מורי קסלר, מנכ"ל פריגו
צילום: יח"צ

פריגו מכה את תחזיות האנליסטים בשורה התחתונה

הכנסות פריגו צמחו ב-1.8% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-1.21 מיליארד דולר; הרווח המתואם למניה היה גבוה ב-9 סנט ביחס לצפי; החברה מאמצת תוכנית רכישת מניות של 150 מיליון דולר עד סוף שנה
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה פריגו

חברת התרופות פריגו מדווחת על תוצאות טובות לרבעון השלישי עם צמיחה קלה של 1.8% בהכנסות. החברה אמנם הציגה עליה מתונה בשורה העליונה אך הכתה את ציפיות האנליסטים בשורה התחתונה בפעם הרביעית ברציפות. החברה מאשררת את התחזיות הרווח לשנת 2020 וכן תאמץ תוכנית רכישת מניות של 150 מיליון דולר עד סוף שנה. בנוסף תבצע מחיקת מוניטין בהיקף של 202 מיליון דולר על מגזר ה-RX. הדוחות מגיעים על רקע נפילה חדה של כ-8% במחיר המניה בעקבות הפסד מול רשויות המס (לכתבה המלאה). מניית החברה ירדה כ-17% מתחילת שנה ונסחרת בסמוך לשפל של חודש מרץ. הכנסות פריגו ברבעון השלישי הסתכמו בכ-1.21 מיליארד דולר, צמיחה של כ-1.8% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד שעמדו על 1.19 מיליארד דולר. ההכנסות האורגניות צמחו בכ-1.6%. בשורה התחתונה דיווחה פריגו על רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 93 סנט למניה, ירידה של 10.4% בהשוואה ל-1.04 דולר למניה ברבעון המקביל. החברה עוקפת את תחזיות האנליסטים גם בשורה התחתונה שציפו לרווח של 84 סנט למניה. תחזית לשנת 2020 החברה מאשרת מחדש את תחזיתה הכספית לשנת 2020 עם צמיחה צפויה במכירות של 6% עד 7%. הצמיחה האורגנית נטו של לפחות 3%.  הרווח השנתי המתואם צפוי להיות בטווח שבין 3.95-4.15 דולר למניה. לדברי החברה אשרור התחזיות משקף ציפיות לשיעורי מס נמוכים היותר השנה. מנגד החברה צפויה לאבד רווח של 12-15 סנט למניה בעקבות עלויות הקשורות במגפת הקורונה. הפסד של 14 סנט צפוי מריקול ממגזר ה-RX והפסד של 6 סנט ממכירת עסקי ה-Rosemont Rx בסוף הרבעון השני. מורי קסלר, מנכ"ל פריגו ""תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה משקפים את עוצמת המודל העסקי המגוון של פריגו, הביצוע המוצלח של שלנו פעילויות טרנספורמציה ומסירות וזריזות של 11,000 חברי הצוות שלנו ברחבי העולם מנווטים בהצלחה את המגיפה העולמית הנוראית הזו. קסלר המשיך, "עד כה, המכירות העולמיות צמחו בשיעור חד-ספרתי גבוה חשוב מכך, הצמיחה האורגנית היא הרבה מעל יעד המכירות הנקי שלנו ב-3%. התוצאות במגזר באמריקה שוב הוביל את הדרך עם צמיחה חזקה בכל הזכייניות הגדולות, שהביאה למכירות שיא ברבעון השלישי מכיוון שהקטע נהנה ממעבר ערוצים למסחר אלקטרוני והשקות מוצרים חדשים ומוצלחות. "התאוששות טובה מהצפוי גם בעסקי CSC וגם במגזר ה-RX תרמו כקטגוריות המוצרים המותאמות שלנו למותגי Self-Care ומרשמים גנריים שהושפעו לרעה על ידי בעקבות הסגרים של משבר הקורונה אך התאוששו לרמות טרום המשבר. אני שמח שהעוצמה של העסקים שלנו אפשרה לנו לאשרר מחדש את התחזיות, למרות הריקול המאכזב של RX Albuterol". קסלר סיכם, "התפתחות מגזר ה-self-care האיצה את הצמיחה של פריגו ב-18 החודשים האחרונים ומציב אותנו היטב ב"עולם חדש" שבו self-care, ערך וסחר אלקטרוני יהיו יותר חשובים מתמיד. אמנם יש עדיין עבודה על השינוי שלנו, אבל הצוות שלנו מלא אנרגיה לגבי העתיד ונשאר מחויב ליעדי הצמיחה שלנו לטווח הארוך. להסתכל קדימה, אנו נמשיך למנף את יכולותינו הייחודיות והעמידות, יחד עם יותר ממיליארד דולר השקענו התחייבויות עד היום, כדי לשחזר את היתרון של פריגו וליצור ערך לטווח הארוך עבורנו בעלי מניות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מניה מצויינת וזולה שמתןמחרת בחסר (ל"ת)
    פז 01/01/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: