צילום: Istock

קרנות נאמנות ממוקדות קנאביס מובילות את הביצועים ברבעון האחרון

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש מרץ עם תשואה חיובית משוקללת של 0.45%. מי עשרת הקרנות שבלטו לטובה ולרעה מתחילת השנה? הנה הנתונים

מורן ישעיהו | 07/04/2019 17:15 (4)

נושאים בכתבה אג"ח כללי איילון קרנות אג"ח קונצרניות קרנות מסורתיות קרנות נאמנות

על רקע מגמת התאוששות שנראתה בתעשיית קרנות הנאמנות בסיכום הרבעון הראשון של 2019, בחודש מרץ הגיעה תשואת הקרנות לתשואה חיובית משוקללת של 0.45%, כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש. זאת לצד המשך פדיונות בקרב מרבית מהגופים הבולטים (לכתבה המלאה).

מה היתה התשואה למשקיעים?

בסיכום רבעון, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית הנאמדת ב-10.5%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות מניות אירופה מוגנת מט"ח שעלו בממוצע מתחילת השנה ב-12.05%, וקרנות ארה"ב מוגנת מט"ח שהשיגו למשקיעים תשואה חיובית של כ-11.4%. לעומת זאת, הקרנות שבלטו לרעה - קרנות אסיה עם תשואה חיובית נמוכה מאוד של כ-1.3%.

קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית ממוצעת של כ-8.25% כאשר הקרנות שבלטו לטובה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות ת"א יתר וקרנות מניות ת"א 90 שעלו ב-10.3% וב-9.8% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שפיגרו בתשואה בקבוצה זו היו קרנות ת"א 35 עם תשואה חיובית ממוצעת של 6.3%.

קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית של 3.1%. לצד זאת, קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה חיובית הנאמדת ב-2.35% כאשר קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה חיובית של 2.9%, קרנות שחשופות עד 20% למניות השיגו תשואה של 3.1%, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 4.8%.

קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות עלו מתחילת השנה בכ-2.85% בממוצע, וקרנות אג"ח קונצרני ברמת סיכון גבוהה רשמו תשואה חיובית גבוהה יותר של 4.25%. תשואה חיובית נצפתה גם בקרב קרנות אג"ח מדינה שרשמו תשואה הנאמדת ב-2.1%.

הטובה ביותר VS הגרועה ביותר

מניתוח הקרנות האקטיביות עולה כי הקרן שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר ברבעון היא קרן סלע (4D) קנאביס שזינקה ב-56.1%. מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר השנה היא קרן איילון (0F) אקסטרים דולר פי 3 לאחר שירדה בכ-8%.

להלן רשימת הקרנות עם התשואה הטובה ביותר מאז תחילת השנה (הטבלה מורכבת בעיקרה מקרנות בחו"ל המתמחות בהשקעה במניות של חברות הקנאביס, ומקרנות ממונפות ואסטרטגיות):

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להלן רשימת הקרנות עם התשואה הגרועה ביותר מאז תחילת השנה (הטבלה מורכבת בעיקרה מקרנות אג"ח בארץ כללי, ומקרנות אגרסיביות על הדולר):

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
חסר נתון והוא דמי הניהול שמתקזזים מהרווחים (ל"ת)
אין את כל הנתונים 08/04/2019 09:11
הגב לתגובה זו
התשואות שמפורסמות הן נטו, אחרי דמי ניהול (ל"ת)
רפאל 08/04/2019 16:07
הגב לתגובה זו
1.
רוני 08/04/2019 01:58
הגב לתגובה זו
כדי לשלם מיליונים לאנשים כמו ברק ואולמרט. אין בושה בניצול מצוקה של חולים
סתם אחד 08/04/2019 10:23
הגב לתגובה זו
גם היום מחירי התרופות יקרים כדי לשלם מיליונים למנכלי החברות, וגם מחירי המזון גבוהים כדי שמשפחת שטראוס תקח מיליונים הבייתה או מחירי הביטוח גבוהים כדי שבעלי השליטה ירויחו מיליונים. ככה זה בכל תחום

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף

הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג | 02/12/2025 13:05

נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי | 03/12/2025 20:34

נושאים בכתבה ארית תעשיות רשף טכנולוגיות

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?

להמשך הכתבה לחץ כאן