אלומיי: גידול של 64% בהכנסות ל-11.8 מ' אירו ובהפסד ל-3.4 מ' א'
אלומיי קפיטל המייצרת אנרגיה מתחדשת וחשמל, ויוזמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחשמל באירופה ובישראל דיווחה היום (יום ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2022.
הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-11.8 מיליון אירו, גידול של כ-64% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-7.2 מיליון אירו. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לעליית מחירי החשמל באירופה שנגרם בשל המתיחות הביטחונית בין רוסיה ואוקראינה, והכרה בהכנסות הפרויקט הפוטו-וולטאי טלאסול בספרד לאורך כל הרבעון; זאת לעומת הכרה בהכנסות לתקופה חלקית ברבעון הראשון של 2021, לאחר שהפרויקט קיבל את תעודה הקבלה הראשונית (PAC) ב-27 לינואר 2021.
הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון הראשון בכ-6 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 3.2 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפחת הסתכמו במהלך הרבעון בכ-4 מליון אירו, לעומת 3.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות התפעול מיוחס גם להפעלת פרויקט טלסול לאורך כל הרבעון הראשון, וזאת לעומת תקופה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
עלויות פיתוח הפרויקטים הסתכמו ברבעון הראשון בכ-0.7 מיליון אירו, לעומת 0.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בעלויות הפיתוח מיוחס בעיקר לפרויקטים הפוטו-וולטאים שהחברה מקדמת באיטליה וספרד.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1.5 מיליון אירו, וזאת ביחס ל-1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הוצאות ההנהלה והכלליות בין התקופות.
חלקה של החברה ברווחי חברה כלולה המטופלת בשיטת השווי המאזני, בנטרול עסקאות בינחברתיות, עמד על כ-0.2 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2022, בהשוואה לכ-0.6 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הקיטון ברווח נגרם בעיקר מעליה בהוצאות המימון של דוראד בין התקופות, בגין הצמדה למדד המחירים לצרכן של הלוואות מתאגידים בנקאיים.
הוצאות המימון נטו, הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליון אירו, בהשוואה להוצאות מימון של כ-2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
מסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2022 בכ- 0.3 מיליון אירו, לעומת הכנסות ממסים בגובה דומה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3.4 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.7 מיליון אירו שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הכולל האחר הסתכם ברבעון הראשון בכ-40.9 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.4 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הגידול המשמעותי בהפסד נובע בעיקר משינויים בשווי ההוגן של מכשירים המגדרים את תזרים המזומנים מהסכם מכירת החשמל (PPA) של פרויקט טלאסול בספרד, המכסה 80% מהספק החשמל של הפרויקט. העלייה המשמעותית במחירי החשמל באירופה מאז התחלת המתיחות הביטחונית בין רוסיה לאוקראינה, הביאה לשינוי משמעותי שלילי בשווי הסכם ה-PPA, המשפיע על קרן ההון של החברה, אך לא משפיע על הרווח / הפסד נקי של החברה או תזרים המזומנים שלה. לצד הירידה בשווי ההוגן של הסכם ה-PPA, לעלייה במחירי החשמל יש השפעה חיוביות על הכנסות פרויקט טלסאול שאינם מעוגנות בהסכם ה-PPA, שמגדילה את הרווח הנקי והתזרים של הפרויקט.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ההפסד הכולל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-44.2 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
ה- EBITDA ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-3.8 מיליון אירו, גידול של 31% בהשוואה ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-2.9 מיליון אירו.
תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.1 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של 1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במזומנים נטו מפעילות שוטפת מיוחס בעיקרו לפעילות פרויקט טלאסול, שההכנסות ממנו הוכרו לאורך כל הרבעון הראשון, בהשוואה להכרה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
להערכת החברה ההכנסות ברבעון השני יסתכמו בכ-16 מיליון אירו, בהתאם לתחזיות החברה.
באיטליה, החלה ההקמה של הפרויקט הפוטו וולטאי הראשון, בהיקף של 20 מגה וואט. מתוך צבר הפרויקטים אשר נמצא בפיתוח, נכון למועד הדוח הושלם תהליך קבלת רישיונות בניה ל-102 מגה וואט נוספים, הנמצאים בתהליך של מכרז מול קבלני ביצוע. פרויקטים נוספים בהיקף מצטבר של כ-430 מגה וואט נוספים נמצאים בשלב פיתוח מתקדם.
בהולנד, פעילות הביו-גז הושפעה בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה ממחסור בחומרי גלם מסוימים וכן מעליית מחירי ההובלה. נכון למועד פרסום הדוח התחדשה אספקת חומרי הגלם ועליית המחיר מפוצה על ידי עליית מחיר התעודות הירוקות. האיחוד האירופאי וממשלת הולנד הציבו יעד ייצור גבוה לתעשיית הביו-גז כחלק מהקטנת התלות ברוסיה, ותוכנית לעידוד תעשייה זו אמורה להתפרסם בקרוב.
בישראל, בניית פרויקט האגירה שאובה בצוק מנרה מתקדמת כמתוכנן. מנהרת הגישה הראשית הגיעה לעומק של מעל 200 מטר בתוך ההר, עבודות חציבה נרחבות מתבצעות במאגר העליון ובמנהרת הלחץ הנמוך בשטח המאגר התחתון.
רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "הרבעון הראשון מייצג עלייה בהכנסות של מעל ל-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהלחימה באוקראינה והמחסור בגז, מחירי החשמל באירופה עלו ביותר מפי 3 לעומת השנה שעברה, והשפיעו באופן חיובי על הכנסות החברה והיו הגורם העיקרי לגידול בסעיף זה. פרויקט טלאסול מוכר כ 75% מהחשמל המיוצר בו בהסכם מכירת חשמל ארוך טווח (PPA), ולכן העלייה בהכנסות נובעת בעיקרה ממכירת החשמל שאינו תחת הסכם זה.
כפועל יוצא מעליית מחירי החשמל (אשר היטיבה עם החברה) שערוך השווי ההוגן של הסכם מכירת החשמל (הנגזר) הראה ירידת ערך של כ-60 מיליון יורו. מכיוון שמדובר בהגנה לא ספקולטיבית, השינוי בשווי ההוגן של הנגזר אינו משפיע על תזרים או רווחיות החברה, וכל ירידת השווי ההוגן נזקפת לקרן ההון ובאה לידי ביטוי בירידה בהון העצמי של החברה. בסוף חיי הנגזר, עוד כ 8.5 שנים, שוויו מתאפס ואינו משפיע יותר על מאזן החברה .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
