נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.25%

הריבית נותרה ללא שינוי בהתאם לצפי האנליסטים. תחזית בנק ישראל: הריבית תעלה בהדרגה עד לרמה של 1% בסוף 2020. צמיחת התוצר עודכנה מטה בשל השפעות מלחמת הסחר

ערן סוקול | (4)

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% ובהתאם לצפי האנליסטים. בהודעת הריבית נכתב כי הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית.

תוואי הריבית נותר ללא שינוי

לפי תחזית המאקרו, הריבית המוניטרית צפויה לעלות ל-0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של 2019, ולהמשיך לעלות בהדרגה עד 1% בסוף 2020. התחזית החדשה שמפרסם היום בנק ישראל לריבית, זהה לתחזית הקודמת שפורסמה באפריל (לכתבה המלאה).

בבנק ישראל מציינים כי סביבת האינפלציה נמצאת מעל הגבול התחתון של היעד ולאחרונה חלה בה עלייה קלה, על רקע הימצאות המשק בסביבת תעסוקה מלאה. מרבית המדדים מתחילת השנה הפתיעו כלפי מעלה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 1.5%, ונראה כי ההסתברות לכך שהאינפלציה תשוב ותרד אל מתחת לגבול התחתון של היעד היא כעת נמוכה יותר. מרבית הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד, והציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד.

עוד מציינים בבנק כי מזה מספר רבעונים המשק צומח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. ההתמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית נראית עקבית עם מיצוי תהליך ההתרחבות בשוק העבודה. חלק מהאינדיקטורים לפעילות ברבעון השני מצביעים על התמתנות, אך מאחרים עולה שהצמיחה נמשכת בקצב נאה. נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק.

אינפלציה צפויה של כ-1.5%

"בדומה להערכתנו בתחזית הקודמת האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.4%, 1.6% ב-2019 ו-1.6% ב-2020. תוואי האינפלציה הצפוי נותר ללא שינוי ביחס לתחזית הקודמת ואנו מעריכים ששוק העבודה ההדוק יוסיף לתמוך בעליות שכר ובהמשך התכנסות האינפלציה למרכז תחום היעד. עם זאת, עליית האינפלציה צפויה להמשיך להיות הדרגתית, על רקע המשך הגידול בתחרות והתפתחות המסחר באינטרנט, תהליכים שנראה שטרם מוצו", מציינים בבנק ישראל.

מלחמת הסחר: צמיחת התוצר עודכנה כלפי מטה

בבנק ישראל מציינים כי הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית מוסיפים להיות משמעותיים בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר", הסיכון הפוליטי באירופה ובמפרץ הפרסי והחשש להאטה בסין. תחזיות לסחר העולמי והצמיחה של מרבית הגושים התעדכנו כלפי מטה. ההאטה בסחר העולמי נמשכת ובניגוד למגמה בשנים האחרונות, קצב הגידול בסחר צפוי להיות נמוך מקצב הגידול בתמ"ג העולמי.

על רקע הדברים, תחזית צמיחת התוצר ל-2019 עודכנה כלפי מטה ב-0.1% ועומדת כעת על 3.1% ועל 3.5% ל-2020. "תחזית הצמיחה ל-2019 נמוכה מעט בהשוואה לתחזית הקודמת, בהשפעת הירידה בסחר העולמי שהביאה להפחתה קלה בקצב הגידול הצפוי של היצוא ב-2019", מציינים בבנק ישראל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר דומה מאוד לזו שהציגה החטיבה לפני שלושה חודשים. לגבי תוואי הריבית בתחזית, הערכה זו מתבססת על מספר רב של פרמטרים שאי הוודאות לגביהם גבוהה במיוחד בעת הזו, והם עלולים להשתנות עד להחלטת הריבית הבאה: הפתעות כלפי מטה בנתונים שיתפרסמו לגבי האינפלציה והצמיחה בישראל, ירידה בהערכות לאינפלציה העתידית, הסיכון להחמרה נוספת בכלכלה העולמית, שינויים במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, והאפשרות לייסוף בשער החליפין  - כל אלו, אם יתממשו, עשויים להביא לכך שעליית הריבית תתרחש במועד מאוחר מזה שעולה מתחזית חטיבת המחקר".

גיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות: "כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי אך ההודעה דווקא הצליחה להפתיע במיוחד לאור הסביבה העולמית המתהווה. לאור ההתמתנות בתמונת הפעילות העולמית, ציפינו כי התפתחות זו תבוא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר במתווה עליית ריבית מתון יותר. עם זאת, בחטיבת המחקר ממשיכים להעריך כי הריבית תעלה השנה פעם אחת ועוד פעמיים בשנה הבאה לרמה של 1.0%. להערכתנו, בתקופה בה הפד וה-ECB מתחילים בתהליך של הרחבה מוניטארית, לבנק ישראל יהיה מאוד קשה להעלות את הריבית בישראל וזאת למרות העלייה המסתמנת בסביבת האינפלציה". 

ידיו של בנק ישראל כבולות - יוכל להתערב בשוק המט"ח במידת הצורך

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רק דולר 08/07/2019 16:41
    הגב לתגובה זו
    לבנקים מרכזיים אין כבר מכולת לםמפם. נגמרו הכלים. מעניין שרק הורידו את תחזית הצמיחה ולא הזכירו את הגרעון שזינק פי 3 במחצית 2019. המשק בבעיה
  • אם המצב קשה צריכים להדק את החגורה/ריבית, לא לשחרר... (ל"ת)
    אולי לא הבנתי 09/07/2019 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 08/07/2019 16:13
    הגב לתגובה זו
    למצא תפקיד כזה זה כמו לתפוש את אלוהים מהביצים משכורת בשמיים פנסיה בשמים הטבות בשמים ואתה מסודר וכל זה בשביל לאמר פעם בחודש לתיקשורת כי כלום לא משתנה ןאין עליך ביבי ואם תלך כל הפרמידה הזו שבניתה תיקרוס
  • 1.
    רוני רון 08/07/2019 16:08
    הגב לתגובה זו
    הרי בכלכלה בריאה, לכסף אמור להיות מחיר... בכל פינה רואים מודעות לנדל״ן, הלוואות, רכישת רכבים, אשראי... הפיצוץ קרב וזה יהיה כואב..
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.