בשל צפי לגידול בהוצאות הביטחון בעולם - אקסלנס ברוקראז' מעניקים לאלביט מערכות אפסייד נאה
המצב הבטחוני הרעוע בעולם, והצפי לגידול בהוצאות הביטחון של מדינות המערב מביאים את אקסלנס ברוקראז' לפוזיציה חיובית על מניית אלביט מערכות -2.69% , המספקת טכנולוגיות מתקדמות עבור השוק הבטחוני ברחבי העולם - ומעניקים לה מחיר יעד של 373 שקל למניה: אפסייד נאה של 9.7% ממחיר הבסיס שלה הבוקר (ג').
גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', כותב בסקירתו על המניה כי "חברות כמו אלביט רואות צמיחה בכל האזורים, כולל גם באירופה. לדוגמא, אפשר להניח שהתגברות האיומים על התעופה האזרחית תביא לביקושים למוצר הרלוונטי של אלביט - מגן רקיע, המותקן כיום במטוסי אל-על. אלביט פועלת בתעשייה שאמורה לגלות חסינות יחסית לבעיות מאקרו כלכליות: לא רק שמדינות לא נוטות לקצץ בתקציבים ביטחוניים בסביבה גיאופוליטית מאיימת, אלא שהוצאת כספי הציבור על ציוד ביטחוני נתפסת לעיתים כסוג של תמריץ פיסקאלי".
לדבריו של אלפר, "אנחנו מתקשים לדמיין מצב בשנים הקרובות שבו ישראל או ארה"ב יקצצו בתקציבים הביטחוניים שלהם (50% מכלל המכירות של אלביט). למעשה, לאחר ירידות בתקציב מאז 2010, ארה"ב צפויה דווקא להגדיל את התקציב שלה החל מ-2016. אירופה כבר ראתה קיצוץ מסוים וכיום ההוצאה הביטחונית שם חזרה לטפס".
בהתייחסותו לצמיחה במזרח הרחוק, שאמורה להמשיך בקצב חד ספרתי גבוה והתחרות המתפתחת במזרח מכיוונם של חברות אמריקאיות - טוען אלפי כי התחרות הזו מתמקדת במקרים רבים במדינות ובסגמנטים שבהם לאלביט במילא אין נגיעה: "המסקנה שלנו היא שהתחרות במזרח אינה מאיימת כפי שחשבנו".
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות על שנת 2015, מציין אלפר כי "אפשר להגיד שמאמציה של אלביט מערכות לאזן את החלוקה הגיאוגרפית של המכירות שלה הוכתרו בהצלחה: מכירות למזרח הרחוק, איזור צמיחה גבוה יחסית בעולם הביטחוני, מהוות כ-28% מכלל המכירות של החברה, בדומה לצפון אמריקה ויותר מכל איזור אחר בעולם. אמנם, החברה עדיין מייצרת כמחצית מהמכירות שלה מצפון אמריקה ומאירופה, שני אזורים מאותגרים כלכלית, והסיכון הברור הוא שקיצוצים בתקציבי הממשלה באזורים אלה, ייפגע במכירות של החברה.
"אולם, דה-פקטו, בעולם של היום אנחנו דווקא עדים לצמיחה בתקציבי הביטחון בכל העולם. במהלך השנה אלביט רכשה מחברת נייס תמורת 158 מיליון דולר את פעילות הסייבר של נייס. פעילות זו עם מכירות של כ-100 מיליון דולר ורווחיות נמוכה, אמורה לענות על הצורך של אלביט למכור לשוק הסייבר החם. אנחנו מעט ספקניים בנושא זה, מאחר שקשה להפריד את ההייפ ואת המציאות אבל גם בשל עדויות על קשיים של חברות, עד כה, לעשות מוניטיזציה אמיתית לשוק הזה".
- 3.שושן 05/01/2016 16:00הגב לתגובה זומחזיק מפברואר 15 עם כניסות ויציאות רווח 27% . אז מה יש להתלונן. המצב הביטחוני לא הולך להישתפר בשום מקום. למניה יש עוד הרבה לטפס. בהצלחה לחברה.
- 2.צביקה 05/01/2016 11:05הגב לתגובה זוכול שני וחמישי נותנים המלצות סתם לאינטרס שלהם
- 1.דווקא נראה שיש לממשלות פחות כסף לביטחון (ל"ת)לימון סחוט 05/01/2016 10:49הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
