דוראל אנרגיה: הסכם מימון בהיקף 30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק
דוראל אנרגיה דוראל אנרגיה 3.3% מדווחת על הסכם מימון בהיקף של כ-30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי. לפי ההסכם, המימון יורכב משלוש הלוואות בסך כולל של כ-30 מיליון אירו, אשר רובו יועמד ל-20 שנים, חלקו ל-10 שנים ומקצתו ל-5 שנים. המימון יישא ריבית בסיס (CIBOR 3M) + מרווח (1.5%-1.95%).
עלות ההקמה הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על כ-70%. בנוסף, לחברה יש אפשרות לפירעון מוקדם ללא עמלה של החוב לאחר 5 שנים ממועד ההפעלה המסחרית של הפרויקט, שחזוי לשנה הנוכחית. ההכנסות השנתיות החזויות מהפרויקט הן בגובה של 30 מיליון שקל, כאשר ה-EBITDA השנתי החזוי עומד על 27 מיליון שקל וה-FFO השנתי החזוי על 20 מיליון שקל.
דוראל נכנסה לדנמרק בשנת 2021 כאשר חתמה על הסכם מסגרת עם חברת ייזום וניהול דנית להקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט (DC), ובעלות של 200 מיליון אירו. במסגרת ההסכם, חברת הבת דוראל דנמרק רכשה מספר חברות פרויקט ייעודיות המחזיקות בזכויות על פרויקטים בסך מצטבר של 90 מגה-וואט אשר קיבלו אישורים מקדמיים לחיבור לרשת או שצפויים לקבלם בקרוב.
דנמרק רוצה להגיע ל-100% צריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 וכן להפחית את פליטות גזי החממה מייצור חשמל ב- 70% עד שנת 2030. כמו כן האיחוד האירופי אישר תכנית מכרזים וסובסידיות (במתווה של תעריף CFD - Contract for Difference לתקופה של עד 20 שנה) ליצרני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ) בהיקף של כ- 3 מיליארד קרונות דניות (כ-400 מיליון אירו).
- דוראל: עלייה בהכנסות והתרחבות בפעילות בארה"ב ובישראל
- דוראל בעסקת חשמל ענקית בטקסס: 400 מיליון דולר ב-12 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"התקשרות במזכר ההבנות למימון פרויקט Urup בדנמרק מהווה אבן דרך חשובה לקראת הקמתו של פרויקט החברה בדנמרק ופעילות החברה באירופה ומשקפת את הבעת האמון של המוסדות הפיננסים ביכולות הביצוע של החברה", מסר מנכ"ל החברה, יקי נוימן.
לצד זאת, דוראל מציגה התקדמות בפרויקט הגדול ביותר שלה, פרויקט אינדיאנה, שהספקו הכולל הוא 1.6 ג'יגה וואט, מה שהופך אותו לאחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב בכלל. "זה פרויקט הדגל שלנו. הייחודיות שלו הוא שהוא פרויקט בייזום שלנו מהיום הראשון בכל השלבים", מסר נוימן בראיון לביזפורטל. "מעבר לפרויקט הזה יש לנו פרויקטים נוספים במזרח ארה"ב - אוהיו (Great Bend) בהיקף של 62 מגה וואט, בג'ורג'יה (Brenneman) בהיקף של 210 מגה וואט ובטקסס (Cold Creek) בהיקף כולל של 860 מגה וואט. החברה חיה ונושמת ועובדת על פרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה. אנחנו בדרך לעשות דברים גדולים. סביבת המאקרו התחילה להאיר לנו פנים ואלה סימנים מצוינים לחברה כמונו", הוסיף נוימן.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה
אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך
שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת
הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח
ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה
עד להכרעה.
