קנאביס
צילום: Istock

קרנות נאמנות ממוקדות קנאביס מובילות את הביצועים ברבעון האחרון

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש מרץ עם תשואה חיובית משוקללת של 0.45%. מי עשרת הקרנות שבלטו לטובה ולרעה מתחילת השנה? הנה הנתונים

מורן ישעיהו | (4)

על רקע מגמת התאוששות שנראתה בתעשיית קרנות הנאמנות בסיכום הרבעון הראשון של 2019, בחודש מרץ הגיעה תשואת הקרנות לתשואה חיובית משוקללת של 0.45%, כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש. זאת לצד המשך פדיונות בקרב מרבית מהגופים הבולטים  (לכתבה המלאה).

מה היתה התשואה למשקיעים?

בסיכום רבעון, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית הנאמדת ב-10.5%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות מניות אירופה מוגנת מט"ח שעלו בממוצע מתחילת השנה ב-12.05%, וקרנות ארה"ב מוגנת מט"ח שהשיגו למשקיעים תשואה חיובית של כ-11.4%. לעומת זאת, הקרנות שבלטו לרעה - קרנות אסיה עם תשואה חיובית נמוכה מאוד של כ-1.3%.     

קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית ממוצעת של כ-8.25% כאשר הקרנות שבלטו לטובה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות ת"א יתר וקרנות מניות ת"א 90 שעלו ב-10.3% וב-9.8% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שפיגרו בתשואה בקבוצה זו היו קרנות ת"א 35 עם תשואה חיובית ממוצעת של 6.3%. 

קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית של 3.1%. לצד זאת, קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה חיובית הנאמדת ב-2.35% כאשר קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה חיובית של 2.9%, קרנות שחשופות עד 20% למניות השיגו תשואה של 3.1%, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 4.8%. 

קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות עלו מתחילת השנה בכ-2.85% בממוצע, וקרנות אג"ח קונצרני ברמת סיכון גבוהה רשמו תשואה חיובית גבוהה יותר של 4.25%. תשואה חיובית נצפתה גם בקרב קרנות אג"ח מדינה שרשמו תשואה הנאמדת ב-2.1%.

הטובה ביותר VS הגרועה ביותר

מניתוח הקרנות האקטיביות עולה כי הקרן שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר ברבעון היא קרן סלע (4D) קנאביס שזינקה ב-56.1%. מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר השנה היא קרן איילון (0F) אקסטרים דולר פי 3 לאחר שירדה בכ-8%.

להלן רשימת הקרנות עם התשואה הטובה ביותר מאז תחילת השנה (הטבלה מורכבת בעיקרה מקרנות בחו"ל המתמחות בהשקעה במניות של חברות הקנאביס, ומקרנות ממונפות ואסטרטגיות): 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להלן רשימת הקרנות עם התשואה הגרועה ביותר מאז תחילת השנה (הטבלה מורכבת בעיקרה מקרנות אג"ח בארץ כללי, ומקרנות אגרסיביות על הדולר):

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חסר נתון והוא דמי הניהול שמתקזזים מהרווחים (ל"ת)
    אין את כל הנתונים 08/04/2019 09:11
    הגב לתגובה זו
  • התשואות שמפורסמות הן נטו, אחרי דמי ניהול (ל"ת)
    רפאל 08/04/2019 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 08/04/2019 01:58
    הגב לתגובה זו
    כדי לשלם מיליונים לאנשים כמו ברק ואולמרט. אין בושה בניצול מצוקה של חולים
  • סתם אחד 08/04/2019 10:23
    הגב לתגובה זו
    גם היום מחירי התרופות יקרים כדי לשלם מיליונים למנכלי החברות, וגם מחירי המזון גבוהים כדי שמשפחת שטראוס תקח מיליונים הבייתה או מחירי הביטוח גבוהים כדי שבעלי השליטה ירויחו מיליונים. ככה זה בכל תחום
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.