המהלך נדחה: הצעת רכש החליפין של אפריקה ישראל לא נענתה
המהלך של אפריקה ישראל לא צלח. הצעת רכש החליפין שפרסמה החברה ובמסגרתה היא ביקשה להקדים את תשלומי הקרן של האג"ח באמצעות יצירת סדרת אג"ח חדשה זכתה להיענות נמוכה מצד מחזיקי האג"ח. בתגובה: אפריקה הודיעה כי ההצעה מבוטלת.
במסגרת ההצעה, הצעה אפריקה להחליף עד 75% מאיגרות החוב שבמחזור (2.64 מיליארד ערך נקוב) בתמורה להנפקה של 2.84 מיליארד ערך נקוב של סדרה חדשה מסדרה כ"ז. לאחר ההודעה, הסכימה אפריקה אף להעלות את הריבית השנתית של האג"ח החדשות מ-6% ל-6.5%, זאת במטרה לשכנע את המוסדיים.
איגרות החוב החדשות היו אמורות לזכות את המחזיקים ב-18% מתשלום הקרן כבר בתחילת יולי. תשלום שני בשיעור של 5% מהקרן היה צפוי להתבצע במאי 2015. יתרת הקרן הייתה אמורה להיות משולמת בעשרה תשלומים שווים בין 2016 ו-2025.
על מנת שהצעת הרכש תעבור, נדרשה אפריקה להיענות מזערית מצד הציבור בהיקף של 25% מקרן איגרות החוב שבמחזור (879.3 מיליון ערך נקוב). אפריקה לא מציינת את שיעור ההיענות המדויק של הציבור, את מספרת כי הוא לא חצה את שיעור ההיענות המינימלית, דבר אשר הוביל לביטול המהלך.
גורמים באפריקה ישראל מציינים בשיחה עם Bizportal כי "בחודשים האחרונים ניסינו להוביל מהלך יוצא דופן אשר בולט במיוחד בימים אלה של אי וודאות בשווקים של הקדמת תשלומי חוב בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקל. במהלך התהליך אף קיבלנו החלטה להעלות את שיעור הריבית שהצענו אך מרבית מחזיקי האג"ח בחרו שלא לממש את האפשרות שניתנה להם והעדיפו להמשיך ולהחזיק באגרת החוב הנוכחית וליהנות מהתשלומים בגינה ב- 13 השנים הקרובות".
- 11.י 18/06/2012 22:37הגב לתגובה זואולי עכשיו חברת מידרוג תעלה את הדירוג לאחר שגם הציבור מביע אימון בהחזקת האג"ח כו'
- 10.karish12 18/06/2012 16:08הגב לתגובה זוהיא עולה כל שנה רק לפני ההנפקה של אפריל אחר כך מיתרסקת , כל שנה אותו סיפור לבייב יביא אותה לחד סיפרתית כבר השנה . הוא נהנה לראות אותה מיתרסקת ובסוף ימחוק אותה מהמסחר ב 5 אגורות אם לשורטיסטים הגדולים ולבעל השליטה יש אותה אינטרס רק ירידות ! אז חבל לכם על הזמן ! אני טמבל שניכנס למניה אחרי 95 אחוז ירידה וכבר מופסד 50 אחוז ! וזה לא יגמר לעולם באפריקה משקיעים הרבה אנשים ובסוף השורטיסטים תמיד מנצחים !
- 9.ש"י 18/06/2012 11:35הגב לתגובה זודחית ההצעה היא גם מאותת שהחברה לא תוכל לגייס הון בעתיד.
- 18/06/2012 13:58הגב לתגובה זוהחברה מציעה תשלום חלק מהחוב במזומן לפי ערך נקוב שהוא 20% מעל שווי שוק התמורה להורדת הריבית בעוד 10 שנים. אם היה למשהוא ספק שבעוד 10 שנים הוא לא יקבל את הכסף הוא היה רץ לענות להצעת הרכש.
- 8.אפריקה תעודת ביטוח - סבלנות משתלמת (ל"ת)טביב אליאס 18/06/2012 11:05הגב לתגובה זו
- 7.ש"י 18/06/2012 10:20הגב לתגובה זוכל הכבוד למחזיקי האגח שדחו את ההצעה. חברה שמחיר מניותיה ברמת פשיטת רגל לא רק מחזיקי האגח אשר סיפרו אותם, גם המשקיעים שלה איבדו כל תקוה. התחושה היא שהזוג צמד חמד שעומדים בראש הפירמידה עוסק יותר בתרגילי שרלטניות ולא מנהלים את החברה על בסיס כלכלי. מי יאמין לכם יותר. ש"י
- אבי 18/06/2012 10:38הגב לתגובה זובכל מקרה החברה אומרת שהשקעה באגח שלה השקעה טובה, לא מצאה השקעה אלטרנטיבית עדיפה
- 6.גלעד שלום 18/06/2012 10:20הגב לתגובה זוברור שיש לחברה הרבה כסףואיתנות כלכלית.
- המניה לא עולה כי לא יציבה ואנשים מפחדים ובצדק (ל"ת)בנטוב 18/06/2012 10:41הגב לתגובה זו
- 5.הגיע הזמן שמנית אפריקה תעלה ותישמור על מחיר בעיקביות (ל"ת)בנטוב 18/06/2012 10:14הגב לתגובה זו
- 4.אבנר 18/06/2012 09:56הגב לתגובה זולאדונים לבייב ואיזי כהן הייתי מציע לקנות דרך הבורסה או מחוצה וגם אגחים במחיר נמוך בכל שקל פנוי ותראו תוצאות מדהימות לטובה וגם ממשיך לממש נכסים או מניות וגם בהם הייתי רוכש אגחים ומקטין התחייבויות
- 3.אא 18/06/2012 09:51הגב לתגובה זותקנו במחיר שוק,כרגע זול
- אנליסט עממי 18/06/2012 10:15הגב לתגובה זולבייב עשה את המהלך הזה היות והיה לו כסף נזיל. ברגע שההצעה לא נענתה אז התחליף יהיה רכישה עצמית של אג"ח כו, שנעשה כבר לפני מספר חודשים. בעניין זה צודק מגיב מס' 2. כל זה אומר, שנראה עליות באג"ח כו הנסחר היום סביב 88 אג' עם תשואה מעל 10%, אז מומלץ מאד לרכוש את האגח.
- 2.r 18/06/2012 09:44הגב לתגובה זוהרי הם פרסמו בתחילת השנה תכנית רכישה עצמית בסך 1 מיליארד ש"ח
- 1.karish12 18/06/2012 09:43הגב לתגובה זוכאשר זאת הפכה להיות מניית הנוכלים מספר אחת של תל אביב בבוקר עולה ואז כל יום משעה 2 מהפך וירידות ! צריך להיות נוכל אמיתי להיות מושקע במניה הזאת !
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
