בשל צפי לגידול בהוצאות הביטחון בעולם - אקסלנס ברוקראז' מעניקים לאלביט מערכות אפסייד נאה

"חברות כמו אלביט רואות צמיחה בכל האזורים" כותבים בהמלצה, וחיוביים עליה בשל השקעות הבטחון בעולם
גיא ארז | (3)

המצב הבטחוני הרעוע בעולם, והצפי לגידול בהוצאות הביטחון של מדינות המערב מביאים את אקסלנס ברוקראז' לפוזיציה חיובית על מניית אלביט מערכות 0% , המספקת טכנולוגיות מתקדמות עבור השוק הבטחוני ברחבי העולם - ומעניקים לה מחיר יעד של 373 שקל למניה: אפסייד נאה של 9.7% ממחיר הבסיס שלה הבוקר (ג').

גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', כותב בסקירתו על המניה כי "חברות כמו אלביט רואות צמיחה בכל האזורים, כולל גם באירופה. לדוגמא, אפשר להניח שהתגברות האיומים על התעופה האזרחית תביא לביקושים למוצר הרלוונטי של אלביט - מגן רקיע, המותקן כיום במטוסי אל-על. אלביט פועלת בתעשייה שאמורה לגלות חסינות יחסית לבעיות מאקרו כלכליות: לא רק שמדינות לא נוטות לקצץ בתקציבים ביטחוניים בסביבה גיאופוליטית מאיימת, אלא שהוצאת כספי הציבור על ציוד ביטחוני נתפסת לעיתים כסוג של תמריץ פיסקאלי".

לדבריו של אלפר, "אנחנו מתקשים לדמיין מצב בשנים הקרובות שבו ישראל או ארה"ב יקצצו בתקציבים הביטחוניים שלהם (50% מכלל המכירות של אלביט). למעשה, לאחר ירידות בתקציב מאז 2010, ארה"ב צפויה דווקא להגדיל את התקציב שלה החל מ-2016. אירופה כבר ראתה קיצוץ מסוים וכיום ההוצאה הביטחונית שם חזרה לטפס".

בהתייחסותו לצמיחה במזרח הרחוק, שאמורה להמשיך בקצב חד ספרתי גבוה והתחרות המתפתחת במזרח מכיוונם של חברות אמריקאיות - טוען אלפי כי התחרות הזו מתמקדת במקרים רבים במדינות ובסגמנטים שבהם לאלביט במילא אין נגיעה: "המסקנה שלנו היא שהתחרות במזרח אינה מאיימת כפי שחשבנו".

בהסתכלות על שנת 2015, מציין אלפר כי "אפשר להגיד שמאמציה של אלביט מערכות לאזן את החלוקה הגיאוגרפית של המכירות שלה הוכתרו בהצלחה: מכירות למזרח הרחוק, איזור צמיחה גבוה יחסית בעולם הביטחוני, מהוות כ-28% מכלל המכירות של החברה, בדומה לצפון אמריקה ויותר מכל איזור אחר בעולם. אמנם, החברה עדיין מייצרת כמחצית מהמכירות שלה מצפון אמריקה ומאירופה, שני אזורים מאותגרים כלכלית, והסיכון הברור הוא שקיצוצים בתקציבי הממשלה באזורים אלה, ייפגע במכירות של החברה.

"אולם, דה-פקטו, בעולם של היום אנחנו דווקא עדים לצמיחה בתקציבי הביטחון בכל העולם. במהלך השנה אלביט רכשה מחברת נייס תמורת 158 מיליון דולר את פעילות הסייבר של נייס. פעילות זו עם מכירות של כ-100 מיליון דולר ורווחיות נמוכה, אמורה לענות על הצורך של אלביט למכור לשוק הסייבר החם. אנחנו מעט ספקניים בנושא זה, מאחר שקשה להפריד את ההייפ ואת המציאות אבל גם בשל עדויות על קשיים של חברות, עד כה, לעשות מוניטיזציה אמיתית לשוק הזה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שושן 05/01/2016 16:00
    הגב לתגובה זו
    מחזיק מפברואר 15 עם כניסות ויציאות רווח 27% . אז מה יש להתלונן. המצב הביטחוני לא הולך להישתפר בשום מקום. למניה יש עוד הרבה לטפס. בהצלחה לחברה.
  • 2.
    צביקה 05/01/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
    כול שני וחמישי נותנים המלצות סתם לאינטרס שלהם
  • 1.
    דווקא נראה שיש לממשלות פחות כסף לביטחון (ל"ת)
    לימון סחוט 05/01/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 1.65 מיליארד שקל אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון - כ-9% בקצב שנתי - תמכה בשורה התחתונה.

במקביל לדוחות, הפניקס מעדכנת את יעדיה האסטרטגיים לשנת 2028 וצופה רווח ליבה שנתי בטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל. בתחום הביטוח מציבה החברה יעד רווח של עד 2.1 מיליארד שקל, ובתחום ניהול הנכסים יעד של עד 1.5 מיליארד שקל, מה שממחיש את שימת הדגש על מנועי הצמיחה מחוץ לליבת הביטוח הקלאסית. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.