בשל צפי לגידול בהוצאות הביטחון בעולם - אקסלנס ברוקראז' מעניקים לאלביט מערכות אפסייד נאה

"חברות כמו אלביט רואות צמיחה בכל האזורים" כותבים בהמלצה, וחיוביים עליה בשל השקעות הבטחון בעולם
גיא ארז | (3)

המצב הבטחוני הרעוע בעולם, והצפי לגידול בהוצאות הביטחון של מדינות המערב מביאים את אקסלנס ברוקראז' לפוזיציה חיובית על מניית אלביט מערכות -0.75% , המספקת טכנולוגיות מתקדמות עבור השוק הבטחוני ברחבי העולם - ומעניקים לה מחיר יעד של 373 שקל למניה: אפסייד נאה של 9.7% ממחיר הבסיס שלה הבוקר (ג').

גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', כותב בסקירתו על המניה כי "חברות כמו אלביט רואות צמיחה בכל האזורים, כולל גם באירופה. לדוגמא, אפשר להניח שהתגברות האיומים על התעופה האזרחית תביא לביקושים למוצר הרלוונטי של אלביט - מגן רקיע, המותקן כיום במטוסי אל-על. אלביט פועלת בתעשייה שאמורה לגלות חסינות יחסית לבעיות מאקרו כלכליות: לא רק שמדינות לא נוטות לקצץ בתקציבים ביטחוניים בסביבה גיאופוליטית מאיימת, אלא שהוצאת כספי הציבור על ציוד ביטחוני נתפסת לעיתים כסוג של תמריץ פיסקאלי".

לדבריו של אלפר, "אנחנו מתקשים לדמיין מצב בשנים הקרובות שבו ישראל או ארה"ב יקצצו בתקציבים הביטחוניים שלהם (50% מכלל המכירות של אלביט). למעשה, לאחר ירידות בתקציב מאז 2010, ארה"ב צפויה דווקא להגדיל את התקציב שלה החל מ-2016. אירופה כבר ראתה קיצוץ מסוים וכיום ההוצאה הביטחונית שם חזרה לטפס".

בהתייחסותו לצמיחה במזרח הרחוק, שאמורה להמשיך בקצב חד ספרתי גבוה והתחרות המתפתחת במזרח מכיוונם של חברות אמריקאיות - טוען אלפי כי התחרות הזו מתמקדת במקרים רבים במדינות ובסגמנטים שבהם לאלביט במילא אין נגיעה: "המסקנה שלנו היא שהתחרות במזרח אינה מאיימת כפי שחשבנו".

בהסתכלות על שנת 2015, מציין אלפר כי "אפשר להגיד שמאמציה של אלביט מערכות לאזן את החלוקה הגיאוגרפית של המכירות שלה הוכתרו בהצלחה: מכירות למזרח הרחוק, איזור צמיחה גבוה יחסית בעולם הביטחוני, מהוות כ-28% מכלל המכירות של החברה, בדומה לצפון אמריקה ויותר מכל איזור אחר בעולם. אמנם, החברה עדיין מייצרת כמחצית מהמכירות שלה מצפון אמריקה ומאירופה, שני אזורים מאותגרים כלכלית, והסיכון הברור הוא שקיצוצים בתקציבי הממשלה באזורים אלה, ייפגע במכירות של החברה.

"אולם, דה-פקטו, בעולם של היום אנחנו דווקא עדים לצמיחה בתקציבי הביטחון בכל העולם. במהלך השנה אלביט רכשה מחברת נייס תמורת 158 מיליון דולר את פעילות הסייבר של נייס. פעילות זו עם מכירות של כ-100 מיליון דולר ורווחיות נמוכה, אמורה לענות על הצורך של אלביט למכור לשוק הסייבר החם. אנחנו מעט ספקניים בנושא זה, מאחר שקשה להפריד את ההייפ ואת המציאות אבל גם בשל עדויות על קשיים של חברות, עד כה, לעשות מוניטיזציה אמיתית לשוק הזה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שושן 05/01/2016 16:00
    הגב לתגובה זו
    מחזיק מפברואר 15 עם כניסות ויציאות רווח 27% . אז מה יש להתלונן. המצב הביטחוני לא הולך להישתפר בשום מקום. למניה יש עוד הרבה לטפס. בהצלחה לחברה.
  • 2.
    צביקה 05/01/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
    כול שני וחמישי נותנים המלצות סתם לאינטרס שלהם
  • 1.
    דווקא נראה שיש לממשלות פחות כסף לביטחון (ל"ת)
    לימון סחוט 05/01/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.