שמואל סלבין
צילום: יוטיוב/המכללה האקדמית הרצוג
ראיון

"המשק יחזור לעצמו ברבעון השלישי וסלע קפיטל תהיה שם"

יו"ר דירקטוריון קרן הריט, שמואל סלבין, חוגג את הניצחון על מבנה ודודו זבידה, ומסביר בראיון לביזפורטל מה היה מאחורי הקלעים 
ארז ליבנה | (8)

מנכ"ל מבנה 1.04% , דודו זבידה, רצה לרכוש את קרן הריט סלע נדלן -0.26% . הוא ביקש לכנס את הדירקטוריון ולאפשר שינוי של סעיפים בתקנון, כדי לאפשר לחברה לרכוש את קרן הריט. הנהלת סלע, בראשות יו"ר הדירקטוריון, שמואל סלבין והמנכ"ל גדי אליקם ראו במהלך  השתלטות עוינת. הם לא אהבו את הרעיון ויצאו לקרב על מוחם וליבם של בעלי המניות שאינם בעלי עניין, שמהם היו נדרשים 75% תמיכה כדי לאשר את ההצעה לשנות את תקנון החברה ולהכניס את מבנה בדלת האחורית. הם הצליחו. למרות הצעות לכאורה מפתות של מבנה, מחזיקי הקרן הצביעו נגדה.

 

הסאגה שנמשכה חודשיים הסתיימה כאשר 72% מהמשקיעים של סלע החליטו לדחות את ההצעה. מניית סלע קפיטל ירדה קרוב ל-4%, כתיקון לעליות שנבעו מהפרמיה שהיתה גלומה בהצעה של מבנה.  

 

"המשק יתחיל להתאושש ברבעון 3 ואנחנו נהיה שם"

"מבנה הציעו שתי הצעות" מסביר שמואל סלאבין, יו"ר הקרן, "הראשונה לבטל את הסעיף בתקנון שאי אפשר לאשר להשתלט על החברה והשני היה להפוך את החברה לחברה כללית, כך שתפסיק להיות קרן ריט".

 

למה המשקיעים דחו את ההצעה?

"ארבע סיבות מרכזיות. חלק מהמשקיעים סברו שההצעה לא מספיק אטרקטיבית. משקי הבית החליטו שהם רוצים שהחברה תישאר קרן ריט. מדובר בהנהלה נקייה בלי גרעין שליטה, כי בקרנות ריט אסור שיהיו בעלי עניין ביותר מ-10%.

 

"הסיבה השלישית היא שמדובר בחברה עם אחריות ניהולית שמחלקת דיבידנד בכל רבעון, והסיבה הרביעית היא שהקרן משקיעה רק בנכסים מניבים והם לא רצו לעבור להיות חלק מחברה שלא מעניקה דיבידנדים ולא משקיעה נכון את הכסף שלה".

 

למה החלטת להוריד את דמי הניהול, למרות שהצהרתם שלא תעשו זאת.

"תראה אנחנו כל הזמן גדלים והחלטנו ללכת לקראת הלקוחות שלנו/ המשקיעים שלנו. יש פה אגדה שקרית שחברת הניהול לוקחת הרבה כסף. כל הוצאות הניהול שלנו עומדות על 26 מיליון שקל על נכסים של 3.5 מיליארד.

 

"חברת הניהול היא חלק מהוצאת הנהלה וכלליות, והיא רק 0.8% מסך כל הנכסים, כשאצל גופים זה נע בין 0.8% ל-1%, אז אנחנו ברף הנמוך. הורדת דמי הניהול זו לא דרמה בכלל מבחינתנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

האם אתם רואים שלקוחות ושוכרים נמצאים בקשיים?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כל הכבוד להנהלת סלע. (ל"ת)
    בעל מניות 18/03/2021 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הון עתק 14/02/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
    הוצאות משפטיות , חוות דעת מומחים ? הון עתק ! וכלום לא יצא מזה
  • 5.
    ע 07/01/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    כספים.שמכניסה את כל המשקיעים לאשליה שהכלכלה בעולם חזקה מאוד. שקר. הכל יתרסק בקרוב צלמו את ההודעה . המגפה רק בתחילת הדרך .
  • חחחח איזה לוזר (ל"ת)
    ס 07/01/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד לבין ולאלי בן חמו על העמידה העיקשת שלהם ההצלחה בהמשך (ל"ת)
    הרצל 07/01/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מברך על ההחלטה (ל"ת)
    דוד 07/01/2021 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד לסלאבין ואליקם (ל"ת)
    כל הכבוד 07/01/2021 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דרור 07/01/2021 09:26
    הגב לתגובה זו
    לא אהבתי את המהלך ואת המגלומן שעמד מאחוריו .
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: