דדי סגל פנאקסיה
צילום: חן גלילי
ראיון

"בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"

מנכ"ל פנאקסיה דדי סגל מסביר כי הקימו את פעילות ההפצה בארץ כי היו חייבים ולא מדובר בליבת העסק; עכשיו לדבריו החברה עם הפנים לחו"ל עם מתקן ייצור שיושלם בקרוב, ושם תשפר את הרווחיות - נתון שבו לדבריו צריך להתמקד בשלב זה, ולא בהכנסות
איתי פת-יה |

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה הבוקר כי היא משאירה את הפעלת בית המרקחת שלה ופעילות ההפצה למטופלים מאחוריה ומוכרת אותה ל-IMC בתמורה ל-20 מיליון שקל. "בגדול זה די ברור", טוען המייסד והמנכ"ל ד"ר דדי סגל בשיחה עם ביזפורטל, "אנחנו חברת תרופות שמפתחת מוצרים רפואיים באמצעות קנאביס. להחזיק בית מרקחת ולהפיץ זה ליד ליבת הפעילות, לא ליבת הפעילות עצמה".

 

אז למה מלכתחילה פנתה החברה לתחום הזה? "לא כי באמת רצינו להיות בית מרקחת שמספק מוצרים למטופלי קצה", מודה סגל כבר בפתח הדברים כשהוא מסביר: "מבחינה היסטורית, תחת האסדרה הישנה, כדי להתחיל לפעול בשוק הקנאביס הישראלי היית צריך לספק בעצמך ללקוחות הקצה. עם האסדרה החדשה נוצר בלאגן היסטרי, משרד הבריאות לא ידע להתנהל וכך, כשניסינו בתקופה הזאת לתת מענה הפכנו כנראה לבית המרקחת הבודד הכי גדול בארץ שמספק קנאביס.

הבעיה היא שזה נכס שדורש הרבה תשומת לב ניהולית.  אנחנו לא חברת ענק ואסטרטגית זה לא נכון לנו. יש לנו מספר מוגבל של מנהלים, ובשלב מסוים כשנוצרה ההזדמנות חשבנו שנכון להעביר את הפעילות הזאת לגוף שממוקד בישראל, בייחוד שמדובר ב-IMC שהם אחלה אנשים. אני הרגשתי שזו עסקה בין חברים".

 

מה IMC מזהים בפעילות הזאת שלדעתם כן כדאי לקחת אותה מכם?

"זו חברה שהשוק הישראלי הוא אחד משלושת שוקי היעד הגדולים ביותר שלהם. בשונה מהם, כחברה שמפתחת מוצרים רפואיים ולא רק משווקת תפרחות, אנחנו חייבים להסתכל על השוק הגלובלי, ושם אנחנו רוצים להיות עם מוצרי פרימיום שלנו, כמו שקורה בגרמניה, צרפת וקפריסין. הכוונה היא למוצרי קנאביס בסטנדרט של תרופת, ובינתיים אנחנו מדברים על שמנים. אני מקווה שמדינת ישראל תתיר בקרוב את הייצוא של מוצרים כאלה ושהדרג המקצועי יתעשת, אבל גם אם זה לא יקרה יש לנו גיבוי מהמתקן במלטה שבקרוב יושלם, ואת הטבליות שלנו אנחנו מייצאים מצרפת".

 

לא הצגתם בעבר את פעילות ההפצה בישראל כיתרון עבורכם?

"שוב, כל עוד היינו רק בשוק ישראלי בלי יכולת לצאת לחו"ל אין ברירה ואתה מתרחב לאן שאפשר".

 

ובאופן כללי, כל חברות הקנאביס הישראליות מדברות בשבח הורטיקליות והפעילות בכל שרשרת הערך שמרחיבה את שולי הרחב. למה זה לא נכון לגביכם? הרי זה לא שיצאתם מהשוק המקומי.

"השוליים לא רחבים פה, ויותר מזה - זה לא שוק רווחי במהותו. בכל מתחיל ונגמר בכך שמחירי הקנאביס בישראל ללקוח הסופי נמוכים בשליש עד חצי מבכל מדינה אחרת בעולם. כשאתה מוכר במחיר כל כך נמוך קשה לך לעשות כסף. ההבדל הוא שאני היחידי בארץ שיכול למכור ללקוח גרמני, אין אף אחד אחר עם EU-GMP או שיש לו מוצרי שאיפה או טבליות. מי שנשאר בארץ עושה הכל כדי להרוויח עוד קצת, ולכן צריך את כל שרשרת הערך, אותנו כאמור זה כבר לא מעניין כי אנחנו מסתכלים על השווקים שנוכל להרוויח בהם הרבה יותר".

 

אתם אומרים ששולי הרווח יעלו, מצד שני כשאתם מוותרים על הפעילות הזאת, יכול להיות שנראה ירידה בשורת ההכנסות. הטענה שלכם בעצם היא שהייצוא לחו"ל יקזז את הירידה הזאת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חד משמעית. צריך לזכור שהתרגלנו ששוק הקנאביס הוא בצמיחה, ולכןרגילים להסתכל על שורה עליונה, אבל הוא מתחיל להתכנס לעולם של תעשייה ישנה. בשלב כזה מפסיקים לבדוק רק את ההכנסות ומתחיל להסתכל על השורה התחתונה, ואת זה אנשים שוכחים. בסוף חברה צריכה לבדוק מה היא משאירה לבעלי המניות שלה, ובשביל זה צריך שורה תחתונה ולכן גם אנחנו שואפים להיות לא רק במקום שבו נכניס יותר, אלא שבו גם נשאיר בבית יותר".

 

ומתי כבר IMC צפויה לקחת מכם באופן סופי את הפעילות הזאת? עוד ברבעון הנוכחי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאימנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל מטפסת 4.1%, מגדל עולה 3.7%; אנלייט יורדת 3.5%; ת״א 35 מאבד 1.1%

מדד הביטוח עולה 1.6%, בניגוד לשאר המדדים המובילים, שנסחרים בירידות, בהובלת מדד הבנקים שיורד 1.4% - מה מספרת התמונה של מכפילי הבנקים והביטוח?

מערכת ביזפורטל |

אחרי שאתמול המדדים עלו, היום הסקפטיות חוזרת לאחוזת בית. המדדים המובילים נסחרים בירידות - ת״א 35 מאבד 1.1% וגם ת״א 90 יורד 0.8%.

במבט ענפי המגמה מעורבת - מדד ת״א בנקים יורד 1.4% בעוד ת״א ביטוח מטפס 1.6% כשהוא מקבל רוח גבית מכלל עסקי ביטוח שבולטת לחיוב אחרי דיווחים כי סנטרברידג' רוצה לרכוש את גרעין השליטה בקבוצה. הקרן הפרטית שהחזיקה בעבר בהפניקס עשויה לחבור לאקירוב ולסלול לו את הדרך לרכישת השליטה בחברת האשראי מקס. גם מגדל ביטוח 3.92%  ו-מנורה מב החז 0.74%   עולות בעקבות העניין המחודש בענף.

האם אנחנו לקראת רפורמה מחודשת בבנקאות בישראל? על פי ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים” בפתח הדיון של ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה, אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

ענף היזמות בישראל מתמודד עם תקופה מאתגרת של ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות וירידה בביקושים, הבעת האמון מצד המוסדיים בדוניץ-אלעד מקבלת עכשיו משמעות מיוחדת. במציאות שבה יזמים רבים נאלצים להאט פרויקטים או לדחות מיזמים חדשים, העסקה האחרונה מראה לנו שהמוסדיים עדיין מאמינים בפוטנציאל של חברות מבוססות בענף הנדל"ן, במיוחד כאלה שמחזיקות הון עצמי גבוה ופעילות מגוונת בפריסה ארצית. קרן JTLV מכרה 751,215 מניות של החברה - כ-10% מההון - לגופים מוסדיים תמורת כ-191 מיליון שקל, במחיר של 255 שקל למניה בכך מימשו המוסדיים אופציה שניתנה להם במסגרת עסקה קודמת בינואר השנה. הראל הופכת לבעלת עניין בדוניץ-אלעד: המוסדיים רכשו מניות ב-191 מיליון שקל מקרן JTLV

לאחר ההפרות בשלב הראשון של ההסכם בין ישראל לחמאס גוברת התנועה לקראת השלב השני. ראש המודיעין המצרי הגיע לישראל וייפגש עם שליח הנשיא האמריקני סטיב וויטקוף, במקביל לנחיתת סגן נשיא ארה"ב ג’יי די ואנס במטוס "אייר פורס 2". על סדר היום: תחילת עבודת הכוח הבינלאומי לאיתור חללים שגופותיהם מוחזקות בעזה. בישראל מעריכים כי הביקורים האמריקנים והמצרים יזרזו את הקמת הכוח הבינלאומי כשל זה מתרחש בעוד חמאס ממשיך להעביר גופות ב"טפטופים" ומתרץ זאת באתגרי השטח.


וזה מוביל אותנו להסתכל על תמונת המצב בסקטור הפיננסי. נוצר מצב שמכפילי הרווח התנתקו מהממוצע הרב שנתי. חברות הביטוח לדוגמה במכפיל רווח מייצג גבוה ביחס לעבר, הבנקים דווקא לא במכפיל רווח יקר, וזה מעלה אסטרטגיה מעניינת - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח, למרות שמניות הביטוח התחילו למטה, הן התהפכו בעיקר מניית כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח 3.87%  בשל הערכות שסנטרברידג' מתעניינת ברכישת גרעין השליטה בכלל ביטוח. היא עשויה לחבור לאקירוב שכבר מחזיק ב-14% מהמניות. בכל מקרה, כניסה במחיר הנוכחי היא כניסה יקרה, לא נראה שהחברים שם יקנו במחיר שמייצג מכפיל רווח גבוה באופן היסטורי.