רני פרידריך אלומיי קפיטל
צילום: אלומיי קפיטל
דוחות

אלומיי: גידול של 64% בהכנסות ל-11.8 מ' אירו ובהפסד ל-3.4 מ' א'

עיקר העליה בהכנסות נובעת מעליית מחירי החשמל והגז  באירופה לעומת הרבעון המקביל, וכן עקב הכרה  במלוא ההכנסות מפרויקט החברה בספרד;ה החברה השיגה מימון מחדש לפרויקט זה בתנאים טובים
גיא טל |

אלומיי קפיטל המייצרת אנרגיה מתחדשת וחשמל, ויוזמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחשמל באירופה ובישראל דיווחה היום (יום ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2022.

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-11.8 מיליון אירו, גידול של כ-64% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-7.2 מיליון אירו. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לעליית מחירי החשמל באירופה שנגרם בשל המתיחות הביטחונית בין רוסיה ואוקראינה, והכרה בהכנסות הפרויקט הפוטו-וולטאי טלאסול בספרד לאורך כל הרבעון; זאת לעומת הכרה בהכנסות לתקופה חלקית ברבעון הראשון של 2021, לאחר שהפרויקט קיבל את תעודה הקבלה הראשונית (PAC) ב-27 לינואר 2021.

הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון הראשון  בכ-6 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 3.2 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפחת הסתכמו במהלך הרבעון בכ-4 מליון אירו, לעומת 3.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות התפעול מיוחס גם להפעלת פרויקט טלסול לאורך כל הרבעון הראשון, וזאת לעומת תקופה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.

עלויות פיתוח הפרויקטים הסתכמו ברבעון הראשון בכ-0.7 מיליון אירו, לעומת 0.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בעלויות הפיתוח מיוחס בעיקר לפרויקטים הפוטו-וולטאים שהחברה מקדמת באיטליה וספרד.

הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1.5 מיליון אירו, וזאת ביחס ל-1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הוצאות ההנהלה והכלליות בין התקופות.

חלקה של החברה ברווחי חברה כלולה המטופלת בשיטת השווי המאזני, בנטרול עסקאות בינחברתיות, עמד על כ-0.2 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2022, בהשוואה לכ-0.6 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הקיטון ברווח נגרם בעיקר מעליה בהוצאות המימון של דוראד בין התקופות, בגין הצמדה למדד המחירים לצרכן של הלוואות מתאגידים בנקאיים.

הוצאות המימון נטו, הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליון אירו, בהשוואה להוצאות מימון של כ-2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.

מסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2022 בכ- 0.3 מיליון אירו, לעומת הכנסות ממסים בגובה דומה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד. 

ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3.4 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.7 מיליון אירו שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הכולל האחר הסתכם ברבעון הראשון בכ-40.9 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.4 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הגידול המשמעותי בהפסד נובע בעיקר משינויים בשווי ההוגן של מכשירים המגדרים את תזרים המזומנים מהסכם מכירת החשמל (PPA) של פרויקט טלאסול בספרד, המכסה 80% מהספק החשמל של הפרויקט. העלייה המשמעותית במחירי החשמל באירופה מאז התחלת המתיחות הביטחונית בין רוסיה לאוקראינה, הביאה לשינוי משמעותי שלילי בשווי הסכם ה-PPA, המשפיע על קרן ההון של החברה, אך לא משפיע על הרווח / הפסד נקי של החברה או תזרים המזומנים שלה. לצד הירידה בשווי ההוגן של הסכם ה-PPA, לעלייה במחירי החשמל יש השפעה חיוביות על הכנסות פרויקט טלסאול שאינם מעוגנות בהסכם ה-PPA, שמגדילה את הרווח הנקי והתזרים של הפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההפסד הכולל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-44.2 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.

ה- EBITDA ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-3.8 מיליון אירו, גידול של 31% בהשוואה ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-2.9 מיליון אירו.

תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.1 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של 1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במזומנים נטו מפעילות שוטפת מיוחס בעיקרו לפעילות פרויקט טלאסול, שההכנסות ממנו הוכרו לאורך כל הרבעון הראשון, בהשוואה להכרה חלקית ברבעון המקביל אשתקד. 

להערכת החברה ההכנסות ברבעון השני יסתכמו בכ-16 מיליון אירו, בהתאם לתחזיות החברה.

באיטליה, החלה ההקמה של הפרויקט הפוטו וולטאי הראשון, בהיקף של 20 מגה וואט. מתוך צבר הפרויקטים אשר נמצא בפיתוח, נכון למועד הדוח הושלם תהליך קבלת רישיונות בניה ל-102 מגה וואט נוספים, הנמצאים בתהליך של מכרז מול קבלני ביצוע. פרויקטים נוספים בהיקף מצטבר של כ-430 מגה וואט נוספים נמצאים בשלב פיתוח מתקדם.

 

בהולנד, פעילות הביו-גז הושפעה בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה ממחסור בחומרי גלם מסוימים וכן מעליית מחירי ההובלה. נכון למועד פרסום הדוח התחדשה אספקת חומרי הגלם ועליית המחיר מפוצה על ידי עליית מחיר התעודות הירוקות. האיחוד האירופאי וממשלת הולנד הציבו יעד ייצור גבוה לתעשיית הביו-גז כחלק מהקטנת התלות ברוסיה, ותוכנית לעידוד תעשייה זו אמורה להתפרסם בקרוב.

 

בישראל, בניית פרויקט האגירה שאובה בצוק מנרה מתקדמת כמתוכנן. מנהרת הגישה הראשית הגיעה לעומק של מעל 200 מטר בתוך ההר, עבודות חציבה נרחבות מתבצעות במאגר העליון  ובמנהרת הלחץ הנמוך בשטח המאגר התחתון.

 

רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל:  "הרבעון הראשון מייצג עלייה בהכנסות של מעל ל-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהלחימה באוקראינה והמחסור בגז,  מחירי החשמל באירופה עלו ביותר מפי 3 לעומת השנה שעברה, והשפיעו באופן חיובי על הכנסות החברה והיו הגורם העיקרי לגידול בסעיף זה. פרויקט טלאסול מוכר כ 75% מהחשמל המיוצר בו בהסכם מכירת חשמל ארוך טווח (PPA), ולכן העלייה בהכנסות נובעת בעיקרה ממכירת החשמל שאינו  תחת הסכם זה.

כפועל יוצא מעליית מחירי החשמל (אשר היטיבה עם החברה) שערוך השווי ההוגן של הסכם מכירת החשמל (הנגזר) הראה ירידת ערך של כ-60 מיליון יורו. מכיוון שמדובר בהגנה לא ספקולטיבית, השינוי בשווי ההוגן של הנגזר אינו משפיע על תזרים או רווחיות החברה, וכל ירידת השווי ההוגן נזקפת לקרן ההון ובאה לידי ביטוי בירידה בהון העצמי של החברה. בסוף חיי הנגזר, עוד כ 8.5 שנים, שוויו מתאפס ואינו משפיע יותר על מאזן החברה .

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.