מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?

אמפא השלימה גיוס של 600 מיליון שקל מהמוסדיים. המוסדיים קונים לא כי מאמינים, אלא כי אין להם ברירה - יש הרבה כסף שנכנס וצריך להשקיע אותו

תמיר חכמוף | (1)

אמפא הונפקה בבורסה כשגייסה 600 מיליון שקל לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל לפני הכסף - 3 מיליארד שקל אחרי הכסף.  היא רצתה לקבל שווי גבוה יותר, המוסדיים הסבירו לה - "עד כאן". זאת חברת החזקות מפוזרת - המודל של חברות החזקה כבר לא עובד בבורסה והמוסדיים לא אוהבים חברות כאלו והיא הונפקה בשווי גבוה יחסית. אז למה המוסדיים רכשו? ולמה היא בהחלט עשויה לעלות כפי שהעריך כאן מנהל השקעות בכיר.   

כדאי להתעכב על המונולוג שפורסם כאן השבוע -  "למה קניתי אמפא?" - מונולוג של מנהל השקעות אותו מנהל השקעות חשף מציאות לא נעימה: "אמפא היא לא השקעה טובה, היא פושרת במקרה הטוב. במצב רגיל לא הייתי קונה אותה, אבל בשוק כמו היום, שאני מקבל מדי יום הרבה כסף ואין במה להשקיע והכל עולה, האמנתי שההנפקה תיסגר והמניה תעלה - קניתי קצת". לכאורה, אמירה כנה, אבל בפועל תמרור אזהרה.

המשקיעים הפרטיים רואים גופים מוסדיים רוכשים בהנפקה וחושבים לעצמם: אם הם בפנים וקונים ב-600 מיליון שקל לפי שווי של 3 מיליארד, הם כנראה יודעים משהו שאנחנו לא. אבל בפועל המציאות מורכבת יותר. ההשתתפות לא תמיד מבוססת על תחזית חיובית, ועשויה להישען על אילוצים אחרים כמו פיזור השקעות, עמידה בתשקיפים, זמן מוגבל ועוד. וזה מתחדד עוד כשאין הרבה ברירות והשוק הופך ליקר יותר, וכך קונים גם את מה שפחות מלהיב.

סוף ידוע מראש?

קשה להגיד בוודאות איך הסיפור הזה יסתיים ולאיזה שווי תגיע החברה בהמשך, אולי תעלה, אולי תרד, אבל זה לא העניין. העניין הוא שיש מחסור באלטרנטיבות קונים כי "אין ברירה" מה שעשוי לדחוף חברות לשווי גבוה שלא מצדיק את עצמו, ובסופו של דבר הציבור משלם את המחיר, או דרך השקעה פרטית או דרך קרנות מנייתיות כמו הפנסיה והגמל.

קחו לדוגמא את גיוסי ההון של לפני כמה שנים, אי שם בשנת בתקופת ההייפ של אחרי הקורונה. חברות כמו אפולו פאוור, גנסל, אוגווינד ואלקטריאון גייסו לפי שווי חלומי, נכנסו מהר למדד ת"א 90. המוסדיים כמובן השתתפו בהנפקות והחזיקו במניות, לא בהכרח כי האמינו, אלא כי הן היו במדד, כי היה הרבה כסף שמחפש תשואה וכי בסופו של דבר הקרנות חייבות היו לקנות. בהתחלה השוק חגג, בסוף המציאות הגיעה, החברות כבר לא במדדים הראשיים תוך שכולן מציגות תשואה שלילית מהותית מאותה תקופה של שווי נדיב בבורסה וגם היום רושמות הפסד בשורה התחתונה.

בשורה התחתונה

ההשתתפות של גופים מוסדיים בהנפקות לא תמיד מעידה על אמון או על ניתוח כלכלי מעמיק, לפעמים זו פשוט פעולה שנעשית מתוך אילוץ. כשהשוק יקר, אין אלטרנטיבות, ויש צורך להזרים כספים, גם השקעות "פושרות" מקבלות חותמת מוסדית, בתקווה שהשוק ימשיך לעלות. עם זאת, דווקא בתקופה בה המשקיעים חוגגים כמעט על כל הנפקה, דווקא מניה שלא עולה אומרת הרבה יותר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תמיד נגמר בבכי. (ל"ת)
    הקורא 28/07/2025 03:11
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.