ברנמילר צפויה לספק לפיליפ מוריס את מערכת טכנולוגיית האגירה שלה
חברת אגירת האנרגיה ברנמילר הודיעה כי בינה לבין יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס PHILIP MORRIS INTL INC (PMI) מתקיים משא ומתן מתקדם, לחתימה על הסכם מסגרת לאספקת מערכות החברה ולמתן שירותים ל-PMI ולחברות המוחזקות שלה.
במסגרת ההסכם ייקבעו תמחיר המערכות, עלות השירותים, מודל ההכנסות, התנאים הפיננסיים, הלוגיסטיים והטכניים של ההתקשרות בין הצדדים. הסכם המסגרת אינו כולל התחייבות לרכישת כמות מינימלית של מערכות החברה.
בהודעה לבורסה ברנמילר מציינים: "טכנולוגיית האגירה הייחודית של החברה נבחרה על-ידי PMI והיא צפויה לסייע לה בהפחתת פליטות גזי חממה כחלק מהתוכנית האסטרטגית שלה". הטכנולוגיה של ברנמילר מאפשרות לאגור חשמל וחום באמצעות השבת גזי פליטה, שריפה מבוקרת של שבבי עץ (ביומסה) ואגירה בסלעים מרוסקים.
החברה פרסמה באחרונה יעד מכירות של 100 מיליון שקל בשנת 2023, וללא פחות מאשר מיליארד שקל בשנת 2027. החברה פועלת בתחום החם של אגירת אנרגיה, אבל למרות השקעות של מאות מיליונים עד כה, היא לא הצליחה להביא את הבשורה.
- "לא פוסלים מחיקה, אבל הנאסד"ק גם יודע לתקן למעלה"
- ברנמילר הקימה בדימונה מפעל לאגירת חום; "הפתרון שלנו הוא המועדף לחברות תעשייתיות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.גיל 27/10/2021 22:00הגב לתגובה זובינתיים רק חלומות למרות שפוטנציאל קיים....רק מכירות מהותיות ישנו המומנטום במניה החבוטה הזו.....לפי דעתי צפוי גיוס הון בקרוב.
- LED 28/10/2021 10:01הגב לתגובה זושווה לגמרי חברת חלום, עם הטכנולוגיה שהם מציעים. בתור איש מכירות לשעבר כל מה שנחוץ זה להתניע, פתאום הכסף זורם. ממה שבדקתי וקראתי יש להם פתרון פשוט וחכם בשוק אין סופי ונחוץ להשרדותו של כדור הארץ לא פחות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
