מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
אמפא השלימה גיוס של 600 מיליון שקל מהמוסדיים. המוסדיים קונים לא כי מאמינים, אלא כי אין להם ברירה - יש הרבה כסף שנכנס וצריך להשקיע אותו
אמפא הונפקה בבורסה כשגייסה 600 מיליון שקל לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל לפני הכסף - 3 מיליארד שקל אחרי הכסף. היא רצתה לקבל שווי גבוה יותר, המוסדיים הסבירו לה - "עד כאן". זאת חברת החזקות מפוזרת - המודל של חברות החזקה כבר לא עובד בבורסה והמוסדיים לא אוהבים חברות כאלו והיא הונפקה בשווי גבוה יחסית. אז למה המוסדיים רכשו? ולמה היא בהחלט עשויה לעלות כפי שהעריך כאן מנהל השקעות בכיר.
כדאי להתעכב על המונולוג שפורסם כאן השבוע - "למה קניתי אמפא?" - מונולוג של מנהל השקעות אותו מנהל השקעות חשף מציאות לא נעימה: "אמפא היא לא השקעה טובה, היא פושרת במקרה הטוב. במצב רגיל לא הייתי קונה אותה, אבל בשוק כמו היום, שאני מקבל מדי יום הרבה כסף ואין במה להשקיע והכל עולה, האמנתי שההנפקה תיסגר והמניה תעלה - קניתי קצת". לכאורה, אמירה כנה, אבל בפועל תמרור אזהרה.
המשקיעים הפרטיים רואים גופים מוסדיים רוכשים בהנפקה וחושבים לעצמם: אם הם בפנים וקונים ב-600 מיליון שקל לפי שווי של 3 מיליארד, הם כנראה יודעים משהו שאנחנו
לא. אבל בפועל המציאות מורכבת יותר. ההשתתפות לא תמיד מבוססת על תחזית חיובית, ועשויה להישען על אילוצים אחרים כמו פיזור השקעות, עמידה בתשקיפים, זמן מוגבל ועוד. וזה מתחדד עוד כשאין הרבה ברירות והשוק הופך ליקר יותר, וכך קונים גם את מה שפחות מלהיב.
סוף ידוע מראש?
קשה להגיד בוודאות איך הסיפור הזה יסתיים ולאיזה שווי תגיע החברה בהמשך, אולי תעלה, אולי תרד, אבל זה לא העניין. העניין הוא שיש מחסור באלטרנטיבות קונים כי "אין ברירה" מה שעשוי לדחוף חברות לשווי גבוה שלא מצדיק את עצמו, ובסופו של דבר הציבור משלם את המחיר, או דרך השקעה פרטית או דרך קרנות מנייתיות כמו הפנסיה והגמל.
- אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קחו לדוגמא את גיוסי ההון של לפני כמה שנים, אי שם בשנת בתקופת ההייפ של אחרי הקורונה. חברות כמו אפולו פאוור, גנסל, אוגווינד ואלקטריאון גייסו לפי שווי חלומי, נכנסו מהר למדד ת"א 90. המוסדיים כמובן השתתפו בהנפקות והחזיקו במניות, לא בהכרח כי האמינו, אלא כי הן היו במדד, כי היה הרבה כסף שמחפש תשואה וכי בסופו של דבר הקרנות חייבות היו לקנות. בהתחלה השוק חגג, בסוף המציאות הגיעה, החברות כבר לא במדדים הראשיים תוך שכולן מציגות תשואה שלילית מהותית מאותה תקופה של שווי נדיב בבורסה וגם היום רושמות הפסד בשורה התחתונה.
בשורה התחתונה
ההשתתפות של גופים מוסדיים בהנפקות לא תמיד מעידה על אמון או על ניתוח כלכלי מעמיק, לפעמים זו פשוט פעולה שנעשית מתוך אילוץ. כשהשוק יקר, אין אלטרנטיבות, ויש צורך להזרים
כספים, גם השקעות "פושרות" מקבלות חותמת מוסדית, בתקווה שהשוק ימשיך לעלות. עם זאת, דווקא בתקופה בה המשקיעים חוגגים כמעט על כל הנפקה, דווקא מניה שלא עולה אומרת הרבה יותר.
- 1.תמיד נגמר בבכי. (ל"ת)הקורא 28/07/2025 03:11הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
איתן צוקר מנכ"ל מספנות ישראל. קרדיט: יוסי לזרובמספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
תעשיות מספנות ישראל תספק לשברון מדיטרניאן לימיטד, חברת בת של ענקית האנרגיה שברון שירותים לוגיסטיים בישראל תמורת כ-200 מיליון שקל; ההסכם הינו לתקופה של 10 שנים, ותואם את אסטרטגיית החברה להרחבת פעילותה בתחום השירותים הלוגיסטיים לענף הגז-נפט בישראל
חברת תעשיות מספנות ישראל מספנות ישראל 0% מעדכנת היום כי חברת הבת בבעלות מלאה, מספנות ישראל, התקשרה בהסכם עם שברון מדיטרניאן לימיטד, חברת בת של שברון Chevron Corp. -0.64% , מחברות האנרגיה המובילות בעולם, העוסקת בישראל בהפקת גז טבעי, לאספקת שירותים שונים במתחם החברה לתקופה של 10 שנים בהיקף תמורה מוערך של כ-200 מיליון שקל.
במסגרת השירותים שיינתנו, מספנות ישראל תספק, בין היתר, שימוש במתקנים ייעודיים, הקצאת ציוד, שירותי כוח אדם ושירותים לוגיסטיים נוספים כגון אחסון ושינוע. ההתקשרות האמורה הינה בהמשך להסכמים קודמים בין הצדדים למתן שירותים במתחם החברה, שהיו עד כה קצרי טווח, בעוד ההסכם הנוכחי הינו ארוך טווח ותואם את אסטרטגיית החברה להרחבת הסינרגיה בין כלל פעילויות החברה והרחבת הפעילות בתחום שירותי תחזוקה לוגיסטית ולוגיסטיקה בלב ים וביבשה לחברות הפועלות בענף קידוחי הנפט והגז טבעי בישראל.
איתן צוקר, מנכ"ל מספנות ישראל: "אנו מעדכנים היום על הסכם משמעותי וארוך טווח למתן שירותי תחזוקה ולוגיסטיקה
לתעשיית הגז-נפט בישראל. מדובר בתחום בו אנו פועלים מזה שנים על בסיס הסכמים קצרי טווח, וההסכם הנוכחי, שהינו ל-10 שנים, מרחיב ומעמיק את ההתקשרות ומהווה לראייתנו הבעת אמון בחברה ושביעות רצון מצד הלקוח. ההסכם זה תואם את אסטרטגיית החברה להרחבת פעילותה בתחום אספקת
שירותי תחזוקה לוגיסטית ולוגיסטיקה בלב ים וביבשה, במטרה לניצול מיטבי של פעילותינו על קו המים, וניצול היכולות הלוגיסטיות של הפעילות הנמלית שלנו. נמשיך לפעול להשבחה והרחבת פעילויות החברה".
הסקטור כולו בתנופה
בדוח האחרון שלה, הרבעון השני של 2025, מספנות ישראל הראתה כי הרווח התפעולי שלה נשחק כמעט לחלוטין, ועמד על 0.6 מיליון שקל בלבד (לעומת 18.7 מיליון ברבעון המקביל), וזאת למרות צמיחה של כ-17% בהכנסות, שהסתכמו בכ-352 מיליון שקל. וכך, כניסתה לתחום האנרגיות המתחדשות כספקית שירותי לוגיסטיקה יכולה להגדיל משמעותית את שיעורי הרווח שהלכו והצטצמו. אמנם הרבעון השני היה מעין רבעון ביניים, היות ופרויקט ה'רשף' בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל שנחתם מול משרד הביטחון בסוף 2024, עוד לא בא לידי ביטוי, אבל כך או כך, הרחבת הפעילות צפויה לתרום לרווחיות החברה.
- מספנות ישראל עם רווח תפעולי זעום, למרות עלייה של 17% בהכנסות
- מספנות ישראל רוכשת אוניית מטען ב-15 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הסקטור, המדיניות הישראלית התומכת בייצוא גז כאמצעי לחיזוק המשק המקומי ומעמדה האזורי של ישראל מובילה להתרחבות. לאחרונה, חתמו שברון, (המייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן), וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
