יקי נוימן מנכל דוראל
צילום: מיכה לובטון

דוראל אנרגיה: הסכם מימון בהיקף 30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק

חברת האנרגיה המתחדשת מדווחת על הסכם מימון לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי; עלות ההקמה הכוללת מוערכת ב-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על 70%; הספק הפרויקט הוא 60 מגה-וואט
רוי שיינמן |

דוראל אנרגיה  דוראל אנרגיה 6.07% מדווחת על הסכם מימון בהיקף של כ-30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי. לפי ההסכם, המימון יורכב משלוש הלוואות בסך כולל של כ-30 מיליון אירו, אשר רובו יועמד ל-20 שנים, חלקו ל-10 שנים ומקצתו ל-5 שנים. המימון יישא ריבית בסיס (CIBOR 3M) + מרווח (1.5%-1.95%).

עלות ההקמה הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על כ-70%. בנוסף, לחברה יש אפשרות לפירעון מוקדם ללא עמלה של החוב לאחר 5 שנים ממועד ההפעלה המסחרית של הפרויקט, שחזוי לשנה הנוכחית. ההכנסות השנתיות החזויות מהפרויקט הן בגובה של 30 מיליון שקל, כאשר ה-EBITDA השנתי החזוי עומד על 27 מיליון שקל וה-FFO השנתי החזוי על 20 מיליון שקל.

דוראל נכנסה לדנמרק בשנת 2021 כאשר חתמה על הסכם מסגרת עם חברת ייזום וניהול דנית להקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט (DC), ובעלות של 200 מיליון אירו. במסגרת ההסכם, חברת הבת דוראל דנמרק רכשה מספר חברות פרויקט ייעודיות המחזיקות בזכויות על פרויקטים בסך מצטבר של 90 מגה-וואט אשר קיבלו אישורים מקדמיים לחיבור לרשת או שצפויים לקבלם בקרוב. 

דנמרק רוצה להגיע ל-100% צריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 וכן להפחית את פליטות גזי החממה מייצור חשמל ב- 70% עד שנת 2030. כמו כן האיחוד האירופי אישר תכנית מכרזים וסובסידיות (במתווה של תעריף CFD  - Contract for Difference לתקופה של עד 20 שנה) ליצרני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ) בהיקף של כ- 3 מיליארד קרונות דניות (כ-400 מיליון אירו).

"התקשרות במזכר ההבנות למימון פרויקט Urup בדנמרק מהווה אבן דרך חשובה לקראת הקמתו של פרויקט החברה בדנמרק ופעילות החברה באירופה ומשקפת את הבעת האמון של המוסדות הפיננסים ביכולות הביצוע של החברה", מסר מנכ"ל החברה, יקי נוימן.

לצד זאת, דוראל מציגה התקדמות בפרויקט הגדול ביותר שלה, פרויקט אינדיאנה, שהספקו הכולל הוא 1.6 ג'יגה וואט, מה שהופך אותו לאחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב בכלל. "זה פרויקט הדגל שלנו. הייחודיות שלו הוא שהוא פרויקט בייזום שלנו מהיום הראשון בכל השלבים", מסר נוימן בראיון לביזפורטל. "מעבר לפרויקט הזה יש לנו פרויקטים נוספים במזרח ארה"ב - אוהיו (Great Bend) בהיקף של 62 מגה וואט, בג'ורג'יה (Brenneman) בהיקף של 210 מגה וואט ובטקסס (Cold Creek) בהיקף כולל של 860 מגה וואט. החברה חיה ונושמת ועובדת על פרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה. אנחנו בדרך לעשות דברים גדולים. סביבת המאקרו התחילה להאיר לנו פנים ואלה סימנים מצוינים לחברה כמונו", הוסיף נוימן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.