דדי סגל פנאקסיה
צילום: חן גלילי
ראיון

"בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"

מנכ"ל פנאקסיה דדי סגל מסביר כי הקימו את פעילות ההפצה בארץ כי היו חייבים ולא מדובר בליבת העסק; עכשיו לדבריו החברה עם הפנים לחו"ל עם מתקן ייצור שיושלם בקרוב, ושם תשפר את הרווחיות - נתון שבו לדבריו צריך להתמקד בשלב זה, ולא בהכנסות
איתי פת-יה |

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה הבוקר כי היא משאירה את הפעלת בית המרקחת שלה ופעילות ההפצה למטופלים מאחוריה ומוכרת אותה ל-IMC בתמורה ל-20 מיליון שקל. "בגדול זה די ברור", טוען המייסד והמנכ"ל ד"ר דדי סגל בשיחה עם ביזפורטל, "אנחנו חברת תרופות שמפתחת מוצרים רפואיים באמצעות קנאביס. להחזיק בית מרקחת ולהפיץ זה ליד ליבת הפעילות, לא ליבת הפעילות עצמה".

 

אז למה מלכתחילה פנתה החברה לתחום הזה? "לא כי באמת רצינו להיות בית מרקחת שמספק מוצרים למטופלי קצה", מודה סגל כבר בפתח הדברים כשהוא מסביר: "מבחינה היסטורית, תחת האסדרה הישנה, כדי להתחיל לפעול בשוק הקנאביס הישראלי היית צריך לספק בעצמך ללקוחות הקצה. עם האסדרה החדשה נוצר בלאגן היסטרי, משרד הבריאות לא ידע להתנהל וכך, כשניסינו בתקופה הזאת לתת מענה הפכנו כנראה לבית המרקחת הבודד הכי גדול בארץ שמספק קנאביס.

הבעיה היא שזה נכס שדורש הרבה תשומת לב ניהולית.  אנחנו לא חברת ענק ואסטרטגית זה לא נכון לנו. יש לנו מספר מוגבל של מנהלים, ובשלב מסוים כשנוצרה ההזדמנות חשבנו שנכון להעביר את הפעילות הזאת לגוף שממוקד בישראל, בייחוד שמדובר ב-IMC שהם אחלה אנשים. אני הרגשתי שזו עסקה בין חברים".

 

מה IMC מזהים בפעילות הזאת שלדעתם כן כדאי לקחת אותה מכם?

"זו חברה שהשוק הישראלי הוא אחד משלושת שוקי היעד הגדולים ביותר שלהם. בשונה מהם, כחברה שמפתחת מוצרים רפואיים ולא רק משווקת תפרחות, אנחנו חייבים להסתכל על השוק הגלובלי, ושם אנחנו רוצים להיות עם מוצרי פרימיום שלנו, כמו שקורה בגרמניה, צרפת וקפריסין. הכוונה היא למוצרי קנאביס בסטנדרט של תרופת, ובינתיים אנחנו מדברים על שמנים. אני מקווה שמדינת ישראל תתיר בקרוב את הייצוא של מוצרים כאלה ושהדרג המקצועי יתעשת, אבל גם אם זה לא יקרה יש לנו גיבוי מהמתקן במלטה שבקרוב יושלם, ואת הטבליות שלנו אנחנו מייצאים מצרפת".

 

לא הצגתם בעבר את פעילות ההפצה בישראל כיתרון עבורכם?

"שוב, כל עוד היינו רק בשוק ישראלי בלי יכולת לצאת לחו"ל אין ברירה ואתה מתרחב לאן שאפשר".

 

ובאופן כללי, כל חברות הקנאביס הישראליות מדברות בשבח הורטיקליות והפעילות בכל שרשרת הערך שמרחיבה את שולי הרחב. למה זה לא נכון לגביכם? הרי זה לא שיצאתם מהשוק המקומי.

"השוליים לא רחבים פה, ויותר מזה - זה לא שוק רווחי במהותו. בכל מתחיל ונגמר בכך שמחירי הקנאביס בישראל ללקוח הסופי נמוכים בשליש עד חצי מבכל מדינה אחרת בעולם. כשאתה מוכר במחיר כל כך נמוך קשה לך לעשות כסף. ההבדל הוא שאני היחידי בארץ שיכול למכור ללקוח גרמני, אין אף אחד אחר עם EU-GMP או שיש לו מוצרי שאיפה או טבליות. מי שנשאר בארץ עושה הכל כדי להרוויח עוד קצת, ולכן צריך את כל שרשרת הערך, אותנו כאמור זה כבר לא מעניין כי אנחנו מסתכלים על השווקים שנוכל להרוויח בהם הרבה יותר".

 

אתם אומרים ששולי הרווח יעלו, מצד שני כשאתם מוותרים על הפעילות הזאת, יכול להיות שנראה ירידה בשורת ההכנסות. הטענה שלכם בעצם היא שהייצוא לחו"ל יקזז את הירידה הזאת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חד משמעית. צריך לזכור שהתרגלנו ששוק הקנאביס הוא בצמיחה, ולכןרגילים להסתכל על שורה עליונה, אבל הוא מתחיל להתכנס לעולם של תעשייה ישנה. בשלב כזה מפסיקים לבדוק רק את ההכנסות ומתחיל להסתכל על השורה התחתונה, ואת זה אנשים שוכחים. בסוף חברה צריכה לבדוק מה היא משאירה לבעלי המניות שלה, ובשביל זה צריך שורה תחתונה ולכן גם אנחנו שואפים להיות לא רק במקום שבו נכניס יותר, אלא שבו גם נשאיר בבית יותר".

 

ומתי כבר IMC צפויה לקחת מכם באופן סופי את הפעילות הזאת? עוד ברבעון הנוכחי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.