עמית בירמן שיכון ובינוי
צילום: רמי זרנגר

אין מקום באפריקה ששיכון ובינוי לא מסתבכת בו - עכשיו בטנזניה

שיכון ובינוי עדכנה כי רשויות המיסים בטנזניה פשטו על משרדי חברת הבת בבעלותה והעתיקו חומרים ומסמכים
אביחי טדסה | (3)

שיכון ובינוי שיכון ובינוי 3.84% מעדכנת כי בתחילת החודש פקידים מטעם רשות המיסים בטנזניה הגיעו למשרדי סניף טנזניה של חברת RCC, חברה בבעלותה המלאה של החברה הפועלת בין היתר בטנזניה, עם צו המאפשר להם גישה מלאה לכלל חומרי ומסמכי סניף RCC בטנזניה. הפקידים העתיקו חומרים ומסמכים דיגיטליים, זאת לאחר שביום 30.9.2024 הגיעו הפקידים כאמור לאתר עבודה של RCC בטנזניה עם צו דומה והעתיקו חומרים ומסמכים דיגיטליים באתר. לחברה נמסר, כי למיטב ידיעת RCC, הבדיקה הינה על רקע מכירות ציוד שעושה החברה לקראת השלמת פרויקט וסיום הפעילות במדינה זו. החברה הודיעה כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות. 

הפעילות בטנזניה על פי דוחות החברה היא הפסדית מאוד. שיכון ובינוי מפסידה שם גולמית כ-40%, כאשר מדובר בפרויקט אחד לסלילת כביש של 67 קילומטר. היקף הפרויקט כ-247 מיליון שקל ונראה שההפסד בגינו מסתכם ב-100 מיליון שקל. החברה הודיעה בדוחות כי היא מתכוונת לסיים את הפרויקט עד יוני 2024 ולעזוב את הפעילות במדינה. 

 

לא ההסתבכות הראשונה שלה באפריקה

פעילות החברה באפריקה הסבה בשנים האחרונות הפסדים גדולים. שיכון ובינוי עדכנה כי עליה לשלם מס חברות וריבית קנסות בסך כולל של כ-5.4 מיליון דולר עבור רשות המיסים באתיופיה בגין השנים 2021-2022. לאור השינויים בשער הביר (המטבע האתיופי), כעת שווי דרישת התשלום עומד על 2.73 מיליון דולר, החברה טוענת כי דרישת התשלום אינה מבוססת וכי בכוונתה לערער על כך.

בנוסף, החברה עדכנה כי בסוף חודש יולי השנה חברת הבת שלה, SBI International Holdings AG, הגיעה להסדר עם רשות המיסים בקניה לגבי דרישת תשלום מס חברות ומע"מ עבור השנים 2016-2020. במסגרת ההסדר, רשות המיסים בקניה הכירה בהפסדי החברה הבת עד 2020, והם יקוזזו כנגד ההכנסות שנוצרו לחברה מפסיקה לטובתה מול מזמין עבודה ממשלתי. כתוצאה מכך, שומת המס שהוצאה לחברה עבור שנים אלו תבוטל. כמו כן, ההכנסות שהוכרו יפחתו בסכום המע"מ, כ-3.6 מיליון דולר ארה"ב, והחברה הבת תישאר עם יתרת הפסד מועברת של כ-3.3 מיליון דולר ויתרת ניכוי מס במקור של כ-2.2 מיליון דולר לשימוש עתידי.

החברה גם עדכנה כי החברה הבת מתכוונת לפנות לבית המשפט העליון בקניה כדי להסיר צו הקפאה זמני על יתרת כספים בסך 16.8 מיליון דולר שמגיעים לה ממזמין העבודה הממשלתי.

מניית שיכון ובינוי רשמה תשואה שלילית של 12.5% מתחילת השנה. שווי השוק של החברה עומד על 4.9 מיליארד שקל.

מניית החברה בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה מה שקורה שמפסיקים לשלם שוחד באפריקה. הכל עוצר ו 23/10/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה שמפסיקים לשלם שוחד באפריקה. הכל עוצר ומתחרבן הבעיה שלהם שניו להם פרוייקטים במאות מליונים
  • 1.
    הנהלה בעייתית 21/10/2024 16:58
    הגב לתגובה זו
    חירב את החברה
  • עברית 22/10/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    !!
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.