
מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
אמפא השלימה גיוס של 600 מיליון שקל מהמוסדיים. המוסדיים קונים לא כי מאמינים, אלא כי אין להם ברירה - יש הרבה כסף שנכנס וצריך להשקיע אותו
אמפא הונפקה בבורסה כשגייסה 600 מיליון שקל לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל לפני הכסף - 3 מיליארד שקל אחרי הכסף. היא רצתה לקבל שווי גבוה יותר, המוסדיים הסבירו לה - "עד כאן". זאת חברת החזקות מפוזרת - המודל של חברות החזקה כבר לא עובד בבורסה והמוסדיים לא אוהבים חברות כאלו והיא הונפקה בשווי גבוה יחסית. אז למה המוסדיים רכשו? ולמה היא בהחלט עשויה לעלות כפי שהעריך כאן מנהל השקעות בכיר.
כדאי להתעכב על המונולוג שפורסם כאן השבוע - "למה קניתי אמפא?" - מונולוג של מנהל השקעות אותו מנהל השקעות חשף מציאות לא נעימה: "אמפא היא לא השקעה טובה, היא פושרת במקרה הטוב. במצב רגיל לא הייתי קונה אותה, אבל בשוק כמו היום, שאני מקבל מדי יום הרבה כסף ואין במה להשקיע והכל עולה, האמנתי שההנפקה תיסגר והמניה תעלה - קניתי קצת". לכאורה, אמירה כנה, אבל בפועל תמרור אזהרה.
המשקיעים הפרטיים רואים גופים מוסדיים רוכשים בהנפקה וחושבים לעצמם: אם הם בפנים וקונים ב-600 מיליון שקל לפי שווי של 3 מיליארד, הם כנראה יודעים משהו שאנחנו
לא. אבל בפועל המציאות מורכבת יותר. ההשתתפות לא תמיד מבוססת על תחזית חיובית, ועשויה להישען על אילוצים אחרים כמו פיזור השקעות, עמידה בתשקיפים, זמן מוגבל ועוד. וזה מתחדד עוד כשאין הרבה ברירות והשוק הופך ליקר יותר, וכך קונים גם את מה שפחות מלהיב.
סוף ידוע מראש?
קשה להגיד בוודאות איך הסיפור הזה יסתיים ולאיזה שווי תגיע החברה בהמשך, אולי תעלה, אולי תרד, אבל זה לא העניין. העניין הוא שיש מחסור באלטרנטיבות קונים כי "אין ברירה" מה שעשוי לדחוף חברות לשווי גבוה שלא מצדיק את עצמו, ובסופו של דבר הציבור משלם את המחיר, או דרך השקעה פרטית או דרך קרנות מנייתיות כמו הפנסיה והגמל.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- "למה קניתי אמפא?" - מונולוג של מנהל השקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קחו לדוגמא את גיוסי ההון של לפני כמה שנים, אי שם בשנת בתקופת ההייפ של אחרי הקורונה. חברות כמו אפולו פאוור, גנסל, אוגווינד ואלקטריאון גייסו לפי שווי חלומי, נכנסו מהר למדד ת"א 90. המוסדיים כמובן השתתפו בהנפקות והחזיקו במניות, לא בהכרח כי האמינו, אלא כי הן היו במדד, כי היה הרבה כסף שמחפש תשואה וכי בסופו של דבר הקרנות חייבות היו לקנות. בהתחלה השוק חגג, בסוף המציאות הגיעה, החברות כבר לא במדדים הראשיים תוך שכולן מציגות תשואה שלילית מהותית מאותה תקופה של שווי נדיב בבורסה וגם היום רושמות הפסד בשורה התחתונה.
בשורה התחתונה
ההשתתפות של גופים מוסדיים בהנפקות לא תמיד מעידה על אמון או על ניתוח כלכלי מעמיק, לפעמים זו פשוט פעולה שנעשית מתוך אילוץ. כשהשוק יקר, אין אלטרנטיבות, ויש צורך להזרים
כספים, גם השקעות "פושרות" מקבלות חותמת מוסדית, בתקווה שהשוק ימשיך לעלות. עם זאת, דווקא בתקופה בה המשקיעים חוגגים כמעט על כל הנפקה, דווקא מניה שלא עולה אומרת הרבה יותר.
- 1.תמיד נגמר בבכי. (ל"ת)הקורא 28/07/2025 03:11הגב לתגובה זו

מנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"
מאסיבית שמדפיסה בתלת-מימד מזנקת היום אחרי הודעה על הקמת מרכז ייצור לתעשיה הבטחונית - המנכ"ל החדש יוסי אזרזר עונה לכל השאלות - מה המרכז החדש יכלול והאם זה באמת פותח להם דלת לתעשייה הבטחונית? מתי זה יתורגם לשורת הרווח? האם הם לא מאחרים ל"מסיבה" של התעשיה הבטחונית? וגם: על ההתייעלות והדרך לאיזון
מאסיבית שעוסקת בטכנולוגיות הדפסה תלת־מימד דיווחה על חתימת מזכר הבנות עם חברת קומפרטס, שבמסגרתו היא תקים מרכז ייצור משותף בשביל תעשיות הביטחון והתעופה. המרכז יתמחה בייצור תבניות מחומרים מרוכבים - שזה רכיב חיוני בשביל פיתוח כלי טיס ומערכות הגנה והוא יוכל לקצר משמעותית תהליכי ייצור שנמשכים כיום חודשים רבים.
ההודעה גרמה לבאזז מיידי בשוק, המניה טסה בשעות המסחר הראשונות ביותר מ-80% לשווי של יותר מ-60 מיליון שקל אבל העליות התמתנו מאז. היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא איתו נכנסה לשוק בתחילת 2021. היא הצרפה לבורסה
יחד עם יותר מ־100 חברות בשנים 2020-2021, וגייסה 149 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף,ככה שהיא התחילה להיסחר לפי שווי של 640 מיליון שקל, את השיא שלה היא רשמה קצת אחרי ההנפקה במאי 2021, אז היא נשקה לשווי של כ-780 מיליון שקל, אבל מאז היא בירידה
תלולה ומחקה מאות מליונים בשווי השוק שלה עד לשפל של באיזור ה-20 מיליון שקל.
יוסי אזרזר קיבל את מושכות המנכ"לות של מאסיבית במרץ האחרון, אחרי תקופה ארוכה שבה החברה נוהלה על ידי ממלאי מקום בעקבות התפטרות המנכ"ל הקודם בסוף השנה שעברה כשמאסיבית מנסה
לשנות כיוון ולייצב גם את הדרג הניהולי.
הכניסה שלו לוותה בצעדי התייעלות נרחבים. כבר ביולי 2024 יצאה החברה לתכנית קיצוצים ראשונה שכללה הפחתות שכר, ובינואר 2025 הוחלט שלא להאריך אותה למעט יו"ר הדירקטוריון ירון יחזקאל והמייסד גרשון מילר שהמשיכו מיוזמתם
בהפחתת שכר. בהמשך אישר הדירקטוריון תכנית התייעלות חדשה שנועדה להתאים את מבנה ההוצאות למציאות העסקית. התכנית כוללת הפחתה נוספת של 30% בשכר היו"ר, ויתור מלא על שכרו של מילר, קיצוץ של 50% בשכר חודש אוגוסט של המנכ"ל אזרזר ושל סמנכ"ל המחקר ופיתוח איגור יעקובוב,
לצד צמצומי שכר נוספים והפחתות בהוצאות התפעול. בסך הכול, לפי הערכת החברה, הצעדים הללו צפויים לחסוך עד 300 אלף דולר בחודש ולהקל על תזרים המזומנים.
- מאסיבית מזנקת 80% אחרי שת"פ בטחוני - אבל הדרך "להדפיס כסף" עוד ארוכה
- שנה קשה למאסיבית - ההכנסות נחתכו ב-66% ל-4.6 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל עדיין למאסיבית יש עוד דרך לעבור כדי להגיע לאיזון. בדוחות למחצית הראשונה של 2025 ההכנסות הסתכמו בכ־2.9 מיליון דולר, עלייה לעומת 1.3 מיליון דולר במחצית הקודמת כשעיקר השיפור נובע ממכירה חוזרת של מדפסות שהוחזרו ב־2024, מה שמעלה ספק לגבי עוצמת הצמיחה האורגנית. במקביל, סך ההכנסות לשנת 2024 כולה נחתך בכ־66% ל־4.6 מיליון דולר, לעומת 12.6 מיליון דולר ב־2023, והחברה הציגה ירידה חדה במכירות המדפסות מ־23 יחידות ל־15 בלבד תוך עלייה במספר ההחזרות.