רקע מכירות ציוד שעושה החברה לקראת השלמת פרויקט וסיום הפעילות במדינה זו. החברה הודיעה כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות. 

הפעילות בטנזניה על פי דוחות החברה היא הפסדית מאוד. שיכון ובינוי מפסידה שם גולמית כ-40%, כאשר מדובר בפרויקט אחד לסלילת כביש של 67 קילומטר. היקף הפרויקט כ-247 מיליון שקל ונראה שההפסד בגינו מסתכם ב-100 מיליון שקל. החברה הודיעה בדוחות כי היא מתכוונת לסיים את הפרויקט עד יוני 2024 ולעזוב את הפעילות במדינה. 

 

לא ההסתבכות הראשונה שלה באפריקה

פעילות החברה באפריקה הסבה בשנים האחרונות הפסדים גדולים. שיכון ובינוי עדכנה כי עליה לשלם מס חברות וריבית קנסות בסך כולל של כ-5.4 מיליון דולר עבור רשות המיסים באתיופיה בגין השנים 2021-2022. לאור השינויים בשער הביר (המטבע האתיופי), כעת שווי דרישת התשלום עומד על 2.73 מיליון דולר, החברה טוענת כי דרישת התשלום אינה מבוססת וכי בכוונתה לערער על כך.

בנוסף, החברה עדכנה כי בסוף חודש יולי השנה חברת הבת שלה, SBI International Holdings AG, הגיעה להסדר עם רשות המיסים בקניה לגבי דרישת תשלום מס חברות ומע"מ עבור השנים 2016-2020. במסגרת ההסדר, רשות המיסים בקניה הכירה בהפסדי החברה הבת עד 2020, והם יקוזזו כנגד ההכנסות שנוצרו לחברה מפסיקה לטובתה מול מזמין עבודה ממשלתי. כתוצאה מכך, שומת המס שהוצאה לחברה עבור שנים אלו תבוטל. כמו כן, ההכנסות שהוכרו יפחתו בסכום המע"מ, כ-3.6 מיליון דולר ארה"ב, והחברה הבת תישאר עם יתרת הפסד מועברת של כ-3.3 מיליון דולר ויתרת ניכוי מס במקור של כ-2.2 מיליון דולר לשימוש עתידי.

החברה גם עדכנה כי החברה הבת מתכוונת לפנות לבית המשפט העליון בקניה כדי להסיר צו הקפאה זמני על יתרת כספים בסך 16.8 מיליון דולר שמגיעים לה ממזמין העבודה הממשלתי.

מניית שיכון ובינוי רשמה תשואה שלילית של 12.5% מתחילת השנה. שווי השוק של החברה עומד על 4.9 מיליארד שקל.

מניית החברה בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה מה שקורה שמפסיקים לשלם שוחד באפריקה. הכל עוצר ו 23/10/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה שמפסיקים לשלם שוחד באפריקה. הכל עוצר ומתחרבן הבעיה שלהם שניו להם פרוייקטים במאות מליונים
  • 1.
    הנהלה בעייתית 21/10/2024 16:58
    הגב לתגובה זו
    חירב את החברה
  • עברית 22/10/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    !!
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.