בנק ישראל חשף את יעד הלימות ההון החדש - מינימום של 9% עד 2015

פישר: "מדובר במהלך מדוד שיאפשר את המשך צמיחת האשראי והמשק". בן זאב: "מדובר בפשרה סבירה מאוד". קלינגמן: "הבנקים יוכלו להתחיל לחשוב על דיבידנדים" מניות הבנקים טסות עד 8%
אריאל אטיאס | (12)

אחרי חודשים של ספקולציות וחשש גדול במערכת הבנקאית המפקח על הבנקים פרסם בשעות הצהריים (ד') את טיוטת הנחיה להגדלת יחס הון הליבה המינימלי במערכת הבנקאית בהתאם לבאזל 3, וקבע כי כל הבנקים יצטרכו לעמוד ביחס הון ליבה מינימלי של 9% עד שנת 2015, כאשר שני הבנקים הגדולים במדינה, לאומי ופועלים, יצטרכו להגיע ליחס של 10% עד שנת 2017.

בעקבות ההודעה נרשם זינוק חד בבורסה בהובלת מדד מניות הבנקים שטס ב-6.4% , העליות החדות בשוק נובעות מכך שהציפיות בשוק היו להגדלת יחס הלימות הון לרמות של 11% עד שנת 2016 מ-7.5% כיום.

הנחיות המפקח על הבנקים, דוד זקן, נוגעות לכל הבנקים בישראל ולחברות כרטיסי אשראי. ההנחיות מהוות חדשות טובות לבנקים הישראלים ויאפשרו להם לחלק דיבידנדים במידה שהדבר לא יפגע ביכולתם לעמוד בדרישות החדשות.

בעקבות ההודעה מקיים המפקח על הבנקים, דודו זקן, שיחת ועידה ובה אמר: "הדרישות הן מידתיות והדרגתיות. אנו רוצים לשמר את האיתנות של המערכת הפיננסית. הדרישות פחות מחמירות מהדרישות של הרגולטורים בעולם המערבי. הדרישות נקבעו לאחר עבודה מקיפה בפיקוח על הבנקים שהתייחסו למאפיינים הייחודיים של מערכת הבנקאות הישראלית, המתאפיינת בריכוזיות רבה. המשק הישראלי הוא קטן ופתוח לשווקים הבינלאומיים ולכן יש להגן עליו. קבענו דרישה מחמירה יותר לשני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, בשל היותם בנקים אותם אנו מגדירים כגדולים מכדי ליפול. בנוסף הדרישה המחמירה יותר מהבנקים הגדולים תקל על יכולת התחרות של הבנקים הקטנים יותר".

בהתייחסו לעניין הדיבידנדים אמר המפקח "אנו מצפים שהבנקים יגדילו את ההון שלהם ואת זה אפשר לעשות על ידי גיוס הון או על ידי אגירת רווחים, בנק שיעמוד בדרישות ההון יוכל לחלק דיבידנדים, אך עדיין לא ברור באילו היקפים".

יובל בן זאב, מנהל המחקר בכלל פיננסים: "מדובר בפשרה שהיא סבירה מאוד. במונחים של בנק הפועלים מדובר בחיסכון של כ-4 מיליארד שקלים לעומת הציפיות או ברווח של שנה וחצי. צריך לזכור גם כי לא מדובר כאן רק בבנקים אלא גם במשק כולו. הגדלה הדרגתית של הלימות ההון ולרמות האלה תאפשר להם להמשיך להגדיל את האשראי בשנים הקרובות".

ההנחיה גובשה בעקבות המלצות שפרסמה ועדת באזל בחודש דצמבר 2010 (אשר עודכנו ביוני 2011) הידועות כבאזל III. במסמך הוועדה ניתן דגש מיוחד לרמתו ואיכותו של ההון בבנקים, ובמיוחד הון הליבה, נוכח יכולתו לספוג הפסדים באופן שוטף, עם התרחשותם של זעזועים שונים, תוך הבטחת המשך קיומה של פעילות עסקית תקינה.

בבנק ישראל מסבירים כי יחסי הון הליבה המינימליים החדשים ולוחות הזמנים ליישומם נקבעו בין היתר על מנת לאפשר יישום מדורג של ההנחיה כך שהבנקים יוכלו להגדיל את הלימות הונם ולהמשיך לספק אשראי לתמיכה בפעילות המשק.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מוסדות,מכונות אוטומטיות,מידע פנים,מושחתים!!! (ל"ת)
    בנק,בורסה,אוצר גנבים 14/03/2012 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    צאו לחגוג הבורסה תעלה כל השנה יש כסף חיי.. (ל"ת)
    בנקאי 14/03/2012 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ישר 14/03/2012 13:02
    הגב לתגובה זו
    שחרר כסף לבטחון אחרת יהיה מאוחר שר הבטחון דיבר בשפה שאתה מבין יותר טוב מעברית....
  • 7.
    זה לא יציל את הבורסה רק יסכן את כספי הציבור . (ל"ת)
    משקיע זר 14/03/2012 12:47
    הגב לתגובה זו
  • בדיוק 14/03/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    אחרת כל תוכנית טרכטנברג תתנפץ להם בפרצוף . האנשים לא ירויחו יסכנו את עצמם סנונית אחת לא מבשרת את האביב להפך, המצב הכלכלי פה חרא שנה רעה מצפה פה לכולם. אין רווחים אין בורסה אין מחזורים הם ישקיעו בכח את כספי הצבור בבורסה ראו הוזהרתם
  • 6.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 14/03/2012 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פפו 14/03/2012 12:37
    הגב לתגובה זו
    שהמחירים שלהם היו בריצפה וביניהם גם מניות הבנקים. היום מתחילים לראות את תחילת התוצאות. צעד זה הינו חיובי ועשוי להוביל את הבורסה מעלה. כל טוב!
  • 4.
    איפה כל אלו שאמרו לי לרוץ לקנות שורטים??????? (ל"ת)
    השוק קורס כן? פאטתים 14/03/2012 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד שמבין 14/03/2012 12:24
    הגב לתגובה זו
    תעיפו את המכונות האוטומטיות!!!!
  • 2.
    העם לא טיפש 14/03/2012 12:18
    הגב לתגובה זו
    לא להתלהב בכלל הדיבידנדים לא שווים את ההפסדים שיהיה לכם מההשקעה בבורסה מס 25% זה המון11111111111111 אף אחד לא שוכח את זה חבל להשקיע פה הם רוצים בכח לחלוב את הצבור המטומטם עוד מעט ינפחו את בועת הבורסה יזרימו את כספי קופות הגמל בכונה לבורסה כדי שרק הם ירויחו הם לא לוקחים אף סיכון רק אנחנו בכספנו הם מרויחים כשאנחנו מרויחים. פשוט מדינה עשקנית שגנבה לאזרחים את כל הכסף אחרי שהדיחה אותם להשקיע במניות ועודדה את הטייקונים להשקיע דפקה גם אותם כיל מטומטמים שהם תורמים בנינים למדינה איפה כל הכסף שהם גונבים וגובים מאיתנו?
  • 1.
    די כבר 14/03/2012 12:03
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הקטנים זינקו משבוע שעבר בלי שום הודעה מהותית. מישהו ידע מראש על ההודעה הזו. אני לא נשאר בבורסה שבה יש כל כך הרבה מידע פנים. פושעים, מושחתים.
  • עוד מעט יוציא הודעת ריכוך והבנקים יירדו (ל"ת)
    לומד מהעבר 14/03/2012 12:13
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.