נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25%

"הסיכונים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח החרפת 'מלחמת הסחר', על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה"
ערן סוקול | (2)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה הערב (ב') כי החליטה להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.25%, זאת בהתאם לתחזיות המוקדמות בשוק ההון. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית.

בבנק ישראל מציינים כי הסיכונים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר", על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה. "ההאטה בסחר העולמי נמשכת וכוללת גם את המשקים המתעוררים וקרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הסחר העולמי והצמיחה למרבית הגושים", ציינו בבנק ישראל.

בין הגורמים שהובילו את הוועדה המוניטרית להחלטת הריבית הנוכחית, מציינים בבנק ישראל כי סביבת האינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד. "מדד אפריל היה נמוך מההערכות טרם פרסומו, אולם מדדי שלושת החודשים הקודמים הפתיעו כלפי מעלה, והאינפלציה השנתית מצויה ברמה דומה לזו של החודשים האחרונים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד", מציינים בבנק ישראל.

עוד מסבירים בבנק ישראל, כי השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי ב-6% מתחילת השנה, וב-1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת. "הייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד", מציינים בבנק ישראל.

בנוסף, מסבירים בבנק ישראל כי נתון הצמיחה הגבוה ברבעון הראשון הושפע בצורה משמעותית מהיבוא המוגבר של כלי רכב, תוך צמיחה נאה של היצוא. בניכוי השפעה זו המשק צמח מעט מתחת לקצב הפוטנציאלי. שוק העבודה נותר הדוק: בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה נרשמה עלייה קלה מרמות השיא בהן היו, ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי.

בנק ישראל הודיע כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, ויפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועי 20/05/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירהממלכתית דחוף
  • 1.
    אין גבר שיעצור 20/05/2019 16:13
    הגב לתגובה זו
    ובורסה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?