נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25%

"הסיכונים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח החרפת 'מלחמת הסחר', על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה"
ערן סוקול | (2)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה הערב (ב') כי החליטה להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.25%, זאת בהתאם לתחזיות המוקדמות בשוק ההון. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית.

בבנק ישראל מציינים כי הסיכונים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר", על אף שנתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון הראשון הפתיעו לטובה. "ההאטה בסחר העולמי נמשכת וכוללת גם את המשקים המתעוררים וקרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הסחר העולמי והצמיחה למרבית הגושים", ציינו בבנק ישראל.

בין הגורמים שהובילו את הוועדה המוניטרית להחלטת הריבית הנוכחית, מציינים בבנק ישראל כי סביבת האינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד. "מדד אפריל היה נמוך מההערכות טרם פרסומו, אולם מדדי שלושת החודשים הקודמים הפתיעו כלפי מעלה, והאינפלציה השנתית מצויה ברמה דומה לזו של החודשים האחרונים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה מצויות מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו בקרבת מרכז היעד", מציינים בבנק ישראל.

עוד מסבירים בבנק ישראל, כי השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי ב-6% מתחילת השנה, וב-1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת. "הייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד", מציינים בבנק ישראל.

בנוסף, מסבירים בבנק ישראל כי נתון הצמיחה הגבוה ברבעון הראשון הושפע בצורה משמעותית מהיבוא המוגבר של כלי רכב, תוך צמיחה נאה של היצוא. בניכוי השפעה זו המשק צמח מעט מתחת לקצב הפוטנציאלי. שוק העבודה נותר הדוק: בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה נרשמה עלייה קלה מרמות השיא בהן היו, ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי.

בנק ישראל הודיע כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, ויפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועי 20/05/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירהממלכתית דחוף
  • 1.
    אין גבר שיעצור 20/05/2019 16:13
    הגב לתגובה זו
    ובורסה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.