יקי נוימן מנכל דוראל
צילום: מיכה לובטון

דוראל אנרגיה: הסכם מימון בהיקף 30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק

חברת האנרגיה המתחדשת מדווחת על הסכם מימון לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי; עלות ההקמה הכוללת מוערכת ב-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על 70%; הספק הפרויקט הוא 60 מגה-וואט
רוי שיינמן |

דוראל אנרגיה  דוראל אנרגיה -2.99% מדווחת על הסכם מימון בהיקף של כ-30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי. לפי ההסכם, המימון יורכב משלוש הלוואות בסך כולל של כ-30 מיליון אירו, אשר רובו יועמד ל-20 שנים, חלקו ל-10 שנים ומקצתו ל-5 שנים. המימון יישא ריבית בסיס (CIBOR 3M) + מרווח (1.5%-1.95%).

עלות ההקמה הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על כ-70%. בנוסף, לחברה יש אפשרות לפירעון מוקדם ללא עמלה של החוב לאחר 5 שנים ממועד ההפעלה המסחרית של הפרויקט, שחזוי לשנה הנוכחית. ההכנסות השנתיות החזויות מהפרויקט הן בגובה של 30 מיליון שקל, כאשר ה-EBITDA השנתי החזוי עומד על 27 מיליון שקל וה-FFO השנתי החזוי על 20 מיליון שקל.

דוראל נכנסה לדנמרק בשנת 2021 כאשר חתמה על הסכם מסגרת עם חברת ייזום וניהול דנית להקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט (DC), ובעלות של 200 מיליון אירו. במסגרת ההסכם, חברת הבת דוראל דנמרק רכשה מספר חברות פרויקט ייעודיות המחזיקות בזכויות על פרויקטים בסך מצטבר של 90 מגה-וואט אשר קיבלו אישורים מקדמיים לחיבור לרשת או שצפויים לקבלם בקרוב. 

דנמרק רוצה להגיע ל-100% צריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 וכן להפחית את פליטות גזי החממה מייצור חשמל ב- 70% עד שנת 2030. כמו כן האיחוד האירופי אישר תכנית מכרזים וסובסידיות (במתווה של תעריף CFD  - Contract for Difference לתקופה של עד 20 שנה) ליצרני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ) בהיקף של כ- 3 מיליארד קרונות דניות (כ-400 מיליון אירו).

"התקשרות במזכר ההבנות למימון פרויקט Urup בדנמרק מהווה אבן דרך חשובה לקראת הקמתו של פרויקט החברה בדנמרק ופעילות החברה באירופה ומשקפת את הבעת האמון של המוסדות הפיננסים ביכולות הביצוע של החברה", מסר מנכ"ל החברה, יקי נוימן.

לצד זאת, דוראל מציגה התקדמות בפרויקט הגדול ביותר שלה, פרויקט אינדיאנה, שהספקו הכולל הוא 1.6 ג'יגה וואט, מה שהופך אותו לאחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב בכלל. "זה פרויקט הדגל שלנו. הייחודיות שלו הוא שהוא פרויקט בייזום שלנו מהיום הראשון בכל השלבים", מסר נוימן בראיון לביזפורטל. "מעבר לפרויקט הזה יש לנו פרויקטים נוספים במזרח ארה"ב - אוהיו (Great Bend) בהיקף של 62 מגה וואט, בג'ורג'יה (Brenneman) בהיקף של 210 מגה וואט ובטקסס (Cold Creek) בהיקף כולל של 860 מגה וואט. החברה חיה ונושמת ועובדת על פרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה. אנחנו בדרך לעשות דברים גדולים. סביבת המאקרו התחילה להאיר לנו פנים ואלה סימנים מצוינים לחברה כמונו", הוסיף נוימן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.