אלומיי: גידול של 64% בהכנסות ל-11.8 מ' אירו ובהפסד ל-3.4 מ' א'
אלומיי קפיטל המייצרת אנרגיה מתחדשת וחשמל, ויוזמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחשמל באירופה ובישראל דיווחה היום (יום ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2022.
הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-11.8 מיליון אירו, גידול של כ-64% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו בכ-7.2 מיליון אירו. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לעליית מחירי החשמל באירופה שנגרם בשל המתיחות הביטחונית בין רוסיה ואוקראינה, והכרה בהכנסות הפרויקט הפוטו-וולטאי טלאסול בספרד לאורך כל הרבעון; זאת לעומת הכרה בהכנסות לתקופה חלקית ברבעון הראשון של 2021, לאחר שהפרויקט קיבל את תעודה הקבלה הראשונית (PAC) ב-27 לינואר 2021.
הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון הראשון בכ-6 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 3.2 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפחת הסתכמו במהלך הרבעון בכ-4 מליון אירו, לעומת 3.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות התפעול מיוחס גם להפעלת פרויקט טלסול לאורך כל הרבעון הראשון, וזאת לעומת תקופה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
עלויות פיתוח הפרויקטים הסתכמו ברבעון הראשון בכ-0.7 מיליון אירו, לעומת 0.5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בעלויות הפיתוח מיוחס בעיקר לפרויקטים הפוטו-וולטאים שהחברה מקדמת באיטליה וספרד.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1.5 מיליון אירו, וזאת ביחס ל-1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הוצאות ההנהלה והכלליות בין התקופות.
חלקה של החברה ברווחי חברה כלולה המטופלת בשיטת השווי המאזני, בנטרול עסקאות בינחברתיות, עמד על כ-0.2 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2022, בהשוואה לכ-0.6 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הקיטון ברווח נגרם בעיקר מעליה בהוצאות המימון של דוראד בין התקופות, בגין הצמדה למדד המחירים לצרכן של הלוואות מתאגידים בנקאיים.
הוצאות המימון נטו, הסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליון אירו, בהשוואה להוצאות מימון של כ-2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
מסים על ההכנסה הסתכמו ברבעון הראשון לשנת 2022 בכ- 0.3 מיליון אירו, לעומת הכנסות ממסים בגובה דומה שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3.4 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.7 מיליון אירו שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הכולל האחר הסתכם ברבעון הראשון בכ-40.9 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד של 2.4 מיליון אירו ברבעון הראשון של 2021. הגידול המשמעותי בהפסד נובע בעיקר משינויים בשווי ההוגן של מכשירים המגדרים את תזרים המזומנים מהסכם מכירת החשמל (PPA) של פרויקט טלאסול בספרד, המכסה 80% מהספק החשמל של הפרויקט. העלייה המשמעותית במחירי החשמל באירופה מאז התחלת המתיחות הביטחונית בין רוסיה לאוקראינה, הביאה לשינוי משמעותי שלילי בשווי הסכם ה-PPA, המשפיע על קרן ההון של החברה, אך לא משפיע על הרווח / הפסד נקי של החברה או תזרים המזומנים שלה. לצד הירידה בשווי ההוגן של הסכם ה-PPA, לעלייה במחירי החשמל יש השפעה חיוביות על הכנסות פרויקט טלסאול שאינם מעוגנות בהסכם ה-PPA, שמגדילה את הרווח הנקי והתזרים של הפרויקט.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
ההפסד הכולל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-44.2 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 5 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
ה- EBITDA ברבעון הראשון של 2022 הסתכם בכ-3.8 מיליון אירו, גידול של 31% בהשוואה ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-2.9 מיליון אירו.
תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.1 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של 1.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במזומנים נטו מפעילות שוטפת מיוחס בעיקרו לפעילות פרויקט טלאסול, שההכנסות ממנו הוכרו לאורך כל הרבעון הראשון, בהשוואה להכרה חלקית ברבעון המקביל אשתקד.
להערכת החברה ההכנסות ברבעון השני יסתכמו בכ-16 מיליון אירו, בהתאם לתחזיות החברה.
באיטליה, החלה ההקמה של הפרויקט הפוטו וולטאי הראשון, בהיקף של 20 מגה וואט. מתוך צבר הפרויקטים אשר נמצא בפיתוח, נכון למועד הדוח הושלם תהליך קבלת רישיונות בניה ל-102 מגה וואט נוספים, הנמצאים בתהליך של מכרז מול קבלני ביצוע. פרויקטים נוספים בהיקף מצטבר של כ-430 מגה וואט נוספים נמצאים בשלב פיתוח מתקדם.
בהולנד, פעילות הביו-גז הושפעה בחודשים הראשונים למלחמה באוקראינה ממחסור בחומרי גלם מסוימים וכן מעליית מחירי ההובלה. נכון למועד פרסום הדוח התחדשה אספקת חומרי הגלם ועליית המחיר מפוצה על ידי עליית מחיר התעודות הירוקות. האיחוד האירופאי וממשלת הולנד הציבו יעד ייצור גבוה לתעשיית הביו-גז כחלק מהקטנת התלות ברוסיה, ותוכנית לעידוד תעשייה זו אמורה להתפרסם בקרוב.
בישראל, בניית פרויקט האגירה שאובה בצוק מנרה מתקדמת כמתוכנן. מנהרת הגישה הראשית הגיעה לעומק של מעל 200 מטר בתוך ההר, עבודות חציבה נרחבות מתבצעות במאגר העליון ובמנהרת הלחץ הנמוך בשטח המאגר התחתון.
רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "הרבעון הראשון מייצג עלייה בהכנסות של מעל ל-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהלחימה באוקראינה והמחסור בגז, מחירי החשמל באירופה עלו ביותר מפי 3 לעומת השנה שעברה, והשפיעו באופן חיובי על הכנסות החברה והיו הגורם העיקרי לגידול בסעיף זה. פרויקט טלאסול מוכר כ 75% מהחשמל המיוצר בו בהסכם מכירת חשמל ארוך טווח (PPA), ולכן העלייה בהכנסות נובעת בעיקרה ממכירת החשמל שאינו תחת הסכם זה.
כפועל יוצא מעליית מחירי החשמל (אשר היטיבה עם החברה) שערוך השווי ההוגן של הסכם מכירת החשמל (הנגזר) הראה ירידת ערך של כ-60 מיליון יורו. מכיוון שמדובר בהגנה לא ספקולטיבית, השינוי בשווי ההוגן של הנגזר אינו משפיע על תזרים או רווחיות החברה, וכל ירידת השווי ההוגן נזקפת לקרן ההון ובאה לידי ביטוי בירידה בהון העצמי של החברה. בסוף חיי הנגזר, עוד כ 8.5 שנים, שוויו מתאפס ואינו משפיע יותר על מאזן החברה .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
