אלומיי: גידול של 64% בהכנסות ל-11.8 מ' אירו ובהפסד ל-3.4 מ' א'
אלומיי קפיטל המייצרת אנרגיה מתחדשת וחשמל, ויוזמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחשמל באירופה ובישראל דיווחה היום (יום ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2022.
הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-11.8 מיליון אירו, גידול של כ-64% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-7.2 מיליון אירו. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לעליית מחירי החשמל באירופה שנגרם בשל המתיחות הביטחונית בין רוסיה ואוקראינה, והכרה בהכנסות הפרויקט הפוטו-וולטאי טלאסול בספרד לאורך כל הרבעון; זאת לעומת הכרה בהכנסות לתקופה חלקית ברבעון הראשון של 2021, לאחר שהפרויקט קיבל את תעודה הקבלה הראשונית (PAC) ב-27 לינואר 2021.
הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון הראשון בכ-6 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 3.2 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפחת הסתכמו במהלך הרבעון בכ-4 מליון אירו, לעומת 3.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות התפעול מיוחס גם להפעלת פרויקט טלסול לאורך כל הרבעון הראשון, וזאת לעומת תקופה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
עלויות פיתוח הפרויקטים הסתכמו ברבעון הראשון בכ-0.7 מיליון אירו, לעומת 0.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בעלויות הפיתוח מיוחס בעיקר לפרויקטים הפוטו-וולטאים שהחברה מקדמת באיטליה וספרד.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1.5 מיליון אירו, וזאת ביחס ל-1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הוצאות ההנהלה והכלליות בין התקופות.
חלקה של החברה ברווחי חברה כלולה המטופלת בשיטת השווי המאזני, בנטרול עסקאות בינחברתיות, עמד על כ-0.2 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2022, בהשוואה לכ-0.6 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הקיטון ברווח נגרם בעיקר מעליה בהוצאות המימון של דוראד בין התקופות, בגין הצמדה למדד המחירים לצרכן של הלוואות מתאגידים בנקאיים.
הוצאות המימון נטו, הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליון אירו, בהשוואה להוצאות מימון של כ-2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
מסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2022 בכ- 0.3 מיליון אירו, לעומת הכנסות ממסים בגובה דומה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3.4 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.7 מיליון אירו שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הכולל האחר הסתכם ברבעון הראשון בכ-40.9 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.4 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הגידול המשמעותי בהפסד נובע בעיקר משינויים בשווי ההוגן של מכשירים המגדרים את תזרים המזומנים מהסכם מכירת החשמל (PPA) של פרויקט טלאסול בספרד, המכסה 80% מהספק החשמל של הפרויקט. העלייה המשמעותית במחירי החשמל באירופה מאז התחלת המתיחות הביטחונית בין רוסיה לאוקראינה, הביאה לשינוי משמעותי שלילי בשווי הסכם ה-PPA, המשפיע על קרן ההון של החברה, אך לא משפיע על הרווח / הפסד נקי של החברה או תזרים המזומנים שלה. לצד הירידה בשווי ההוגן של הסכם ה-PPA, לעלייה במחירי החשמל יש השפעה חיוביות על הכנסות פרויקט טלסאול שאינם מעוגנות בהסכם ה-PPA, שמגדילה את הרווח הנקי והתזרים של הפרויקט.
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
ההפסד הכולל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-44.2 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
ה- EBITDA ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-3.8 מיליון אירו, גידול של 31% בהשוואה ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-2.9 מיליון אירו.
תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.1 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של 1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במזומנים נטו מפעילות שוטפת מיוחס בעיקרו לפעילות פרויקט טלאסול, שההכנסות ממנו הוכרו לאורך כל הרבעון הראשון, בהשוואה להכרה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
להערכת החברה ההכנסות ברבעון השני יסתכמו בכ-16 מיליון אירו, בהתאם לתחזיות החברה.
באיטליה, החלה ההקמה של הפרויקט הפוטו וולטאי הראשון, בהיקף של 20 מגה וואט. מתוך צבר הפרויקטים אשר נמצא בפיתוח, נכון למועד הדוח הושלם תהליך קבלת רישיונות בניה ל-102 מגה וואט נוספים, הנמצאים בתהליך של מכרז מול קבלני ביצוע. פרויקטים נוספים בהיקף מצטבר של כ-430 מגה וואט נוספים נמצאים בשלב פיתוח מתקדם.
בהולנד, פעילות הביו-גז הושפעה בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה ממחסור בחומרי גלם מסוימים וכן מעליית מחירי ההובלה. נכון למועד פרסום הדוח התחדשה אספקת חומרי הגלם ועליית המחיר מפוצה על ידי עליית מחיר התעודות הירוקות. האיחוד האירופאי וממשלת הולנד הציבו יעד ייצור גבוה לתעשיית הביו-גז כחלק מהקטנת התלות ברוסיה, ותוכנית לעידוד תעשייה זו אמורה להתפרסם בקרוב.
בישראל, בניית פרויקט האגירה שאובה בצוק מנרה מתקדמת כמתוכנן. מנהרת הגישה הראשית הגיעה לעומק של מעל 200 מטר בתוך ההר, עבודות חציבה נרחבות מתבצעות במאגר העליון ובמנהרת הלחץ הנמוך בשטח המאגר התחתון.
רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "הרבעון הראשון מייצג עלייה בהכנסות של מעל ל-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהלחימה באוקראינה והמחסור בגז, מחירי החשמל באירופה עלו ביותר מפי 3 לעומת השנה שעברה, והשפיעו באופן חיובי על הכנסות החברה והיו הגורם העיקרי לגידול בסעיף זה. פרויקט טלאסול מוכר כ 75% מהחשמל המיוצר בו בהסכם מכירת חשמל ארוך טווח (PPA), ולכן העלייה בהכנסות נובעת בעיקרה ממכירת החשמל שאינו תחת הסכם זה.
כפועל יוצא מעליית מחירי החשמל (אשר היטיבה עם החברה) שערוך השווי ההוגן של הסכם מכירת החשמל (הנגזר) הראה ירידת ערך של כ-60 מיליון יורו. מכיוון שמדובר בהגנה לא ספקולטיבית, השינוי בשווי ההוגן של הנגזר אינו משפיע על תזרים או רווחיות החברה, וכל ירידת השווי ההוגן נזקפת לקרן ההון ובאה לידי ביטוי בירידה בהון העצמי של החברה. בסוף חיי הנגזר, עוד כ 8.5 שנים, שוויו מתאפס ואינו משפיע יותר על מאזן החברה .

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
