יקי נוימן מנכל דוראל
צילום: מיכה לובטון

דוראל אנרגיה: הסכם מימון בהיקף 30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק

חברת האנרגיה המתחדשת מדווחת על הסכם מימון לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי; עלות ההקמה הכוללת מוערכת ב-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על 70%; הספק הפרויקט הוא 60 מגה-וואט
רוי שיינמן |

דוראל אנרגיה  דוראל אנרגיה -3% מדווחת על הסכם מימון בהיקף של כ-30 מיליון אירו לפרויקט בדנמרק עם בנק מקומי. לפי ההסכם, המימון יורכב משלוש הלוואות בסך כולל של כ-30 מיליון אירו, אשר רובו יועמד ל-20 שנים, חלקו ל-10 שנים ומקצתו ל-5 שנים. המימון יישא ריבית בסיס (CIBOR 3M) + מרווח (1.5%-1.95%).

עלות ההקמה הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-44 מיליון אירו ושיעור המימון יעמוד על כ-70%. בנוסף, לחברה יש אפשרות לפירעון מוקדם ללא עמלה של החוב לאחר 5 שנים ממועד ההפעלה המסחרית של הפרויקט, שחזוי לשנה הנוכחית. ההכנסות השנתיות החזויות מהפרויקט הן בגובה של 30 מיליון שקל, כאשר ה-EBITDA השנתי החזוי עומד על 27 מיליון שקל וה-FFO השנתי החזוי על 20 מיליון שקל.

דוראל נכנסה לדנמרק בשנת 2021 כאשר חתמה על הסכם מסגרת עם חברת ייזום וניהול דנית להקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט (DC), ובעלות של 200 מיליון אירו. במסגרת ההסכם, חברת הבת דוראל דנמרק רכשה מספר חברות פרויקט ייעודיות המחזיקות בזכויות על פרויקטים בסך מצטבר של 90 מגה-וואט אשר קיבלו אישורים מקדמיים לחיבור לרשת או שצפויים לקבלם בקרוב. 

דנמרק רוצה להגיע ל-100% צריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 וכן להפחית את פליטות גזי החממה מייצור חשמל ב- 70% עד שנת 2030. כמו כן האיחוד האירופי אישר תכנית מכרזים וסובסידיות (במתווה של תעריף CFD  - Contract for Difference לתקופה של עד 20 שנה) ליצרני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ) בהיקף של כ- 3 מיליארד קרונות דניות (כ-400 מיליון אירו).

"התקשרות במזכר ההבנות למימון פרויקט Urup בדנמרק מהווה אבן דרך חשובה לקראת הקמתו של פרויקט החברה בדנמרק ופעילות החברה באירופה ומשקפת את הבעת האמון של המוסדות הפיננסים ביכולות הביצוע של החברה", מסר מנכ"ל החברה, יקי נוימן.

לצד זאת, דוראל מציגה התקדמות בפרויקט הגדול ביותר שלה, פרויקט אינדיאנה, שהספקו הכולל הוא 1.6 ג'יגה וואט, מה שהופך אותו לאחד הפרויקטים הגדולים בארה"ב בכלל. "זה פרויקט הדגל שלנו. הייחודיות שלו הוא שהוא פרויקט בייזום שלנו מהיום הראשון בכל השלבים", מסר נוימן בראיון לביזפורטל. "מעבר לפרויקט הזה יש לנו פרויקטים נוספים במזרח ארה"ב - אוהיו (Great Bend) בהיקף של 62 מגה וואט, בג'ורג'יה (Brenneman) בהיקף של 210 מגה וואט ובטקסס (Cold Creek) בהיקף כולל של 860 מגה וואט. החברה חיה ונושמת ועובדת על פרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה. אנחנו בדרך לעשות דברים גדולים. סביבת המאקרו התחילה להאיר לנו פנים ואלה סימנים מצוינים לחברה כמונו", הוסיף נוימן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.