אלומיי: גידול של 64% בהכנסות ל-11.8 מ' אירו ובהפסד ל-3.4 מ' א'
אלומיי קפיטל המייצרת אנרגיה מתחדשת וחשמל, ויוזמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחשמל באירופה ובישראל דיווחה היום (יום ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2022.
הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-11.8 מיליון אירו, גידול של כ-64% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-7.2 מיליון אירו. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לעליית מחירי החשמל באירופה שנגרם בשל המתיחות הביטחונית בין רוסיה ואוקראינה, והכרה בהכנסות הפרויקט הפוטו-וולטאי טלאסול בספרד לאורך כל הרבעון; זאת לעומת הכרה בהכנסות לתקופה חלקית ברבעון הראשון של 2021, לאחר שהפרויקט קיבל את תעודה הקבלה הראשונית (PAC) ב-27 לינואר 2021.
הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון הראשון בכ-6 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 3.2 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפחת הסתכמו במהלך הרבעון בכ-4 מליון אירו, לעומת 3.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות התפעול מיוחס גם להפעלת פרויקט טלסול לאורך כל הרבעון הראשון, וזאת לעומת תקופה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
עלויות פיתוח הפרויקטים הסתכמו ברבעון הראשון בכ-0.7 מיליון אירו, לעומת 0.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בעלויות הפיתוח מיוחס בעיקר לפרויקטים הפוטו-וולטאים שהחברה מקדמת באיטליה וספרד.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1.5 מיליון אירו, וזאת ביחס ל-1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הוצאות ההנהלה והכלליות בין התקופות.
חלקה של החברה ברווחי חברה כלולה המטופלת בשיטת השווי המאזני, בנטרול עסקאות בינחברתיות, עמד על כ-0.2 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2022, בהשוואה לכ-0.6 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הקיטון ברווח נגרם בעיקר מעליה בהוצאות המימון של דוראד בין התקופות, בגין הצמדה למדד המחירים לצרכן של הלוואות מתאגידים בנקאיים.
הוצאות המימון נטו, הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליון אירו, בהשוואה להוצאות מימון של כ-2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
מסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2022 בכ- 0.3 מיליון אירו, לעומת הכנסות ממסים בגובה דומה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3.4 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.7 מיליון אירו שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הכולל האחר הסתכם ברבעון הראשון בכ-40.9 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.4 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הגידול המשמעותי בהפסד נובע בעיקר משינויים בשווי ההוגן של מכשירים המגדרים את תזרים המזומנים מהסכם מכירת החשמל (PPA) של פרויקט טלאסול בספרד, המכסה 80% מהספק החשמל של הפרויקט. העלייה המשמעותית במחירי החשמל באירופה מאז התחלת המתיחות הביטחונית בין רוסיה לאוקראינה, הביאה לשינוי משמעותי שלילי בשווי הסכם ה-PPA, המשפיע על קרן ההון של החברה, אך לא משפיע על הרווח / הפסד נקי של החברה או תזרים המזומנים שלה. לצד הירידה בשווי ההוגן של הסכם ה-PPA, לעלייה במחירי החשמל יש השפעה חיוביות על הכנסות פרויקט טלסאול שאינם מעוגנות בהסכם ה-PPA, שמגדילה את הרווח הנקי והתזרים של הפרויקט.
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
ההפסד הכולל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-44.2 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
ה- EBITDA ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-3.8 מיליון אירו, גידול של 31% בהשוואה ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-2.9 מיליון אירו.
תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.1 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של 1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במזומנים נטו מפעילות שוטפת מיוחס בעיקרו לפעילות פרויקט טלאסול, שההכנסות ממנו הוכרו לאורך כל הרבעון הראשון, בהשוואה להכרה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
להערכת החברה ההכנסות ברבעון השני יסתכמו בכ-16 מיליון אירו, בהתאם לתחזיות החברה.
באיטליה, החלה ההקמה של הפרויקט הפוטו וולטאי הראשון, בהיקף של 20 מגה וואט. מתוך צבר הפרויקטים אשר נמצא בפיתוח, נכון למועד הדוח הושלם תהליך קבלת רישיונות בניה ל-102 מגה וואט נוספים, הנמצאים בתהליך של מכרז מול קבלני ביצוע. פרויקטים נוספים בהיקף מצטבר של כ-430 מגה וואט נוספים נמצאים בשלב פיתוח מתקדם.
בהולנד, פעילות הביו-גז הושפעה בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה ממחסור בחומרי גלם מסוימים וכן מעליית מחירי ההובלה. נכון למועד פרסום הדוח התחדשה אספקת חומרי הגלם ועליית המחיר מפוצה על ידי עליית מחיר התעודות הירוקות. האיחוד האירופאי וממשלת הולנד הציבו יעד ייצור גבוה לתעשיית הביו-גז כחלק מהקטנת התלות ברוסיה, ותוכנית לעידוד תעשייה זו אמורה להתפרסם בקרוב.
בישראל, בניית פרויקט האגירה שאובה בצוק מנרה מתקדמת כמתוכנן. מנהרת הגישה הראשית הגיעה לעומק של מעל 200 מטר בתוך ההר, עבודות חציבה נרחבות מתבצעות במאגר העליון ובמנהרת הלחץ הנמוך בשטח המאגר התחתון.
רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "הרבעון הראשון מייצג עלייה בהכנסות של מעל ל-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהלחימה באוקראינה והמחסור בגז, מחירי החשמל באירופה עלו ביותר מפי 3 לעומת השנה שעברה, והשפיעו באופן חיובי על הכנסות החברה והיו הגורם העיקרי לגידול בסעיף זה. פרויקט טלאסול מוכר כ 75% מהחשמל המיוצר בו בהסכם מכירת חשמל ארוך טווח (PPA), ולכן העלייה בהכנסות נובעת בעיקרה ממכירת החשמל שאינו תחת הסכם זה.
כפועל יוצא מעליית מחירי החשמל (אשר היטיבה עם החברה) שערוך השווי ההוגן של הסכם מכירת החשמל (הנגזר) הראה ירידת ערך של כ-60 מיליון יורו. מכיוון שמדובר בהגנה לא ספקולטיבית, השינוי בשווי ההוגן של הנגזר אינו משפיע על תזרים או רווחיות החברה, וכל ירידת השווי ההוגן נזקפת לקרן ההון ובאה לידי ביטוי בירידה בהון העצמי של החברה. בסוף חיי הנגזר, עוד כ 8.5 שנים, שוויו מתאפס ואינו משפיע יותר על מאזן החברה .
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
