דדי סגל פנאקסיה
צילום: חן גלילי
ראיון

"בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"

מנכ"ל פנאקסיה דדי סגל מסביר כי הקימו את פעילות ההפצה בארץ כי היו חייבים ולא מדובר בליבת העסק; עכשיו לדבריו החברה עם הפנים לחו"ל עם מתקן ייצור שיושלם בקרוב, ושם תשפר את הרווחיות - נתון שבו לדבריו צריך להתמקד בשלב זה, ולא בהכנסות
איתי פת-יה |

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה הבוקר כי היא משאירה את הפעלת בית המרקחת שלה ופעילות ההפצה למטופלים מאחוריה ומוכרת אותה ל-IMC בתמורה ל-20 מיליון שקל. "בגדול זה די ברור", טוען המייסד והמנכ"ל ד"ר דדי סגל בשיחה עם ביזפורטל, "אנחנו חברת תרופות שמפתחת מוצרים רפואיים באמצעות קנאביס. להחזיק בית מרקחת ולהפיץ זה ליד ליבת הפעילות, לא ליבת הפעילות עצמה".

 

אז למה מלכתחילה פנתה החברה לתחום הזה? "לא כי באמת רצינו להיות בית מרקחת שמספק מוצרים למטופלי קצה", מודה סגל כבר בפתח הדברים כשהוא מסביר: "מבחינה היסטורית, תחת האסדרה הישנה, כדי להתחיל לפעול בשוק הקנאביס הישראלי היית צריך לספק בעצמך ללקוחות הקצה. עם האסדרה החדשה נוצר בלאגן היסטרי, משרד הבריאות לא ידע להתנהל וכך, כשניסינו בתקופה הזאת לתת מענה הפכנו כנראה לבית המרקחת הבודד הכי גדול בארץ שמספק קנאביס.

הבעיה היא שזה נכס שדורש הרבה תשומת לב ניהולית.  אנחנו לא חברת ענק ואסטרטגית זה לא נכון לנו. יש לנו מספר מוגבל של מנהלים, ובשלב מסוים כשנוצרה ההזדמנות חשבנו שנכון להעביר את הפעילות הזאת לגוף שממוקד בישראל, בייחוד שמדובר ב-IMC שהם אחלה אנשים. אני הרגשתי שזו עסקה בין חברים".

 

מה IMC מזהים בפעילות הזאת שלדעתם כן כדאי לקחת אותה מכם?

"זו חברה שהשוק הישראלי הוא אחד משלושת שוקי היעד הגדולים ביותר שלהם. בשונה מהם, כחברה שמפתחת מוצרים רפואיים ולא רק משווקת תפרחות, אנחנו חייבים להסתכל על השוק הגלובלי, ושם אנחנו רוצים להיות עם מוצרי פרימיום שלנו, כמו שקורה בגרמניה, צרפת וקפריסין. הכוונה היא למוצרי קנאביס בסטנדרט של תרופת, ובינתיים אנחנו מדברים על שמנים. אני מקווה שמדינת ישראל תתיר בקרוב את הייצוא של מוצרים כאלה ושהדרג המקצועי יתעשת, אבל גם אם זה לא יקרה יש לנו גיבוי מהמתקן במלטה שבקרוב יושלם, ואת הטבליות שלנו אנחנו מייצאים מצרפת".

 

לא הצגתם בעבר את פעילות ההפצה בישראל כיתרון עבורכם?

"שוב, כל עוד היינו רק בשוק ישראלי בלי יכולת לצאת לחו"ל אין ברירה ואתה מתרחב לאן שאפשר".

 

ובאופן כללי, כל חברות הקנאביס הישראליות מדברות בשבח הורטיקליות והפעילות בכל שרשרת הערך שמרחיבה את שולי הרחב. למה זה לא נכון לגביכם? הרי זה לא שיצאתם מהשוק המקומי.

"השוליים לא רחבים פה, ויותר מזה - זה לא שוק רווחי במהותו. בכל מתחיל ונגמר בכך שמחירי הקנאביס בישראל ללקוח הסופי נמוכים בשליש עד חצי מבכל מדינה אחרת בעולם. כשאתה מוכר במחיר כל כך נמוך קשה לך לעשות כסף. ההבדל הוא שאני היחידי בארץ שיכול למכור ללקוח גרמני, אין אף אחד אחר עם EU-GMP או שיש לו מוצרי שאיפה או טבליות. מי שנשאר בארץ עושה הכל כדי להרוויח עוד קצת, ולכן צריך את כל שרשרת הערך, אותנו כאמור זה כבר לא מעניין כי אנחנו מסתכלים על השווקים שנוכל להרוויח בהם הרבה יותר".

 

אתם אומרים ששולי הרווח יעלו, מצד שני כשאתם מוותרים על הפעילות הזאת, יכול להיות שנראה ירידה בשורת ההכנסות. הטענה שלכם בעצם היא שהייצוא לחו"ל יקזז את הירידה הזאת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חד משמעית. צריך לזכור שהתרגלנו ששוק הקנאביס הוא בצמיחה, ולכןרגילים להסתכל על שורה עליונה, אבל הוא מתחיל להתכנס לעולם של תעשייה ישנה. בשלב כזה מפסיקים לבדוק רק את ההכנסות ומתחיל להסתכל על השורה התחתונה, ואת זה אנשים שוכחים. בסוף חברה צריכה לבדוק מה היא משאירה לבעלי המניות שלה, ובשביל זה צריך שורה תחתונה ולכן גם אנחנו שואפים להיות לא רק במקום שבו נכניס יותר, אלא שבו גם נשאיר בבית יותר".

 

ומתי כבר IMC צפויה לקחת מכם באופן סופי את הפעילות הזאת? עוד ברבעון הנוכחי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים