דדי סגל פנאקסיה
צילום: חן גלילי
ראיון

"בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"

מנכ"ל פנאקסיה דדי סגל מסביר כי הקימו את פעילות ההפצה בארץ כי היו חייבים ולא מדובר בליבת העסק; עכשיו לדבריו החברה עם הפנים לחו"ל עם מתקן ייצור שיושלם בקרוב, ושם תשפר את הרווחיות - נתון שבו לדבריו צריך להתמקד בשלב זה, ולא בהכנסות
איתי פת-יה |

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה הבוקר כי היא משאירה את הפעלת בית המרקחת שלה ופעילות ההפצה למטופלים מאחוריה ומוכרת אותה ל-IMC בתמורה ל-20 מיליון שקל. "בגדול זה די ברור", טוען המייסד והמנכ"ל ד"ר דדי סגל בשיחה עם ביזפורטל, "אנחנו חברת תרופות שמפתחת מוצרים רפואיים באמצעות קנאביס. להחזיק בית מרקחת ולהפיץ זה ליד ליבת הפעילות, לא ליבת הפעילות עצמה".

 

אז למה מלכתחילה פנתה החברה לתחום הזה? "לא כי באמת רצינו להיות בית מרקחת שמספק מוצרים למטופלי קצה", מודה סגל כבר בפתח הדברים כשהוא מסביר: "מבחינה היסטורית, תחת האסדרה הישנה, כדי להתחיל לפעול בשוק הקנאביס הישראלי היית צריך לספק בעצמך ללקוחות הקצה. עם האסדרה החדשה נוצר בלאגן היסטרי, משרד הבריאות לא ידע להתנהל וכך, כשניסינו בתקופה הזאת לתת מענה הפכנו כנראה לבית המרקחת הבודד הכי גדול בארץ שמספק קנאביס.

הבעיה היא שזה נכס שדורש הרבה תשומת לב ניהולית.  אנחנו לא חברת ענק ואסטרטגית זה לא נכון לנו. יש לנו מספר מוגבל של מנהלים, ובשלב מסוים כשנוצרה ההזדמנות חשבנו שנכון להעביר את הפעילות הזאת לגוף שממוקד בישראל, בייחוד שמדובר ב-IMC שהם אחלה אנשים. אני הרגשתי שזו עסקה בין חברים".

 

מה IMC מזהים בפעילות הזאת שלדעתם כן כדאי לקחת אותה מכם?

"זו חברה שהשוק הישראלי הוא אחד משלושת שוקי היעד הגדולים ביותר שלהם. בשונה מהם, כחברה שמפתחת מוצרים רפואיים ולא רק משווקת תפרחות, אנחנו חייבים להסתכל על השוק הגלובלי, ושם אנחנו רוצים להיות עם מוצרי פרימיום שלנו, כמו שקורה בגרמניה, צרפת וקפריסין. הכוונה היא למוצרי קנאביס בסטנדרט של תרופת, ובינתיים אנחנו מדברים על שמנים. אני מקווה שמדינת ישראל תתיר בקרוב את הייצוא של מוצרים כאלה ושהדרג המקצועי יתעשת, אבל גם אם זה לא יקרה יש לנו גיבוי מהמתקן במלטה שבקרוב יושלם, ואת הטבליות שלנו אנחנו מייצאים מצרפת".

 

לא הצגתם בעבר את פעילות ההפצה בישראל כיתרון עבורכם?

"שוב, כל עוד היינו רק בשוק ישראלי בלי יכולת לצאת לחו"ל אין ברירה ואתה מתרחב לאן שאפשר".

 

ובאופן כללי, כל חברות הקנאביס הישראליות מדברות בשבח הורטיקליות והפעילות בכל שרשרת הערך שמרחיבה את שולי הרחב. למה זה לא נכון לגביכם? הרי זה לא שיצאתם מהשוק המקומי.

"השוליים לא רחבים פה, ויותר מזה - זה לא שוק רווחי במהותו. בכל מתחיל ונגמר בכך שמחירי הקנאביס בישראל ללקוח הסופי נמוכים בשליש עד חצי מבכל מדינה אחרת בעולם. כשאתה מוכר במחיר כל כך נמוך קשה לך לעשות כסף. ההבדל הוא שאני היחידי בארץ שיכול למכור ללקוח גרמני, אין אף אחד אחר עם EU-GMP או שיש לו מוצרי שאיפה או טבליות. מי שנשאר בארץ עושה הכל כדי להרוויח עוד קצת, ולכן צריך את כל שרשרת הערך, אותנו כאמור זה כבר לא מעניין כי אנחנו מסתכלים על השווקים שנוכל להרוויח בהם הרבה יותר".

 

אתם אומרים ששולי הרווח יעלו, מצד שני כשאתם מוותרים על הפעילות הזאת, יכול להיות שנראה ירידה בשורת ההכנסות. הטענה שלכם בעצם היא שהייצוא לחו"ל יקזז את הירידה הזאת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חד משמעית. צריך לזכור שהתרגלנו ששוק הקנאביס הוא בצמיחה, ולכןרגילים להסתכל על שורה עליונה, אבל הוא מתחיל להתכנס לעולם של תעשייה ישנה. בשלב כזה מפסיקים לבדוק רק את ההכנסות ומתחיל להסתכל על השורה התחתונה, ואת זה אנשים שוכחים. בסוף חברה צריכה לבדוק מה היא משאירה לבעלי המניות שלה, ובשביל זה צריך שורה תחתונה ולכן גם אנחנו שואפים להיות לא רק במקום שבו נכניס יותר, אלא שבו גם נשאיר בבית יותר".

 

ומתי כבר IMC צפויה לקחת מכם באופן סופי את הפעילות הזאת? עוד ברבעון הנוכחי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?